חיים מנחם שלמה דרוק: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תר"פ]] בירושלים עיה"ק לאביו ר' בנימין דרוק ולאמו מרת בת שבע, והתייתם בגיל צעיר, ובשל כך גדל על ברכי סבו. | נולד בשנת [[תר"פ]] בירושלים עיה"ק לאביו ר' בנימין דרוק (שהיה מקורב לרבי הרי"צ) ולאמו מרת בת שבע, והתייתם בגיל צעיר, ובשל כך גדל על ברכי סבו. | ||
בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' בירושלים אצל הגאון [[איסר זלמן מלצר]] ונמנה על תלמידיו הקרובים. | בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' בירושלים אצל הגאון [[איסר זלמן מלצר]] ונמנה על תלמידיו הקרובים. |
גרסה מ־10:52, 28 באפריל 2019
הרב חיים מנחם שלמה דרוק היה גאון חסידי, מתלמידיו הקרובים של הגאון ר' איסר זלמן מלצר, מחסידי חב"ד, וממתפללי בית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק' בשכונת מאה שערים בירושלים.
תולדות חיים
נולד בשנת תר"פ בירושלים עיה"ק לאביו ר' בנימין דרוק (שהיה מקורב לרבי הרי"צ) ולאמו מרת בת שבע, והתייתם בגיל צעיר, ובשל כך גדל על ברכי סבו.
בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' בירושלים אצל הגאון איסר זלמן מלצר ונמנה על תלמידיו הקרובים.
בשנת תשט"ז פרסם את ספרו 'אורות חיים' העוסק בליבון הלכתי של דיני בין השמשות, שזכה להסכמות נלהבות מכל גדולי ירושלים[1]זכה בספר זה לעידודו הרב של רבינו ובהדרכה ועזרה וקשר מכתבים שוטף אודות ספר זה.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בתיה פריידא בת ר' משה אהרן גולומב, התיישב בשכונת מאה שערים, והחל להתפלל בקביעות בבית הכנסת חב"ד 'אהל יצחק' הסמוך לביתו, ובעקבות המפגש עם חסידי חב"ד הפך בעצמו לחסיד נלהב.
לאורך השנים מסר שיעורים בישיבת 'עץ חיים', בבית המדרש הגבוה להוראה 'בית גבול', ובשנותיו האחרונות, מסר שיעורים בהלכה בכולל 'זאב דב' שנוסד על ידי הרב אברהם מיכאל הלפרין רב שכונת 'הגבעה הצרפתית' בירושלים.
נפטר בח' אדר תשמ"ג בגיל 60 בלבד.
על שמו נוסד 'כולל אורות חיים' ברחוב תפארת רמות בירושלים, המנוהל על ידי ר' יוסף דרוק.
ספריו
- אורות חיים - ליבון דיני בין השמשות, ירושלים תשט"ז (הוצאה ראשונה)
- אתרוג מורכב - ירושלים תשמ"ג
משפחתו
- בנו, ר' אברהם גד דרוק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד ירושלים
- בנו, ר' בנימין דרוק - מחנך בתלמוד תורה חב"ד ירושלים
- חתנו, הרב משה ליב לעווי - מירושלים
- בנו ר' יהודה לייב (לייבל) דרוק מתגור על יד שיכון חב"ד ירושלים
לקריאה נוספת
- שמן ששון מחבריך עמודים 138-141
הערות שוליים
- ↑ תשובה הלכתית מהרבי עם הערות לספר נדפס באגרות קודש חלק י"א עמוד י'.