שיחה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

לדעתי הערך אמור להיות תחת השם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. הרי ישנם עוד בתי-דין רבניים-חב"דיים הקובעים ערך לעצמם. --חיים נהר (שיחה) 23:51, 11 אוקטובר 2009 (IST)

הרב י' מנדלסון

האם הוא חבר בבית הדין? חסיד חב"ד - דברו איתי - וקדשתם את שנת החמישים...

ע"פ הכרזת המינוי למחליפו של חמיו, לא נכתב שם שמונה גם לחבר בית הדין.--שניאור 00:24, 6 במאי 2010 (UTC)

כדאי מאוד להוסיף את המכתב בלינק הבא:

http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420

הוספתי. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ו בשבט ה'תשע"א 21:13, 31 בינואר 2011 (UTC)

בוגרד/קופרמן

משמשים כדיינים באופן רשמי? או שנלקחים לדיוני זבל"א? מתי מונו? ע"י מי? פרידבערג - שיחה 04:28, 25 בדצמבר 2011 (UTC)

בהחלט כדיינים רשמיים. אם כי יש לציין ששניהם אין זו עיקר עבודתם וביום-יום הם עוסקים במשרות תורניות אחרות. מונו במהלך השנים ע"י רבני חב"ד כדי לתת מענה בעיקר בדיני ממונותשנהב - שיחה, 10:26, כ"ז באייר, ה'תש"ף 10:26, 21 במאי 2020 (IST)

הרב מ. ביסטריצקי מצפת

בהספד על אביו הרב לוי, שנשא הרב אשכנזי (כפ"ח) לפני ההלוויה, מינהו בשם הבי"ד למממלא מקומו. האם גם בבי"ד? פרידבערג - שיחה 04:28, 25 בדצמבר 2011 (UTC)

אב"ד

א. בערך על הרב דוד חנזין לא כתוב שהי' אב"ד, כנ"ל בערך על הרב יהודה בוטרשווילי (קולשער), בערך על הרב נחום טרבניק כתוב הפיסקא הנ"ל. ב. באם בתשל"ח מונו ג' לאב"ד אז הרב ירוסלבסקי שמונה למזכיר, לא מונה ל"תפקיד המקביל אב"ד במקומות אחרים", פשוט לא? פרידבערג - שיחה 00:43, 22 בינואר 2012 (UTC)

חברי הבי"ד

עפ"י הכתבה כאן - פורום חב"ד אינפו, משמע שהרב גדלי' אקסלרוד מעולם לא עזב את הבי"ד. אלא, רק "הוריד פרופיל" ע"מ לפעול בעניינים שונים שלא בשם חב"ד. פרידבערג - שיחה 18:42, 11 ביולי 2012 (IDT)

ביקורת

כיוון שמדיניות האתר ההגיונית והברוכה היא שלא לציין ביקורת מיותרת, ובפרט - שאינה מגובה במקורות רציניים, הצבתי תבנית:מקור על פסקת הביקורת, ואם לא יובא מקור היא תמחק. קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד 04:43, 7 בפברואר 2016 (UTC)

אני מסכים על העיקרון, אבל במקרה הנוכחי הביקורת לא מיותרת היות והיא אינה קשורה למלחמות הפלגים אלא ביקורת עקרונית על התנהלות בית הדין שלא ממלא את ייעודו כמייצג ודואג לקהילות אנ"ש, והרי זהו מצב גלוי וידוע שכולם יודעים. מקסימום אם לא תתקבל דעתי, אבקש להעביר לדף השיחה ולא למחוק לגמרי. להתראות - שיחה 10:45, 8 בפברואר 2016 (UTC)

כמדומני שכמה פעמים עלו מסמכים לאינפו עם ביקורת. לדוג' המחאה על המחטף במינוי אהרונוב לאגו"ח יש בה כמה שמות שנכנסו בפסקת הביקורת, ועוד. • מתעקשים • ועידת ליובאוויטש 16:18, 8 בפברואר 2016 (UTC)

צריך א"כ לחפש אותם, לכתוב את הביקורת, (רק מה שנמצא) ולציין מקור. ככה זה עפ"י הכללים.--הנחה - שיחה 07:02, 9 בפברואר 2016 (UTC)

אבל הביקורת שכתובה בערך, אין לה מקור. וביקורת שאין לה מקור, דינה להמחק, וכמו שכתב קודמי, זה הכללים בחב"דפדיה. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 00:10, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

הרב יורקוביץ

זכור לי ששימש כחבר עד לפטוריו, עקב משיח וכדו', לא נכון??

