מרכבה: הבדלים בין גרסאות בדף
(בתהליך עריכה) |
(בתהליך עריכה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ענין המרכבה הוא ה[[ביטול]] בתכלית אל רצון הרוכב שעליה, ועל ידי המרכבה מגיע הרוכב למקום שאלמלא הרוכב לא היה מגיע אליו. | ענין המרכבה הוא ה[[ביטול]] בתכלית אל רצון הרוכב שעליה, ועל ידי המרכבה מגיע הרוכב למקום שאלמלא הרוכב לא היה מגיע אליו. | ||
בכללות ישנם שני בחינות מרכבה. הראשון הוא ה[[אבות]] שהם בבחינת "חיוון עילאין", שהם [[מרכבה דאצילות]], הנקראת גם בשם [[מרכבתא עילאה]]. השני הוא "חיוון תתאין" שהם המרכבה של [[עולמות בי"ע]] שהם מחנה [[מיכאל]] ומחנה [[גבריאל]], המלאכים של עולם ה[[בריאה]], ולענין זה שייכים גם ה[[שבטים]] וחלוקתם לארבע דגלים. | בכללות ישנם שני בחינות מרכבה. הראשון הוא ה[[אבות]] שהם בבחינת "חיוון עילאין", שהם [[מרכבה דאצילות]], הנקראת גם בשם [[מרכבתא עילאה]]. השני הוא "חיוון תתאין" שהם המרכבה של [[עולמות בי"ע]] שהם מחנה [[מיכאל]] ומחנה [[גבריאל]], המלאכים של עולם ה[[בריאה]], ולענין זה שייכים גם ה[[שבטים]] וחלוקתם לארבע דגלים. | ||
==מרכבתא עילאה== | |||
[[אבות]], עליהם נאמר כי "[[האבות הן הן המרכבה]]", שה[[אבות]] הם בחינת מרכבה אל ה[[ספירות]] של [[עולם האצילות]]. כך [[אברהם]] הוא בחינת מרכבה ל[[ספירת החסד]] של עולם האצילות, [[יצחק]] הוא בבחינת מרכבה ל[[ספירת הגבורה]] של [[עולם האצילות]], וכן [[יעקב]] הוא בבחינת מרכבה ל[[ספירת התפארת]] של עולם האצילות. ענין מרכבה זו היא להעלות את מדותיו של הקב"ה אליו בבחינת [[ביטול]], כמאמר "לך ה' הגדולה והגבורה" וכו', להיות נמשך בם ועל ידם גלוי אלקות ואור אין סוף ברוך הוא ממש, והיינו על ידי מסירות נפש לה' בתשוקה וצמאון להכלל ולהבטל באור אין סוף ברוך הוא ממש. | [[אבות]], עליהם נאמר כי "[[האבות הן הן המרכבה]]", שה[[אבות]] הם בחינת מרכבה אל ה[[ספירות]] של [[עולם האצילות]]. כך [[אברהם]] הוא בחינת מרכבה ל[[ספירת החסד]] של עולם האצילות, [[יצחק]] הוא בבחינת מרכבה ל[[ספירת הגבורה]] של [[עולם האצילות]], וכן [[יעקב]] הוא בבחינת מרכבה ל[[ספירת התפארת]] של עולם האצילות. ענין מרכבה זו היא להעלות את מדותיו של הקב"ה אליו בבחינת [[ביטול]], כמאמר "לך ה' הגדולה והגבורה" וכו', להיות נמשך בם ועל ידם גלוי אלקות ואור אין סוף ברוך הוא ממש, והיינו על ידי מסירות נפש לה' בתשוקה וצמאון להכלל ולהבטל באור אין סוף ברוך הוא ממש. | ||
==מרכבתא תתאה== | |||
הבחינה השניה של מרכבה, היא המרכבה המוזכרת בנבואת יחזקאל. שם נאמר כי ה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] נושאות את המרכבה. מרכבה זו נקראת בשם [[מרכבתא תתאה]] ועליה ישנו ה[[כסא]] שהוא בחינת [[מלכות דאצילות]]. | הבחינה השניה של מרכבה, היא המרכבה המוזכרת בנבואת יחזקאל. שם נאמר כי ה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] נושאות את המרכבה. מרכבה זו נקראת בשם [[מרכבתא תתאה]] ועליה ישנו ה[[כסא]] שהוא בחינת [[מלכות דאצילות]]. | ||
בפרטות, [[מרכבתא תתאה]] היא המרכבה של [[עולם הבריאה]] וקיימים גם [[מרכבה דיצירה]], ו[[מרכבה דעשיה]]. | בפרטות, [[מרכבתא תתאה]] היא המרכבה של [[עולם הבריאה]] וקיימים גם [[מרכבה דיצירה]], ו[[מרכבה דעשיה]]. | ||
ישעיהו השיג | ישעיהו השיג ב[[מרכבה דבריאה]], ולכן ראה ה' צבאו"ת יושב על כסא רם ונשא, ושרפים עומדים ממעל לו, ושרפים של עולם הבריאה אומרים קדוש קדוש קדוש, וזהו ענין כתר מלכות דבריאה. | ||
