חכמות חיצוניות: הבדלים בין גרסאות בדף
(←גדרה) |
(←ההיתר) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==ההיתר== | ==ההיתר== | ||
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא או על מנת להתפרנס מהחכמה או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים.<ref>[[תניא]] סוף פרק ט'</ref> | |||
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא או על מנת להתפרנס מהחכמה או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה כפי שעשו ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]] ועוד גדולי ישראל רבים. | |||
הרבי במכתב<ref>[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תצה.</ref> מבאר ומונה 6 סוגים שונים של לימוד חכמות האומות. | |||
א. לימוד מתוך ה[[תורה]], בהיותה ה'מפה' של כל ה'בניין' - ה[[עולם העשיה הגשמי|עולם]] כמובא במדרש.<ref>[[בראשית רבה]] בתחילתו.</ref> - דין לימוד זה הוא [[לימוד תורה]] ממש. | |||
ב. לימוד דברים שה[[תורה]] מצווה ללמדם. כדוגמת המצווה לחשב את [[זמן המולד]] על פי מסלולי ה[[ירח]],<ref>[[משנה תורה]] הלכות [[קידוש החודש]] פרק א' הלכה ז'.</ref> ומצווה על בית דין לדעת דרכי [[עבודה זרה]] ו[[כישוף]] על מנת לדון כראוי. - דין לימוד זה הוא [[מצווה]]. | |||
ג. לימוד כשהוא במקום שאסור ללמוד תורה.<ref>עיין ב[[אחרונים]] [[שולחן ערוך]] אורח חיים ריש סימן פ"ה. בדוגמת [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שלמד מסלולי גרמי השמים בזמן שנפנה ל[[בית הכסא|בית המים]]</ref> - דין לימוד זה הוא [[מצווה]], אבל באופן שלישי. | |||
ד. לימוד '''לצורך''' קיום מצווה,<ref>כ[[רב (אמורא)|רב]] שלמד אצל רועה איזה [[מום]] קבוע ואיזה עובר.</ref> - לימוד זה דינו כ[[הכשר מצווה]]. | |||
ה. לימוד - במידה הדרושה ולא יותר - לצורך פרנסה<ref>ראה [[דרך מצוותיך]] קד, ב.</ref>, או שמתפרנס מהחכמות עצמן 'קרדום לחתוך בהן' - דין לימוד זה הוא הכשר והכנה לדבר היתר. | |||
ו. לימוד אף בלא צורך, אם רק יודע להשתמש בהם אחר כך ל[[עבודת ה']] או ל[[תורה|תורתו]]. - וזהו הטעם שעסקו בהם ה[[רמב"ם]] וה[[רמב"ן]]. | |||
==עמדות התורה ביחס לחכמות חיצוניות== | ==עמדות התורה ביחס לחכמות חיצוניות== | ||
{{להשלים|יחס המדע לתורה (כלומר האם מציאותה אמיתית וכו' ראה שיחת [[פורים]] תשי"א). הוראות מעניני המדע, שאלות המדע - גיל העולם, שמש וכדור הארץ, וכו' וכו'.}} | {{להשלים|יחס המדע לתורה (כלומר האם מציאותה אמיתית וכו' ראה שיחת [[פורים]] תשי"א). הוראות מעניני המדע, שאלות המדע - גיל העולם, שמש וכדור הארץ, וכו' וכו'.}} | ||
גרסה מ־15:46, 17 במאי 2020
חכמות חיצוניות הוא החקר והעיון בענייני העולם ומציאותו. להבדיל מחכמת התורה העוסקת בחקר חכמת האלוקים ורצונו. לימוד זה אסור על פי ההלכה, אמנם במקרים מסויימים יש היתר לכך.
גדרם
חכמות חיצוניות אלו חכמות שאינם תורה, כדוגמת למידת שפות חדשות, לימודי חול וכו', לצרכים שלא קשורים לתורה ומצוות. הבעיה בלימוד כזה היא שהרבה פעמים בלימודים אלו יש את היפך האמונה.
כאשר לומד האדם את חכמות אלו לצורך לימוד תורה, הפצת תורה, קיום מצוות וכה"ג, או לצורך פרנסתו[1] אזי מותר.
האיסור וחומרתו
אדמו"ר הזקן כותב[2] שהעיסוק בחכמות אומות העולם, נחשב כדברים בטלים בנוגע לעון ביטול תורה. מלבד זאת טומאתה של חכמת האומות העולם חמורה מטומאת דברים בטלים. ההבדל הוא שטומאת דברים בטלים מטמאת רק את המדות של האדם המדבר אך לא את המוחין שלו. לעומת זאת חכמות חיצוניות מטמאות גם את המוחין של האדם (החב"ד).
ההיתר
מההיתרים ללמוד חכמות חיצוניות הוא או על מנת להתפרנס מהחכמה או אם הוא יודע לנצל את החכמות הללו ללימוד התורה כפי שעשו הרמב"ם והרמב"ן ועוד גדולי ישראל רבים.[3]
הרבי במכתב[4] מבאר ומונה 6 סוגים שונים של לימוד חכמות האומות.
א. לימוד מתוך התורה, בהיותה ה'מפה' של כל ה'בניין' - העולם כמובא במדרש.[5] - דין לימוד זה הוא לימוד תורה ממש.
ב. לימוד דברים שהתורה מצווה ללמדם. כדוגמת המצווה לחשב את זמן המולד על פי מסלולי הירח,[6] ומצווה על בית דין לדעת דרכי עבודה זרה וכישוף על מנת לדון כראוי. - דין לימוד זה הוא מצווה.
ג. לימוד כשהוא במקום שאסור ללמוד תורה.[7] - דין לימוד זה הוא מצווה, אבל באופן שלישי.
ד. לימוד לצורך קיום מצווה,[8] - לימוד זה דינו כהכשר מצווה.
ה. לימוד - במידה הדרושה ולא יותר - לצורך פרנסה[9], או שמתפרנס מהחכמות עצמן 'קרדום לחתוך בהן' - דין לימוד זה הוא הכשר והכנה לדבר היתר.
ו. לימוד אף בלא צורך, אם רק יודע להשתמש בהם אחר כך לעבודת ה' או לתורתו. - וזהו הטעם שעסקו בהם הרמב"ם והרמב"ן.
עמדות התורה ביחס לחכמות חיצוניות
הערות שוליים
- ↑ כמובן באופן שאינו סותר לתורה.
- ↑ תניא סוף פרק ח'
- ↑ תניא סוף פרק ט'
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תצה.
- ↑ בראשית רבה בתחילתו.
- ↑ משנה תורה הלכות קידוש החודש פרק א' הלכה ז'.
- ↑ עיין באחרונים שולחן ערוך אורח חיים ריש סימן פ"ה. בדוגמת שמואל שלמד מסלולי גרמי השמים בזמן שנפנה לבית המים
- ↑ כרב שלמד אצל רועה איזה מום קבוע ואיזה עובר.
- ↑ ראה דרך מצוותיך קד, ב.