סמכות בית הדין

מבלי להיכנס לפרשנות כלל. הרבי קבע ברורות מספר פעמים (כמופיע בכתב היד שבראש הערך וכן בתשובות נוספות מאותה תקופה ואף לפני כן פעמים רבות וכמפורסם), שסמכותו של בית הדין חלה על כללות אנ"ש בארץ הקודש באופן מוחלט, וסמכות זו אינה מוגבלת לפסיקה הלכתית אלא לענין הנהגת אנ"ש. מה שנותן למכתבי בית הדין (כאשר נעשו בישיבת בית הדין) - גם בענייני השעה - תוקף מלא של קביעת הסמכות החבדית בארה"ק ומחייב את חסידי חב"ד בארה"ק להתנהג על פיהם. לדעתי עד כאן התוכן אמור להיות מוסכם על כולם ושייכותו לערך כתוספת אנציקלופדית ברורה, ישנו שחולק על קביעה זו? נ. ברק - שיחה, 20:13, כ"ב באייר, ה'תש"ף 20:13, 16 במאי 2020 (IST)

כמדומני שלא (עכ"פ אני הקטן) | חב"דניק - שיחה, 14:36, כ"ג באייר, ה'תש"ף 14:36, 17 במאי 2020 (IST)

מה שאתה אומר זה מה שכתוב בערך, לא הבנתי אם כן מה יש להוסיף. אגב, אם כבר הזכרת את הכתב יד הנ"ל אשמח אם תתקן אותו (כפילות), כמובן - אם הוא נמצא בהישג ידך.. ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 16:33 • כ"ג באייר ה'תש"ף

חב"דניק אשמח אם תנמק התנגדותך.

חלוקת קונטרסים ראשית, כוונתי הייתה להוסיף בערך כותרת משנה "סמכות בית הדין" ולהוסיף את תוכן דברי לעיל עם התייחסויות הרבי לעניין (וישנם הרבה וחשובות). שנית, הצורך בתוספת כזו מובן למי שמכיר את טענות המערערים על קביעה כזו (למשל תביעת י. מ. את בי"הד בערכאות בשנת תשע"א).

יש בידי את המענה אבל מכיוון שהוא כתוב באופן לא כ"כ ברור קשה לי לדייק. ישנו את הפיענוח של הריל"ג אבל מדומני שישנם אי אלו חוסר דיוקים בהעתקתו. יש מקום להעלאת צילום המענה?--נ. ברק - שיחה, 20:51, כ"ו באייר, ה'תש"ף 20:51, 20 במאי 2020 (IST)

את צילום המענה למה לא? פסקה חדשה נראה לי שאין צורך, הכל כבר כתוב ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 03:14 • כ"ז באייר ה'תש"ף

חחח, התכוונתי שכמדומני שאין מי שחולק על קביעה זו... ||| חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 16:50, 21 במאי 2020 (IST)

חלוקת קונטרסים למה מחקת את הפיסקה של הערעור על הסמכות בטענה שזו ביקורת בלי מקור? הכוונה בדברים הייתה לתת את הראייה של סמכות זו ממבטם של בית המשפט ובית הדין הרבני הגדול ולפסיקות אלו כן הובא מקור (בלי הפניה נגישה אבל המקור ישנו). וגם, למה מחקת את הציטוט בראש הערך? נ. ברק - שיחה, 20:34, ב' בסיוון, ה'תש"ף 20:34, 25 במאי 2020 (IST)

מספר של פסיקה זה לא נחשב מקור בפרט כשחיפשתי את הפסק ולא מצאתי אותו. הציטוט בראש הערך הועבר לפיסקה שכתבת וכך גם כתבתי בתקציר ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 01:53 • ג' בסיוון ה'תש"ף

החזרתי את הציטוט כי בשביל להוריד אותו צריך לשנות את תחילת הערך כולו. הדיונים האלו ידועים והופיעו גם במכתבי בית הדין (משם לקחתי את מספר הפסיקה) ועל קיומם אין חולק, אם ברצונך למחוק אותם מהערך תביא מקור לכך שהפסיקה היתה שונה או שלא התקיימו כאלו דיונים (אין יסוד להניח שיכתבו במכתב שמתפרסם פסיקה לא קיימת ולכן הם בחזקת קיימים עד שיוכח אחרת). אגב, איפה מצאת מקום לחפש בו פסיקות כאלו? מצאתי אתרים עם רישום של הדיונים אבל ללא מסמכים כלל. -- נ. ברק - שיחה, 11:45, ג' בסיוון, ה'תש"ף 11:45, 26 במאי 2020 (IST)