וכמו כן יחזקאל ראה מרכבה דיצירה ב[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שהוא כתר מלכות דיצירה. והיינו בחינת בריאה שביצירה, כי בכל עולם ועולם יש בחינת [[בי"ע]]. | |||
וזכריה ראה מרכבה דעשיה, ששם מאיר כתר מלכות דעשיה. שהם בחינת אותיות ולכן ראה ב[[סוס|סוסים]] כי סוסים הם אותיות, ואותיות הם בחינת דומם והיינו לפי שעולם העשיה לגבי יצירה הוא כערך דומם לגבי צומח. | |||
מפסולת [[מרכבה דעשיה]] נמשכים כל . מ[[פני נשר]] שב[[מרכבה דעשיה]] נמשכים על ידי השתלשלות העופות שבעולם הזה. מ[[פני שור]] שב[[מרכבה דעשיה]] נמשך בריבוי השתלשלויות להיות שורש לנפש הבהמות, ומשם נמשך נפש הבהמית של האדם. ומבחינת אדם שעל הכסא נמשך נפש אלוקית שבאדם. | מפסולת [[מרכבה דעשיה]] נמשכים כל . מ[[פני נשר]] שב[[מרכבה דעשיה]] נמשכים על ידי השתלשלות העופות שבעולם הזה. מ[[פני שור]] שב[[מרכבה דעשיה]] נמשך בריבוי השתלשלויות להיות שורש לנפש הבהמות, ומשם נמשך נפש הבהמית של האדם. ומבחינת אדם שעל הכסא נמשך נפש אלוקית שבאדם. | ||
גרסה מ־14:53, 6 בספטמבר 2009
מרכבה ענינו הוא הביטול בתכלית, עד שנעשה בבחינת מרכבה אל הרוכב בו. על ידי המרכבה מתעלה הרוכב בה למקום שאלמלא המרכבה לא יכול היה הרוכב להגיע לשם. בכללות ישנם שני ענייני מרכבה: מרכבתא עילאה, שהם האבות שהם מרכבה לעולם האצילות, מרכבתא תתאה שהוא המרכבה של עולמות בי"ע.
ענינו
ענין המרכבה הוא הביטול בתכלית אל רצון הרוכב שעליה, ועל ידי המרכבה מגיע הרוכב למקום שאלמלא הרוכב לא היה מגיע אליו.
בכללות ישנם שני בחינות מרכבה. הראשון הוא האבות שהם בבחינת "חיוון עילאין", שהם מרכבה דאצילות, הנקראת גם בשם מרכבתא עילאה. השני הוא "חיוון תתאין" שהם המרכבה של עולמות בי"ע שהם מחנה מיכאל ומחנה גבריאל, המלאכים של עולם הבריאה, ולענין זה שייכים גם השבטים וחלוקתם לארבע דגלים.
מרכבתא עילאה
אבות, עליהם נאמר כי "האבות הן הן המרכבה", שהאבות הם בחינת מרכבה אל הספירות של עולם האצילות. כך אברהם הוא בחינת מרכבה לספירת החסד של עולם האצילות, יצחק הוא בבחינת מרכבה לספירת הגבורה של עולם האצילות, וכן יעקב הוא בבחינת מרכבה לספירת התפארת של עולם האצילות. ענין מרכבה זו היא להעלות את מדותיו של הקב"ה אליו בבחינת ביטול, כמאמר "לך ה' הגדולה והגבורה" וכו', להיות נמשך בם ועל ידם גלוי אלקות ואור אין סוף ברוך הוא ממש, והיינו על ידי מסירות נפש לה' בתשוקה וצמאון להכלל ולהבטל באור אין סוף ברוך הוא ממש.
מרכבתא תתאה
הבחינה השניה של מרכבה, היא המרכבה המוזכרת בנבואת יחזקאל. שם נאמר כי האופנים וחיות הקודש נושאות את המרכבה. מרכבה זו נקראת בשם מרכבתא תתאה ועליה ישנו הכסא שהוא בחינת מלכות דאצילות.
בפרטות, מרכבתא תתאה היא המרכבה של עולם הבריאה וקיימים גם מרכבה דיצירה, ומרכבה דעשיה.
ישעיהו השיג במרכבה דבריאה, ולכן ראה ה' צבאו"ת יושב על כסא רם ונשא, ושרפים עומדים ממעל לו, ושרפים של עולם הבריאה אומרים קדוש קדוש קדוש, וזהו ענין כתר מלכות דבריאה.
וכמו כן יחזקאל ראה מרכבה דיצירה באופנים וחיות הקודש שהוא כתר מלכות דיצירה. והיינו בחינת בריאה שביצירה, כי בכל עולם ועולם יש בחינת בי"ע.
וזכריה ראה מרכבה דעשיה, ששם מאיר כתר מלכות דעשיה. שהם בחינת אותיות ולכן ראה בסוסים כי סוסים הם אותיות, ואותיות הם בחינת דומם והיינו לפי שעולם העשיה לגבי יצירה הוא כערך דומם לגבי צומח.
מפסולת מרכבה דעשיה נמשכים כל . מפני נשר שבמרכבה דעשיה נמשכים על ידי השתלשלות העופות שבעולם הזה. מפני שור שבמרכבה דעשיה נמשך בריבוי השתלשלויות להיות שורש לנפש הבהמות, ומשם נמשך נפש הבהמית של האדם. ומבחינת אדם שעל הכסא נמשך נפש אלוקית שבאדם.