בטחון: הבדלים בין גרסאות בדף
(והיינו, דמהות עבודת הבטחון היא עבודה בפ”ע ולא תוצאה הנגרמת מהאמונה שביכולת ה’ לעשות כל דבר וכו’. http://daat.org.il/%D7%9B%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D) |
(והיינו, דמהות עבודת הבטחון היא עבודה בפ”ע ולא תוצאה הנגרמת מהאמונה שביכולת ה’ לעשות כל דבר וכו’. http://daat.org.il/%D7%9B%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
ה'''בטחון''' בהשם הוא אחד מיסודות ה[[יהדות]]. מידת הביטחון - נכללת במצות ה[[אמונה]] של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות [[הקדוש ברוך הוא]] ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" | ה'''בטחון''' בהשם הוא אחד מיסודות ה[[יהדות]]. מידת הביטחון - נכללת במצות ה[[אמונה]] של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות [[הקדוש ברוך הוא]] ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" בו שהוא ה-כל יכול. | ||
רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא מוחלטת, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר ו[[ניסיון]] בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו. כותב [[רבינו הזקן]] ב[[תניא]] [[אגרת הקודש]]{{הערה|סימן י"א}} אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם. | רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא מוחלטת, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר ו[[ניסיון]] בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו. כותב [[רבינו הזקן]] ב[[תניא]] [[אגרת הקודש]]{{הערה|סימן י"א}} אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם. |
גרסה מ־12:45, 14 באוקטובר 2018
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הבטחון בהשם הוא אחד מיסודות היהדות. מידת הביטחון - נכללת במצות האמונה של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות הקדוש ברוך הוא ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" בו שהוא ה-כל יכול.
רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא מוחלטת, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר וניסיון בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו. כותב רבינו הזקן בתניא אגרת הקודש[1] אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.
בחסידות מבואר שעצם הביטחון שיהיה טוב, גורם שבפועל המצב ישתנה לטובה. בחסידות המשפט "תחשוב טוב יהיה טוב" מבטא את כל ענין הביטחון בהקדוש ברוך הוא, שמכיוון שהוא הרי "טבע הטוב להיטיב" דהיינו האלוקים מצידו הוא רק טוב (אמנם לפעמים זה לא נראה בגילוי) לכן כאשר נאמין בכך אכן כך יהיה גם בגילוי טוב מושלם.
דרגות בביטחון
הרבי מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלויה בדרגה שממנו מגיעה ביטחון זו[2]:
הביטחון בכללות מגיע מהאהבתו של האדם לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח שהקב"ה שאוהבו - יצילנו מכל רע.
- אופן ראשון הוא כאשר הביטחון של האדם מגיע מצד האהבה של האדם להקב"ה שמקורה במידת החסד שלו, אזי אף על פי שבטוח בה', עדיין מכיון ששורש הביטחון הוא מדרגת החסד וכנגד החסד יש גם גבורה - דין, יש חשש שהגבורה תתגבר על החסד ולכן הביטחון אינו מושלם.
- למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מהאהבה שמקורה במוחין, אהבה זו היא בדרגה שלמעלה מדינים ומנגדים ולכן אין לו חשש וספק שהחסד יתבטל, והביטחון הינו מוחלט.
החסרון בדרגה הראשונה היא שלמרות הביטחון המוחלט במציאות החסדים, אינו בוטח שאכן בפועל זה יומשך אליו למטה. אך כאשר שורש הביטחון הוא מהאהבה שבדרגת הכתר, וכמשל מובא על כך משני אוהבים שכרתו ביניהם ברית שלום, שהיא הרי למעלה מהשכל, ודוקא בה אין שינויים. וכן הוא גם באהבתו של היהודי המגיעה מהעצמיות שלו שהרי הבטיח הקב"ה "אהבתי אתכם אמר ה'" והוא בטוח שה' יעשה וישפיע אך ורק לטובתו.