מה שעשית נקרא 'חזרה על עריכה' והוא אסור בחב"דפדיה כאשר אין מסקנה בדף השיחה. אין קשר בין הציטוט לשאר הפתיח ולכן אפשר למחוק אותו גם לפני שמשנים את הפתיח. אני לא שמעתי על דיונים אלו כנגד בית הדין (שמעתי על הדיונים נגד אלו המכנים עצמם אגו"ח) וגם שאלתי עוד חבר וגם הוא טען שלא שמע על משפטים כנגד הבי"ד. אם יש לך מכתבים שלהם שמדברים על זה תכניס אותם לערך. אני חיפשתי באתר של בית המשפט המחוזי בלוד ולא מצאתי את התביעה הזאת, באיזה אתרים מצאת דיונים? ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 14:38 • ג' בסיוון ה'תש"ף

ראשית, בפתיח כתוב "בשנת תשנ"א כתב הרבי כי" ומיד לאחמ"כ שמותיהם של מזכיר בית הדין וסגנו כאשר אין קשר בין שני המשפטים (חסר באמצע דברי הרבי בשנת תנש"א...). שנית, הסברתי בעריכה הקודמת שאני מחזיר לעריכה הראשונה שלי מאחר ועליך חובת ההוכחה שאין כאלו דיונים ולטענתך שאין לזה מקור תעשה חיפוש פשוט בגוגל של מספר הדיון שהבאתי ותקבל תוצאה של אתר תולעת משפט שם יש את רישומי תאריכי הדיונים, התובע והנתבעים. לגבי הדיון בבית הדין הגדול, אני ראיתי את מספר התיק במכתב הבי"ד מימי הספירה תשע"ב סעיף 16 [1] אבל לא מצאתי אתר שאפשר למצוא בו את פירוט הדיון ואיתך הסליחה. אם תתן לי איזושהי כתובת מייל אוכל לשלוח לך יותר מסמכים (ראיתי שאין לי אפשרות להעלות תמונות לאתר אז זה הדרך היחידה). אני מחכה לתגובתך כדי 'לחזור על עריכה' ולהשאיר את המצב בחזקתו הראשונית אא"כ תוכיח אחרת. -- נ. ברק - שיחה, 15:56, ג' בסיוון, ה'תש"ף 15:56, 26 במאי 2020 (IST)

אם יש קטע ששכחתי להוריד אתה יכול להוריד אותו במקום להעלות את מה שהסרתי (בכל אופן עכשיו הורדתי אותו). לא ראיתי איפה הסברת את מה שאתה טוען שהסברת וחובת ההוכחה היא על מי שמשנה מהגירסה היציבה. חיפשתי חיפוש גוגל לפסק הראשון שהבאת ולא מצאתי כלום, לפסק השני ומצאתי מי נגד מי בלי שום דיון כפי שכתבת ומי אמר שזה בכלל קשור לאגו"ח? אם תיכנס פיסקה זו תכניס בה גם את הקישור לכתבה בcol. מייל תוכל לשלוח לי דרך דף המשתמש שלי (למטה). אני לא יודע מאיפה לקחת את כל המידע שהכנסת שהם עירערו על הסמכות של הבי"ד ותבעו אותם בבי"ד הרבני הגדול ובבית המשפט, כי גם בכתבה בcol הם מוזכרים כנתבעים והסיבה לזה היא כי אף אחד לא תבע את הבי"ד, מדובר שם בענין אחר בקשר למשפטים של אגו"ח, שאהרונוב תבע את אלו שהזכרת לבי"ד ואח"כ לבית משפט ובי"ד רבני חב"ד סך הכל התערב במשפט השייך לאגו"ח ולא שתבעו אותו ועיי"ש. ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 23:23 • ג' בסיוון ה'תש"ף

חלוקת קונטרסים שלחתי מייל לכתובת שמופיעה בדף המשתמש שלך ובו פירטתי יותר וגם צירפתי קובץ עם התביעה נגד בית הדין. אני מחכה לתגובתך כאן כדי שלאחר שתסכים לדברי אחזיר לערך את ההוספה שמחקת למען ישר הדורים -- נ. ברק - שיחה, 18:46, ד' בסיוון, ה'תש"ף 18:46, 27 במאי 2020 (IST)

