חומש תורה תמימה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←השימוש בחומש: תיקון שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←הוראה ללמוד מתוך החומש: תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ===הוראה ללמוד מתוך החומש=== | ||
בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95. חשוב לציין כי אין מדובר שם על הערות המחבר למטה אלא על הפירושי חז"ל בפנים. ומעניין לחקור האם בפרשיות אלו (תרומה- תצוה) באופן פרטי, לא קימים עיוותי המחבר... (כבהפרשיות האחרות, להלן בפיסקא 'ביקורת').}}. | בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95. חשוב לציין כי אין מדובר שם על הערות המחבר למטה אלא על הפירושי חז"ל בפנים. ומעניין לחקור האם בפרשיות אלו (תרומה- תצוה) באופן פרטי, לא קימים עיוותי המחבר... (כבהפרשיות האחרות, להלן בפיסקא 'ביקורת').}}. | ||
===חלוקת החומש כפרס=== | ===חלוקת החומש כפרס=== | ||
גרסה מ־12:46, 19 במרץ 2020
חומש תורה תמימה, הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש.
היחס של רבותינו נשיאינו
השימוש בחומש
אדמו"ר הריי"צ השתמש וכן הרבי משתמש בספר בשעת קריאת התורה. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.
רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד[1], ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ההתוועדות, אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.
טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל התקשרותו לאדמו"ר הריי"צ שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה, [2].
הוראה ללמוד מתוך החומש
בשנת תשמ"ט הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות תרומה-פקודי) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר[3].
חלוקת החומש כפרס
למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמא לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים[דרוש מקור][4].
ביקורת
סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי חז"ל. כשלטענת המבקרים הם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים.
יש הטוענים כי המחבר השתייך לתנועת ההשכלה, ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז"ל. חוקר חב"די אף קבע שאמינות ציטוטיו, אף מספרים הגלויים לכל - אינה ברת סמכא[5]. לעומתו חוקר אחר שאינו משתייך לחסידות חב"ד מצדד בגישתו של הרבי, שאינו שולל את הלימוד בפירוש התורה תמימה[6].
הערות שוליים
- ↑ הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג' בשבועון התקשרות.
- ↑ הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל בתורה שבעל פה על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג' בשבועון התקשרות.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 253 הערה 95. חשוב לציין כי אין מדובר שם על הערות המחבר למטה אלא על הפירושי חז"ל בפנים. ומעניין לחקור האם בפרשיות אלו (תרומה- תצוה) באופן פרטי, לא קימים עיוותי המחבר... (כבהפרשיות האחרות, להלן בפיסקא 'ביקורת').
- ↑ ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראה בהמשך הערך
- ↑ מחקר בנושא
- ↑ תגובה למחקר הנ"ל.