ירוחם ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''ירוחם ליינר''' האדמו"ר מ[[ראדזין]] נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט [[תר"פ]]), אחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת. | רבי '''ירוחם ליינר''' האדמו"ר מ[[ראדזין]] נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט [[תר"פ]]), אחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לפני [[מלחמת העולם השניה]] בא ללונדון וכיהן שם באדמורו"ת עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארה"ב]] ונתיישב בברוקלין. | לפני [[מלחמת העולם השניה]] בא ללונדון וכיהן שם באדמורו"ת עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארה"ב]] ונתיישב בברוקלין. | ||
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון. {{הערת שוליים|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A2%D7%A8&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}} | נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון{{מקור}}. הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות{{הערת שוליים|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A2%D7%A8&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}}. | ||
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "[[הגר"א]] איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים". | הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "[[הגר"א]] איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים". | ||
גרסה מ־02:06, 1 במרץ 2020
רבי ירוחם ליינר האדמו"ר מראדזין נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט תר"פ), אחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית נכדת רבי אביש מפרנפורט, הפני יהושע, ורבי הערשלע מהלברשטאט.
מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.)
לפני מלחמת העולם השניה בא ללונדון וכיהן שם באדמורו"ת עשר שנים. בשנת תש"ז בא לארה"ב ונתיישב בברוקלין.
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון[דרוש מקור]. הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות[1].
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "הגר"א איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".
לאחר פטירתו נדפסו חלק מדברי תורתו בספר תפארת ירוחם, ולאחרונה נדפס הספר מחדש ברוב פאר והדר.
הערות שוליים
- ↑ ראה אגרות קודש תש"ה - תש"ח שני מכתבים משנת תש"ה.