אם תרצה לתייג אותי תעשה זאת באמצעות התבנית {{א}} אחרת זה לא יעבוד. כבקשתך אענה לך כאן. אני לא יודע למה הפנית אותי לכתבה זו, הדבר גרם לי לשנאה רבה כלפי הבית דין (בלי להוריד מחשיבותם ח"ו). אם חשבת או עדין חושב שאותו אחד לא עשה את המתבקש שיעשה אז אתה חי באשליה רצינית. ברור מאוד למה אותו אחד לא רצה ללכת לבי"ד זה בנושא זה, ובמקרה שהבי"ד נוגע בדבר גם אני לא יודע אם יש מקום לפנות אליו בשאלה כזו. מענות הרבי כוונו לבית הדין כאשר אין לו נגיעה בדבר ובזמן כזה הוא האחראי על סכסוכי מוסדות חב"ד, אך לא באם יש זה נוגד להלכה (נגיעה בדבר) שאז גם הרבי יאמר שאסור ללכת לשם, וכפי שהרבי אמר בכמה פעמים, שאם יגידו שהוא אמר לעשות משהו שהוא היפך ההלכה שידעו מראש שזה טעות או לא היה כלל. אם יש לך שאלה האם בית הדין נוגע בדבר או לא אתה יכול לקרוא את סעיף 33 בפסק דין שם הוא מבאר בכל שישה הסעיפים את הנגיעה בדבר של הבי"ד בנושא זה לגבי פסקים והתבטאויות שלהם בפסקים אחרים. הקשר בין פסק הדין לכתבה בcol אינו מובן כלל, הם מדברים על שני עניינים שונים כפי שכבר הזכרתי ואתה בערך חיברת אותם לענין אחד. ציטוטיך מבית הדין הרבני הגדול הינם מדברים לגבי זמנים שהבי"ד לא נוגע בדבר, באם הבי"ד נוגע בדבר אז אתה יכול לקרוא את מה שהם כותבים בפסק דין שהבאת לי, הם אפילו מסכימים לו ללכת לערכאות בגלל זה... וזה מאוד הגיוני. וכאן אני לא מדבר על דברים שהם עשו היפך ההלכה (עכ"פ לפי הפס"ד ששיתפת אותי) אלא רק מדבר על 'סמכות הבי"ד' כפי הנושא כאן. ע"פ כ"ז אני חושב שמיותר להכניס כאן לא לטובתם ולא לרעתם אלא הפצת המעיינות ויחד עם זה לומר את האמת. אגב, מעניין באמת למה כל כך נחוץ לך להכניס דווקא את הפסק הזה, מה עם הפסקים שמובאים בפסק דין בסעיף 33 לאנשים שלא שמעו לבי"ד ואף יותר גרוע כי הם קיבלו אותם כפוסקים עליהם, ומה עם היחי על עיתוני כפר חב"ד, ועוד כהנה רבות שגם שם לא הקשיבו אותם אנשים לבית הדין (ההבדל הקטן הוא שבמקרים האחרים מדובר באנשים מהצד של הבי"ד ואולי גם שלך..). בהצלחה! ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 00:13 • ה' בסיוון ה'תש"ף

עד עכשיו חשבתי שמוסכם עליך - כמו על כל מי שראה ומכיר את דברי הרבי בעניין בית דין רבני חב"ד – שלבית הדין ישנה סמכות גורפת בנוגע לחסידי חב"ד בארה"ק, אם מצד ההלכה מדין "קיבלו עלייהו" לציית לדברי הרבי או החיוב לשמוע לדברי חכמים, ואם ובעיקר מצד ההנהגה הנדרשת מחסידים גם ללא שההלכה מחייבת זאת. חשבתי שלאחר שזה מוסכם מן הראוי יהיה להוסיף את הסתכלותם של בית המשפט ובית הדין הרבני הגדול על סמכות זו.

בדבריך לעיל נוכחתי שלא זו בלבד שאתה חולק על פרשנותי לדיונים שרציתי להזכיר, אלא שאתה חולק על העיקרון הראשון של סמכות בית הדין! משום שבדבריך הסכמת לטענתו של י. מ. על כך שסמכותו של בית הדין אינה מחייבת את חסידי חב"ד שאינם נמנים על אותו הפלג עליו נמנים חברי בית הדין. ולטעות זאת נזעקתי לשים גדר:

טענותיו כפי שפורטו בארוכה מתחלקות לשלוש עיקריים. א) אין לתובע לבחור את בית הדין בו הוא רוצה להתדיין אלא זכות זו שמורה לנתבע או בדרך של זבל""א וזבל"א. ב) בית הדין המדובר אינו יכול להיקרא "בית דין רבני חב"ד" משום שהוא נמנה על זרם מסוים בחב"ד וא"כ בשם "בית דין רבני חב"ד" נקראים כל ארבעת בתי הדין שדייניהם חסידי חב"ד. ג) פסיקת בית הדין בטעות יסודה מאחר ולפי קביעת אדמו"רי חב"ד אין השגת גבול בהפצת יהדות. ואשיב על ראשון ראשון -

