גאונים – הבדלי גרסאות
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מ חסיד של הרבי העביר את הדף משתמש:חסיד של הרבי/גאונים לשם גאונים בלי להשאיר הפניה: גמר עבודה, טפו טפו טפו! |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות בהלכה, באגדה, בשאלות אמונה ועוד, לכל תפוצות ישראל. ופחות בפירוש ה[[תלמוד]]. | תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות בהלכה, באגדה, בשאלות אמונה ועוד, לכל תפוצות ישראל. ופחות בפירוש ה[[תלמוד]]. | ||
הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה | הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיעות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ולא ובמילא לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]]. | ||
הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל ע"י גדולי הגאונים. | הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל ע"י גדולי הגאונים. | ||