מנחם מענדל גלוסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית using Cat-a-lot) |
מ (Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית ל קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות using Cat-a-lot) |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לנינגרד: אישים]] | [[קטגוריה:קהילת חב"ד לנינגרד: אישים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] |
גרסה מ־10:46, 3 באפריל 2019
הרב מנחם מנדל גלוסקין (תרל"ח - י"ג כסלו תרצ"ז) היה מחשובי רבני רוסיה, חסיד של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, שכיהן ברבנות העיר מינסק, פאריטש, פרילוקי, ניעז'ין ולנינגרד, והיה מראשי ועד רבני ברית המועצות בהנהלתו של אדמו"ר הריי"צ, שעמד לצידו בעניני עסקנות הכלל תוך מסירות נפש.
תולדות חיים
נולד בשנת תרל"ח לאביו הרב אהרן גלוסקין, שהתמנה באותה שנה לכהן ברבנות העיירה פאריטש.
עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, הוסמך לרבנות, ובמקביל עסק ברכישת השכלה כללית.
לאחר פטירת אביו התמנה לרשת את מקומו וכיהן כרב העיירה עוד בהיותו בחור. בשנת תרס"ט התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת פרידה פראדיל, בת הרב אליעזר רבינוביץ רב העיר מינסק. בנוסף, כיהן כרבה של פרילוקי, וניעז'ין.
לאחר פטירתו של חמיו הרב רבינוביץ, התמנה בשנת תרפ"ד למלא את מקומו כרבה הראשי של מינסק, ומתוקף תפקידו שימש כחבר ועד רבני ברית המועצות. במהלך שנות כהונתו נערך נגדו משפט ראווה על ידי אנשי היבסקציה (שקיבל את הכינוי 'שוחטים-טרסט'), והוא אף נעצר בשנת תר"צ באשמת קשירת קשר נגד השלטון, וסבל צרות רבות מאנשי השלטון שהתנכלו לו, ואף גירשו אותו פעמיים מדירתו הפרטית.
בשנת תרצ"ד עבר לכהן כרבה של לנינגרד בעקבות בקשת הקהילה היהודית המקומית, וייסד בה מוסדות חינוך מחתרתיים כחלק מרשת תלמודי התורה והישיבות המחתרתיים שהקימו חסידי חב"ד בכל רחבי ברית המועצות תחת הנהגתו של אדמו"ר הריי"צ. במסגרת פעילות זו, כונה על ידי החסידים בשם המחתרתי "סדר הדורות", על שם מחבר הספר הרב יחיאל היילפרין שהתגורר במינסק, בה כיהן הרב גלוסקין בעבר ברבנות.
נפטר באופן פתאומי בגיל 59, כשנתיים בלבד לאחר הגעתו ללנינגרד, בי"ג כסלו תרצ"ז. נטמן בבית העלמין היהודי בפטרבורג.
משפחתו
ארבע בנותיו של הרב גלוסקין, רכשו בלנינגרד השכלה כללית, ונמנו על חוגי היהדות המודרנית. בנו ר' לייב הלל, למד בישיבת תומכי תמימים ולאחר נישואיו התגורר במזנאמנקע שברוסיה, והתפרנס כשוחט ובודק.
לקריאה נוספת
- אלה אזכרה כרך ד' עמוד 265
- ד"ר הלל זיידמן, אנשים שהכרתי, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ל, 1970, עמ' 371 ואילך.
- הרב נתן נטע אלעווסקיא, מאורות נתן, מכון ירושלים תשנ"ח, ע' קל - דברי הספד שאמר עליו במוסקבה בשלושים לפטירתו.
קישורים חיצוניים
- שניאור ברגר, המצביא החסידי שכרע ונפל בפתאומיות, בתוך שבועון בית משיח תשרי תשע"ח