א) בנוגע לתביעתו שעל פי הלכה אין לבית הדין סמכות על מי שאינו רוצה להתדיין בשעריו, גם על פי הלכה אין לזה יסוד כפי שאמרתי מצד דין "קיבלו עלייהו" של כלל חסידי חב"ד (אא"כ מי שאינו מגדיר עצמו ככזה ואינו רואה את דברי הרבי כמורי הדרך בחייו) וממילא הוא נחשב כבי"ד קבוע שבעירו, וגם אם נניח שההלכה לא הייתה מחייבת את זה הרי שדברי הרבי ומינוייו הם המכריחים את חסידי חב"ד ועושי דברו של הרבי להתדיין דווקא בבי"ד שנקבע לכך ע"י הרבי עצמו. ומכך כמובן נגזור גם לטענה שאתה העלית על "נגיעה בדבר" שאף שזה "נוגד להלכה" אף חסיד חב"ד לא יעלה על דעתו בשל כך ללכת לבית דין אחר או לערכאות. ב) לטענתו שאין זהו בי"ד רבני חב"ד עליו כוונו דברי הרבי, אני חושב שאין צורך כלל להשיב שהרי ידוע שהרבי מינה את הרב זוין באופן שהוא כמזכיר בית הדין ימנה את חברי בית הדין והרב זוין העביר את הסמכות שקיבל לר"י ירוסלבסקי שמינה את שאר חברי ביה"ד והעובדות ידועות. וכשהרבי התייחס לסמכות ביה"ד (בציטוטים שהכנסתי בערך) היה זה ביה"ד במינויו של הר"י ירוסלבסקי. אמנם במכתב רבני אנ"ש לרב ירוסלבסקי לאחר התרגיל המסריח וההוקעה הם דורשים באחת מדרישותיהם שיסביר מי הוא הקובע את הרכב ועד רבני אנ"ש ומדוע לא כל רבני חב"ד באה"ק נכללים בו, אך כפי שידוע כל החתומים במכתב ביטלו דעתם כשנודעו להם דברי הרבי וההוראות המפורטות שלו בעניין ביה"ד (ולא בעניין ההוקעה משום שבזה אין ולא היו הוראות מפורטות). ג) לכך שהרבי אמר שאין השגת גבול בהפצת היהדות, דבר ראשון זה פשוט לא נכון ויש מהרבי מענות רבים על כך (אולי בהזדמנות אכניס אותם לערכים המתאימים), ודבר שני גם אם אכן פסק ביה"ד היה בטעות הרי שיש להישמע להוראתו ולטעון במה דנתוני (כפי שמסר הרבי לעסקנים בשנת תשמ"ט והפניתי לזה בערך לספר צא"ח).

וכעת לטענותיך אתה. את המקום והחובה להתדיין בפני בי"ד רבני חב"ד בענייני המוסדות והפצת היהדות קבע הרבי, ופשוט שאין לנו בעקבות השתייכויות פוליטיות כאלו ואחרות להמרות ח"ו את דבריו. ובמיוחד, שאת המענה "'בעל בית' אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית" מסר הרבי לאחר שעסקני חב"ד טענו שפסיקת ביה"ד נפסקה מצד השתייכותם הפוליטית והם נוגעים בדבר! הרבי אז שלל מכל וכל את האפשרות שהפסיקה נעשתה מצד הנגיעה שיש להם "כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, ה"ז כמו אצל התנועה הרפורמית. איך אפשר לכתוב או לומר כך?!" והוסיף ש"אם יש טענה על פסק דין ניתן לשאול מהיכן דנתוני ולהמתין לתשובה, אבל בינתיים יש לציית לפסק הדין ולקיימו". וא"כ ודאי שדבריך ש"אז גם הרבי יאמר שאסור ללכת לשם" משוללים בתכלית.

