יהושע נתן גנסין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: מיותר) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
יהושע נתן נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב אורי ניסן. נשא לאשה את אסתר בת הרב [[שניאור זלמן באסין]] | יהושע נתן נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב אורי ניסן. נשא לאשה את אסתר בת הרב [[שניאור זלמן באסין]] מפוצ'פ, והתגוררו ב[[סטרדוב]] שם נולד בנם אורי ניסן. | ||
היה מהעסקנים הגדולים שהתעסקו למען הצלחת [[משפט סטרדוב|המשפט נגד עדת החסידים]], והיה אחראי על התכתובת עם הרבי [[המהר"ש]] בזמן העלילה. | היה מהעסקנים הגדולים שהתעסקו למען הצלחת [[משפט סטרדוב|המשפט נגד עדת החסידים]], והיה אחראי על התכתובת עם הרבי [[המהר"ש]] בזמן העלילה. | ||
בשנת [[תרמ"ג]] (כנראה בעקבות סגירת הישיבה ועזיבת רבים מחסידי חב"ד את העיר בעקבות | בשנת [[תרמ"ג]] (כנראה בעקבות סגירת הישיבה ועזיבת רבים מחסידי חב"ד את העיר בעקבות ההלשנה) עבר לעיר [[קריטשוב]] ולאחר מכן לעיר פוצ'פ שם נתמנה ל[[אב"ד]] ופתח [[ישיבה]]. בנו מנחם נולד בפוצ'פ. רוב ה[[ר"מ|ר"מים]] שהיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] היו מתלמידיו, ורבים מרבני חב"ד הוסמכו תחתיו. | ||
[[הרבי הריי"צ]] כותב עליו באחד מהמכתבים: {{ציטוטון|הרב החסיד ר' הערשל נטע איז געווען איינער פון די גרעסטע און שענסטע חסידישע רבנים, וואס האט מיט די גרעסטר איבערגעגעבענקייט גארבעט צענדליגער יארן אויף הרבצת התורה ביראת שמים. זיין הייליגע ישיבה מיט דעם ברייט בעוואוסטען נאמען, די פאצעפער ישיבה, איז געווען די גרעסטע תעודה - רעקאמאנדאציע - פאר די תלמידים וואס חאבן בא החסיד הרב ר' הערשל נטע געלערנט, און האט געעפנט אלע שערי תורה אפילו פון בארימטע עולמשע ישיבות}} [= "הרב החסיד ר' הרשל נטע היה מה[[רב]]נים ה[[חסיד]]יים הנעלים ביותר, שעשרות שנים הפיץ [[תורה]] ב[[יראת שמים]] במסירות גדולה. ישיבתו הקדושה עם שמה הטוב ההולך לפניה היתה תעודת הכבוד חטובה ביותר לתלמידים שלמדו בה, ופתחה את כל שערי התורה אפילו של הישיבות הבלתי - חסידיות הנודעות ביותר"]. | [[הרבי הריי"צ]] כותב עליו באחד מהמכתבים: {{ציטוטון|הרב החסיד ר' הערשל נטע איז געווען איינער פון די גרעסטע און שענסטע חסידישע רבנים, וואס האט מיט די גרעסטר איבערגעגעבענקייט גארבעט צענדליגער יארן אויף הרבצת התורה ביראת שמים. זיין הייליגע ישיבה מיט דעם ברייט בעוואוסטען נאמען, די פאצעפער ישיבה, איז געווען די גרעסטע תעודה - רעקאמאנדאציע - פאר די תלמידים וואס חאבן בא החסיד הרב ר' הערשל נטע געלערנט, און האט געעפנט אלע שערי תורה אפילו פון בארימטע עולמשע ישיבות}} [= "הרב החסיד ר' הרשל נטע היה מה[[רב]]נים ה[[חסיד]]יים הנעלים ביותר, שעשרות שנים הפיץ [[תורה]] ב[[יראת שמים]] במסירות גדולה. ישיבתו הקדושה עם שמה הטוב ההולך לפניה היתה תעודת הכבוד חטובה ביותר לתלמידים שלמדו בה, ופתחה את כל שערי התורה אפילו של הישיבות הבלתי - חסידיות הנודעות ביותר"]. | ||
גרסה מ־16:23, 17 במאי 2019
יהושע נתן גנסין[1] היה מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ראש ישיבת חב"ד בסטרדוב ופוצ'פ.
תולדות חיים
יהושע נתן נולד בשנת ת"ר לאביו הרב אורי ניסן. נשא לאשה את אסתר בת הרב שניאור זלמן באסין מפוצ'פ, והתגוררו בסטרדוב שם נולד בנם אורי ניסן.
היה מהעסקנים הגדולים שהתעסקו למען הצלחת המשפט נגד עדת החסידים, והיה אחראי על התכתובת עם הרבי המהר"ש בזמן העלילה.
בשנת תרמ"ג (כנראה בעקבות סגירת הישיבה ועזיבת רבים מחסידי חב"ד את העיר בעקבות ההלשנה) עבר לעיר קריטשוב ולאחר מכן לעיר פוצ'פ שם נתמנה לאב"ד ופתח ישיבה. בנו מנחם נולד בפוצ'פ. רוב הר"מים שהיו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היו מתלמידיו, ורבים מרבני חב"ד הוסמכו תחתיו.
הרבי הריי"צ כותב עליו באחד מהמכתבים: "הרב החסיד ר' הערשל נטע איז געווען איינער פון די גרעסטע און שענסטע חסידישע רבנים, וואס האט מיט די גרעסטר איבערגעגעבענקייט גארבעט צענדליגער יארן אויף הרבצת התורה ביראת שמים. זיין הייליגע ישיבה מיט דעם ברייט בעוואוסטען נאמען, די פאצעפער ישיבה, איז געווען די גרעסטע תעודה - רעקאמאנדאציע - פאר די תלמידים וואס חאבן בא החסיד הרב ר' הערשל נטע געלערנט, און האט געעפנט אלע שערי תורה אפילו פון בארימטע עולמשע ישיבות" [= "הרב החסיד ר' הרשל נטע היה מהרבנים החסידיים הנעלים ביותר, שעשרות שנים הפיץ תורה ביראת שמים במסירות גדולה. ישיבתו הקדושה עם שמה הטוב ההולך לפניה היתה תעודת הכבוד חטובה ביותר לתלמידים שלמדו בה, ופתחה את כל שערי התורה אפילו של הישיבות הבלתי - חסידיות הנודעות ביותר"].
העמיד תלמידים גאונים ויראי שמים, שכמה מהם נבחרו לשמש כר"מים בישיבות תומכי תמימים בליובאוויטש ובשצעדרין.
בביתו הייתה ספריה גדולה מלאה בספרי קודש ובאחד השנים שריפה שפרצה בבית סמוך כמעט וכילתה את הספריה. מעריציו הרבים, בני העיר, נכנסו לבית וזרקו את הספרים מהחלון לרחוב, שם סודרו על גבי שמיכות[2].
לקריאה נוספת
הרב זלמן שמעון דווארקין, כפר חב"ד, גיליון 895.
הערות שוליים
- ↑ כעבור זמן הוסב שמו ל'העשל נטע'; ובמקומות מסויימים נזכר גם 'הערשל נטע' 'ישראל נטע' או 'צבי נטע'
- ↑ יוסף חיים ברנר, מבחר דברי זכרונות
- ↑ יגדיל תורה ניו יורק, גיליון מ"ג עמוד שסו, הערה 38.