יששכר בער מליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←פתיח) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}} | {{קובץ|יששכר בער מליובאוויטש|קברו של רבי יששכר בער מליובאוויטש}} | ||
רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מליובאוויטש''' (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד [[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]]. | רבי '''יששכר בער הלוי סג"ל מליובאוויטש''' (? - [[כ"ב שבט]] [[תקנ"ד]]), היה ה[[מלמד]] של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ו[[מורה צדק]] בעיירה [[ליובאוויטש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־09:07, 3 ביולי 2020
רבי יששכר בער הלוי סג"ל מליובאוויטש (? - כ"ב שבט תקנ"ד), היה המלמד של אדמו"ר הזקן, ידידו וחבירו אצל המגיד ממזריטש ואחר כך אצל רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן. היה מגיד ומורה צדק בעיירה ליובאוויטש.
תולדות חיים
נולד לאביו רבי שלמה[1].
ב"לאנגע בריב (המכתב הארוך)" לרבנית חיה מושקא, מתאר אדמו"ר הריי"צ אותו כאחד מהשלושה הראשונים המרכזיים שהפיצו את דרך החסידות.
היה המלמד של אדמו"ר הזקן, ידידו וחבירו אצל המגיד ממזריטש, ואחר כך אצל רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" בענווה[2]. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד[3].
כאשר הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק שהה בעיר טבריה, הוא מינה בשנת תקמ"ב כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.
רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:
חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת השם, כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מכל מקום דקהילת ליובאוויטש וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן, ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי ישראל פוליצקר כאחד ממנהיגי העדה[4].
שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת תקמ"ד מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות בפרנסה של אנ"ש ברוסיה[5].
הסתלקותו
רבי יששכר בער נפטר בכ"ב שבט ה'תקנ"ד, ועל מצבתו נכתב:
פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ"צ [מורה צדק] החסיד המפורסם כבוד ק"ש [קדושת שמו] מ' [מורנו] ישכר בער ב"מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
- נ' [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]
המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה תשרי תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו.
לקריאה נוספת
- המצבה של הרב יששכר בער מליובאוויטש תלמיד הבעש”ט ומורו של אדה”ז בילדותו - אתר "ליובאוויטש שלי"
- משה מרינובסקי, תגלית בליובאוויטש, כפר חב"ד גליון 1633, ט"ו כסלו תשע"ו.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, עמ' ד (21), מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן.
- ↑ בית רבי.
- ↑ ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ ה'ש"ת עמ' 80.
- ↑ פרי הארץ מכתב ה', משנת תקמ"ב.
- ↑ פרי הארץ מכתב ח'.