בנוגע לפסק הדין של בית הדין הגדול אמרתי ואומר שוב. כך מופיע במכתב הבי"ד שבכתבה: "בית הדין הגדול אשר בירושלים עיה"ק נדרש לעניין סמכותו ומעמדו של בי"ד רבני חב"ד, ויצא מלפניו פסק ברור כשלג. להלן כמה פסקאות: "...כ"ק האדמו"ר מלובביץ מינה את ביה"ד של רבני חב"ד לעסוק בעניינים של בן אדם לחברו, שבתוך קהילות חב"ד, כבי"ד קבוע בעירו, וכן כממונים על העניינים הציבוריים כולל ענייני המוסדות... וכי מכח שרירות ליבם של המערערעים, שלא צייתו להוראת ביה"ד ובזה גם מרדו בהוראת וקביעת כ"ק האדמו"ר, להעביר את ענייני ישיבת... לסמכות בית הדין הרבני. האם ניתן לומר שמכח התנהגותם המרדנית, בית הדין (=הרבני) יטול סמכות לידו לדון בענייני מוסדות הרוחניים של קהל חסידי חב"ד?"." אני לא מבין איך אפשר לומר שזה לא פס"ד ברור לגבי סמכות ביה"ד.

לגבי טענתך על כך שנתנו לי. מ. רשות ללכת לערכאות, תעיין שוב ותראה שהם נתנו לו רשות ללכת לערכאות אך ורק כדי לעצור את הפצת כתב הסירוב, אך לאחר שש. ע. הסביר להם את דעת הרבי ואת סמכות בי"ד רבני חב"ד הם בעצמם הפנו את התובע בחזרה להתדיין בפני הבי"ד (ישנו אמנם את הרב דיכובסקי שפסק שאין לבי"ד רבני חב"ד סמכות של בי"ד קבוע שבעירו אבל הוא היה ונשאר בדעת מיעוט בבית הדין הרבני).

לגבי טענך שאני רוצה להכניס רק את אותם שלא צייתו לבי"ד שמהצד שכנגדי, אבהיר שאין עניינו לכאן בכלל. מדובר אמנם במעשי פחז ואי צייתנות שלא מתאימה כלל להלכה ולחסידי חב"ד, אך לא מדובר שם באנשים שערערו על סמכות בי"ד רבני חב"ד והלכו לתבוע אותו על כך בבתי דין אחרים, מדובר באנשים שמודים לדברי הרבי ושיטתם כשיטתו אך יצרם הרע מונע מהם לנהוג על פי האמת. מה שאני רציתי להכניס זה אנשים שלא קיבלו על עצמם את דברי הרבי וערערו עליהם בטענות שונות ומשונות שאותם מוכרחני לשלול בתכלית ולהבהיר שאין זו דרכה של חב"ד (הפצת המעיינות) ומצד שני להביא את פסיקות בית הדין והמשפט בעניין (כנ"ל בעניין משפט הספרים).

אני מתנצל על האריכות הרבה, אך ברשותך אגע בנקודה נוספת. אם אתה מכיר את פרטי הדיונים סביב התרגיל המסריח בשנת תש"נ, בטח אתה מכיר את טענות העסקנים על ביה"ד, מי בטענת שנאה אישית ומי בטענה של רצון להשתלט על חב"ד, המשותף לכולם הוא הטענה שהדיון נעשה בשמיעת צד אחד ולא נתקבל מענה על טענת במה דנתוני וא"כ פסה"ד נוגד את ההלכה כפשוטו. אך למרבה הפלא כל העסקנים (על אף מלחמותיהם האישיות בחברי ביה"ד) צייתו לפסק במלואו עד לפרט האחרון. מה שמורה קצת על איך שדברי הרבי נתפסו לפני ג' תמוז ועל הדרך שיש לנהוג בעניינים כאלו. -- נ. ברק - שיחה, 08:31, ח' בסיוון, ה'תש"ף 08:31, 31 במאי 2020 (IST)

