יצחק גולדין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ר' יצחק למד בתומכי תמימים בליובאוויטש במשך שש שנים. בחורף שנת תרפ"א חלה אדמו"ר הריי"צ, ר' יצחק שהיה סגן מנהל הישיבה ברוסטוב, שימש את אדמו"ר הריי"צ בעת חוליו.{{הערת שוליים|'''אגרות קודש''', ד, עמ' נה.}} הוא אף הוסיף משנותיו לאדמו"ר הריי"צ. | ר' יצחק למד בתומכי תמימים בליובאוויטש במשך שש שנים. בחורף שנת תרפ"א חלה אדמו"ר הריי"צ, ר' יצחק שהיה סגן מנהל הישיבה ברוסטוב, שימש את אדמו"ר הריי"צ בעת חוליו.{{הערת שוליים|'''אגרות קודש''', ד, עמ' נה.}} הוא אף הוסיף משנותיו לאדמו"ר הריי"צ. | ||
==ב[[רוסיה]] הסובייטית== | ====ב[[רוסיה]] הסובייטית==== | ||
ב[[תרפ"ב]] שב לעיירת מולדתו, רוגצ'וב. הוא נרתם בכל כוחו להפצת תורה ויהדות במדינת [[רוסיה]], ובעקבות כך נעצר וישב במאסר במשך שש שנים החל מ[[אלול]] תרצ"ה. אנשי הנ.ק.וו.ד. עצרו בגל המאסרים הזה שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ: ר' [[יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], בנו ר' [[מענדל גורליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]]. | ב[[תרפ"ב]] שב לעיירת מולדתו, רוגצ'וב. הוא נרתם בכל כוחו להפצת תורה ויהדות במדינת [[רוסיה]], ובעקבות כך נעצר וישב במאסר במשך שש שנים החל מ[[אלול]] תרצ"ה. אנשי הנ.ק.וו.ד. עצרו בגל המאסרים הזה שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ: ר' [[יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], בנו ר' [[מענדל גורליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]]. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ר' יצחק סבל רבות בגלותו, ואף שם עסק בהפצת וחיזוק התורה. | ר' יצחק סבל רבות בגלותו, ואף שם עסק בהפצת וחיזוק התורה. | ||
==היציאה מרוסיה== | ====היציאה מרוסיה==== | ||
בעת הבריחה הגדולה בתש"ו - תש"ז יצא ר' יצחק, והיה שותף פעיל בהצלת חסידי חב"ד מרוסיה. הוא הועמד ב[[צ'כסלובקיה]], וכאשר אנ"ש עברו שם דאג להם בגשמיות לאכילה, שתיה ולינה, ולהמשך הנסיעה למקום מפלט בטוח יותר, ולהרחיקם ככל האפשר באימת השלטון הסובייטי, זאת יחד עם ר' [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]. | בעת הבריחה הגדולה בתש"ו - תש"ז יצא ר' יצחק, והיה שותף פעיל בהצלת חסידי חב"ד מרוסיה. הוא הועמד ב[[צ'כסלובקיה]], וכאשר אנ"ש עברו שם דאג להם בגשמיות לאכילה, שתיה ולינה, ולהמשך הנסיעה למקום מפלט בטוח יותר, ולהרחיקם ככל האפשר באימת השלטון הסובייטי, זאת יחד עם ר' [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]. | ||
גרסה מ־06:09, 16 במאי 2019
ר' יצחק אהרן גולדין (תר"ס-כ"ב תשרי תשכ"ט) היה מאנשי קהילת חב"ד ברוסטוב שזכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ בעת חוליו, וכיהן כסגן מנהל סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית. בשנותיו המאוחרות התגורר בקראון הייטס ונמנה על אנשי הצוות החינוכי של 'בית רבקה'.
תולדות חיים
נולד ברוגצ'וב, לאביו החסיד ר' יעקב משה.
ר' יצחק למד בתומכי תמימים בליובאוויטש במשך שש שנים. בחורף שנת תרפ"א חלה אדמו"ר הריי"צ, ר' יצחק שהיה סגן מנהל הישיבה ברוסטוב, שימש את אדמו"ר הריי"צ בעת חוליו.[1] הוא אף הוסיף משנותיו לאדמו"ר הריי"צ.
ברוסיה הסובייטית
בתרפ"ב שב לעיירת מולדתו, רוגצ'וב. הוא נרתם בכל כוחו להפצת תורה ויהדות במדינת רוסיה, ובעקבות כך נעצר וישב במאסר במשך שש שנים החל מאלול תרצ"ה. אנשי הנ.ק.וו.ד. עצרו בגל המאסרים הזה שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת אדמו"ר הריי"צ: ר' יעקב מאסקאליק (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' מאיר אבצן, ר' אבא לוין, ר' חיים אלעזר גורליק, בנו ר' מענדל גורליק, ור' שלמה מטוסוב.
כל העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. האיומים. אלו תבעו מהם לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות? מי לימד? מי ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, ר' יצחק כשאר החסידים לא נידב מידע, וכולם מילאו פיהם מים. בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין.
לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: "האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות"
בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים שנועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה ברורה: מוות בירייה. לבסוף, ברחמי שמים מרובים, קיבלו כולם עונש "קל" יחסית: שלוש שנות גלות בקזחסטן.
ר' יצחק סבל רבות בגלותו, ואף שם עסק בהפצת וחיזוק התורה.
היציאה מרוסיה
בעת הבריחה הגדולה בתש"ו - תש"ז יצא ר' יצחק, והיה שותף פעיל בהצלת חסידי חב"ד מרוסיה. הוא הועמד בצ'כסלובקיה, וכאשר אנ"ש עברו שם דאג להם בגשמיות לאכילה, שתיה ולינה, ולהמשך הנסיעה למקום מפלט בטוח יותר, ולהרחיקם ככל האפשר באימת השלטון הסובייטי, זאת יחד עם ר' יהושע שניאור זלמן סרברנסקי.
עסק בעבודת החינוך בפריז, מץ (שבצ'כסלובקיה) וסביבותיה.
ר' יצחק עבר להתגורר בניו יורק, שם עסק בבית רבקה וניהלו ביד רמה.
נפטר בשמיני עצרת תשכ"ט בעת ההקפות ב770, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל של אדמו"ר הריי"צ.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, ד, עמ' נה.