חבל על האריכות והטרחה של ההסבר, לא אמרתי שי.מ. צודק בכל טענותיו ב100% אמרתי שבמקרה זה הוא אכן לא היה צריך והיה אסור לו ללכת לבית דין מצד ההלכה שהם נוגעים בדבר ולא אמרתי שאין להם סמכות וכו'. גם בית דין קבוע בעירו ברגע שהוא נוגע בדבר אסור לו לדון וצריך להעביר את הדין הלאה, זה א"ב של הלכות דיינות. המענות שהבאת יפים לדיונים אחרים כסכסוכי שכנים וכד' אבל לא סיכסוך בין שלוחים שכל הסכסוך הוא אותו החילוק בין בי"ד לנתבע, החילוק בין הסיפור של המענה מהרבי לדיון שהבאת הוא שאז גם לנתבעים היה ברור שהבי"ד יפסוק את דעתו של הרבי בנידון אלא שהם חששו מזה כי הם ידעו מה תהיה התוצאה וכאן אותו אחד חשש שהם לא יפסיקו כדעתו של הרבי וההבדל מובן. חלקי פסק הדין שמובאים בכתבה אינם קשורים לפסק הדין המובא בקובץ, זה שני פסקים אחרים וודאי שאין אפשר ללמוד מאחד לשני מאחר ובפסק אחד הם נוגעים בדבר ובפסק שני הם לא נוגעים וזה גם הסיבה שבפסק השני ניתן לו אישור ללכת לערכאות - כי הם נוגעים בדבר. אשמח אם תוכל להפנות אותי למקום בו בית הדין בירושלים אמרו להתדיין בבי"ד רבני חב"ד אחרי שדיבר איתם ש.ע. את דברי הרב דיכובסקי ראיתי וזה לא מוזכר שם, לכאורה זה אמור להיכנס בנספח כ"א ואשמח אם תמציא לידי את הנספחים לפסק שאוכל לקבל תמונה שלימה. אין ספק שאלו שבי"ד פסק להם דבר ולא קיבלו אותו לא יערערו על סמכותו כל עוד הם לא מפסידים כלום, במקרה זה מאחר שהיה לבי"ד אינטרס הם דפקו את האיש והוציאו עליו סירוב (אחרי שאישרו לו ללכת לבי"ד אחר) וגם כאן אתה יכול לראות את הנגיעה בדבר שיש לבי"ד וההבדל בין שאר הפסקים לפסק זה הוא ממש בוטה. אם הסיבה שאתה רוצה להכניס לערך את כל הפוליטיקה הזאת היא תחת ההסוואה של הפצת המעיינות אז הייתי ממליץ לך לרדת מלעשות היפך הפצת המעיינות ולכתוב בערך על בי"ד רבני חב"ד את השחיתות שלהם, ולהזכיר, גם דף שיחה זה גלוי לכל. בהצלחה! ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 05:07 • ט' בסיוון ה'תש"ף

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└זה שבית דין מתיר לעצמו לדון בדיון שיש לו בו נגיעה בדבר זה בעיה של בית הדין והם עוברים על איסורים חמורים אבל זה לא אומר דבר לגבי חובתו של המתדיין לציית לדין.

מה שאתה טוען שהסמכות של בית הדין לא תקפה בדין זה מכיוון שאותו סכסוך בו באים בית הדין לדון הוא אותו החילוק בין בית הדין לנתבע זו טענה מופרכת; דבר ראשון, מאחר וזה פשוט לא נכון. אין מי שמערער על העובדה שהרבי קבע שבתי חב"ד באה"ק יהיו סניפים של צא"ח בראשות הרב אהרונוב, ועל כן ערעור על דברי הרבי בעניין לא קשור למחלוקת בפרשנות לשיחות של הרבי והוראותיו בנוגע לנצחיות חייו ופרסום זהות משיח, אלא מחלוקת נפרדת בין המקיימים דברי הרבי לשאינם. דבר שני, כי הפרשנות שנתת להוראת הרבי בעקבות זה נוגדת את שיטתך עצמך במקומות אחרים, שהרי עפ"י דבריך חברי אגו"ח בארה"ב לא צריכים היו לבא להתדיין בפני הבד"ץ דקראון הייטס שהרי אותו הסכסוך בינם לר' זלמן גוראריה הוא אותו החילוק בינם לרבני השכונה וק"ל. ודבר שלישי כי מענה הרבי מדבר על מקרה כזה בדיוק! מקרה שבו הסכסוך בין ארגון הגג לצא"ח הוא אותו הסכסוך בין ארגון הגג לרבני בית הדין. הפלא ופלא.

מה שאתה אומר שצריך להתדיין בפני בית הדין שהרבי קבע רק במקרה שברור שהם יפסקו לפי איך שהנתבע מבין את דברי הרבי זה גיחוך אחד גדול. זה נוגד כל כלל הלכתי או אפילו חוקתי בנוגע לדין ומשפט ונגד ההיגיון, כי כך כל אחד יכול לומר שהוא בא להתדיין רק כאשר ברור לו שהפסיקה לא תהיה לרעתו. ממש איש הישר בעיניו יעשה. אני מציע שתבדוק עם ידידיך אם אכן כך נהוג לפרש את הוראת הרבי בקרב הפלג אליו אתה משתייך. על אף שאכן הגדרת נכון את הסיבה העיקרית לאנרכיה השוררת כיום בחב"ד ולכך שבניגוד לתקופה שלפני ג' תמוז אז הייתה צייתנות לדברי הרבי ולרבנים, היום המצב שונה וכל אחד עושה כפי שעולה על רוחו בדיוק מהסיבה שהזכרת, כי אם אני הבנתי את דברי הרבי באופן זה הרי כל השאר כופרים ודברי הרבי והסמכויות שנתן בטלות ומבוטלות...

בדבריך האחרונים אני רואה שכעת אתה מסכים לכך שהפסק שמופיע בכתבה קשור וענייני, אתה רק טוען שזה סותר את דברי אותו בית דין עצמו בפסק ששלחתי לך. תסתכל שוב ותראה שאחרי שבסעיף 25 מובאת תשובת ש. ע. בבית הדין הגדול על כך שי. מ. תבע אותו על המשך הפצת כתב הסירוב ובדבריו הוא מוכיח שהדיון צריך להימשך רק בבית דין רבני חב"ד מאחר והם הסמכות בחב"ד, לאחמ"כ בית הדין הגדול לא פנה לבי"ד רבני חב"ד בתביעה שיבטלו את כתב הסירוב משום שאין להם סמכות על חסיד חב"ד אלא הפנה את י. מ. להמשך הדיון בבי"ד רבני חב"ד (סעיף 26 והלאה). בתביעה לא מופיעה ההפנייה לבי"ד רבני חב"ד רק בגלל שהיא לרעתו של המערער אך היא ברורה ממהלך העניינים, כמו שגם בעניין וו. ס. (סעיף 33.3) מובאת רק דעת המיעוט ולא פסיקת ביה"ד. והדברים פשוטים. אין ברשותי את הנספחים ואיתך הסליחה.

לטענתך שזה ששאר הנתבעים שלא צייתו לפסקי ביה"ד לא ערערו כי לא הוציאו עליהם כתב סירוב, אני מסכים איתך שזה יכול להיות אבל כל עוד שהם לא ערערו על דברי הרבי אין לזה מקום בערך.

אני אכן לא הכנסתי את מקרי השחיתות של ביה"ד (אף שישנם רבים) לערך בגלל הפצת המעיינות ובגלל כבוד הרבנים ואף השתדלתי לא להציג במקרים שכן הבאתי את זה שבית הדין נהג שלא כדין, מה שהכנסתי זה את הסתכלות בית המשפט ובית הדין הרבני על דברי הרבי בעניין סמכות בית הדין. אם אתה מתעקש להציג דווקא את הצד בלא בסדר של ביה"ד (אף שאין עניינו לכאן כי כנ"ל גם אם הם מתנהגים שלא כדין אין זה מוריד כהוא זה מסמכותם) ואז דורש למחוק את כל הנושא, אני ממליץ לך למצוא לך פלטפורמה שאינה אינציקלופדית ושם לבטא את השקפותיך גם כשסותרות לעובדות (מצד התורה) ללא מורא. בהצלחה! -- נ. ברק - שיחה, 13:49, י' בסיוון, ה'תש"ף 13:49, 2 ביוני 2020 (IST)

סליחה שאני מתערב, וגם איני מצוי בפרטי הדיון, רק מנסה לברר אם הבנתי נכון: האם הדיון הוא סביב פיסקה שבה פסק בית הדין הרבני הגדול התומך בדברי הרבי על סמכות בי"ד רבני חב"ד? אם כן, נפלאתי מאוד. דברי הרבי בערך מדברים בעד עצמם, ולא זקוקים לגיבוי מבית הדין הרבני (עם כל מעלתם) כיהודה ועוד לקרא. אא"כ דחוף ליידע את הקורא בפרשייה שבשלה פסק כך ביה"ד הרבני, וזו לענ"ד פוליטיקה מיותרת. לדעתי, גם למען כבודם של הבי"ד, כדאי להשאיר בערך רק את דברי הרבי העקרוניים, בלי לפרט את יישומם (או אי יישומם) בשטח ע"י גופים חב"דיים שונים, וכל הפרשיות הכרוכות בכך. -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 14:34, י' בסיוון ה'תש"ף

יודעי הדבר

נא לבדוק את העריכה החדשה בעניין 'סמכות בית הדין'.--בנימין770 - שיחה, 11:03, ב' בסיוון, ה'תש"ף 11:03, 25 במאי 2020 (IST)

פסקי בית הדין

אני רוצה להכניס לערך פסקה בשם זה כפי שקיימת כבר בערך בד"ץ קראון הייטס עם פסיקות חשובות של בית הדין. אשמח לשמוע את דעת העורכים ואם ישנם התנגדויות מוצדקות -- נ. ברק - שיחה, 22:45, ג' בסיוון, ה'תש"ף 22:45, 26 במאי 2020 (IST)

תכניס הכל עם מקור ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 00:34 • ד' בסיוון ה'תש"ף