שיחה:שינה בסוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ערך מומלץ: פסקה חדשה) |
(←משוב: פסקה חדשה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
חברים, מה דעתכם לקדם ערך זה למומלצות?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:09, 12 באוקטובר 2016 (UTC) | חברים, מה דעתכם לקדם ערך זה למומלצות?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:09, 12 באוקטובר 2016 (UTC) | ||
== משוב == | |||
לפי שמועה ששמעתי הרב אלישיב שהיה לו יד ורגל בהלכה הוא זה שפנה אל הרב שך לפני כינוס דגל התורה בתשמ"ט והוא זה שביקש ממנו למחות על ענין הסוכה. | |||
לגופו של ענין-אני אישית באופן כנה ניסיתי לברר את הענין ומה שקשה לי זה שלמעשה הרבי ביאר את הנוהג לא לישון למעשה לא מצד מה שכתוב בכל הספרים אלא מצד ענין הצער שיש לחסיד לא לעשות כרבו.הטעם הזה הינו תמוה מאוד מכיון שלגופו של ענין רבים אינם אוחזים בדרגה זו.ועוד זה טעם של צער חיצוני שאין לו בסיס ברור בהלכה ויש לומר על זה את לשון הגמרא איבעי ליה ליתובי דעתיה ובודאי שאין לעורר אותו על זה שיצטער. | |||
בנוסף יש להעיר לגבי מראי המקומות את מאמרו של הרב חיים רפופורט מאנגליה שהינו חסיד חבד בקובץ אור ישראל שם הוא מאריך בענין באופן יסודי. | |||
אעיר שלא שללתי את הענין רק שיש כאן מילתא דתמיהא ואכן הרב רפופורט במאמרו מאוד טורח בזה. | |||
יש להעיר על לשון הרבי בשיחה עם כהנא גאנץ בעלז מאכט אזוי.זה מאוד פלא מכיון שזה לא כך.בודאי לא בנקודת הזמן בה עמד הרבי וגם בעבר לא היה כך בודאי לא בגדר של "גאנץ" אולי יחידים וזה גם שכבר היה הטעם של קור חזק.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/93.172.173.187|93.172.173.187]] 11:29, 23 ביולי 2017 (UTC) | |||
גרסה מ־13:29, 23 ביולי 2017
אשמח לעזרה תגובות הערות ותיקוני לשון בערך, תעזרו לי. --הנחה - שיחה 10:18, 7 באוקטובר 2015 (UTC)
- עבודה מיוחדת, יסודית ומקיפה. אגב, במקרה שאתה מעיין בספרים דרך אתר באינטרנט, אשמח אם תוכל לקשר בהערות למקורות ברשת. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ד בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 22:47, 7 באוקטובר 2015 (UTC)
- תודה, אני בדרך כלל משתדל לעשות זאת ובהזדמנות זו אבקש ממך או מכל מי שיודע היכן ברשת קיים לקוטי שיחות מתורגם ללה"ק הרבה קישורים מפנים ללקוטי שיחות וחבל שלא יהיה גם מתורגם.--הנחה - שיחה 09:16, 8 באוקטובר 2015 (UTC)
- באמת היה צריך משיהו לעבור על ערכים ולשפר לשונית מצד השקעתי בעיקר בתוכן אני לפעמים מאבד 'קצת' (לדעתי..) את הסגנון השפה הלשון וכו' היה ראוי לעבור לתקן ולסגנן בצורה יותר זורמת (כמדומני, שלפעמים צריך קצת יותר להרחיב) בכל מקרה זה צריך להיעשות בצורה מבוקרת וכל המתנדב תבוא עליו ברכה (וכידוע ביאורו של אדה"ז בענין אחדות ישראל שכולם צריכים לכולם).--הנחה - שיחה 09:27, 8 באוקטובר 2015 (UTC)
- בקישור הזה ישנו אוסף שליקטתי מהמתורגמות. זה לא שלם אבל יש שם אוסף די רציני. אולי יהיה לעזר. אם משתמשים בזה, לכאורה הכי כדאי לא לקשר ישירות לדוקס,אלא להעלות את הקובץ בעצמו לחב"דפדיה. כך לענ"ד. להתראות - שיחה 13:30, 8 באוקטובר 2015 (UTC)
- באמת היה צריך משיהו לעבור על ערכים ולשפר לשונית מצד השקעתי בעיקר בתוכן אני לפעמים מאבד 'קצת' (לדעתי..) את הסגנון השפה הלשון וכו' היה ראוי לעבור לתקן ולסגנן בצורה יותר זורמת (כמדומני, שלפעמים צריך קצת יותר להרחיב) בכל מקרה זה צריך להיעשות בצורה מבוקרת וכל המתנדב תבוא עליו ברכה (וכידוע ביאורו של אדה"ז בענין אחדות ישראל שכולם צריכים לכולם).--הנחה - שיחה 09:27, 8 באוקטובר 2015 (UTC)
- תודה, אני בדרך כלל משתדל לעשות זאת ובהזדמנות זו אבקש ממך או מכל מי שיודע היכן ברשת קיים לקוטי שיחות מתורגם ללה"ק הרבה קישורים מפנים ללקוטי שיחות וחבל שלא יהיה גם מתורגם.--הנחה - שיחה 09:16, 8 באוקטובר 2015 (UTC)
ערך מומלץ
חברים, מה דעתכם לקדם ערך זה למומלצות?--הנחה - שיחה 22:09, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
משוב
לפי שמועה ששמעתי הרב אלישיב שהיה לו יד ורגל בהלכה הוא זה שפנה אל הרב שך לפני כינוס דגל התורה בתשמ"ט והוא זה שביקש ממנו למחות על ענין הסוכה. לגופו של ענין-אני אישית באופן כנה ניסיתי לברר את הענין ומה שקשה לי זה שלמעשה הרבי ביאר את הנוהג לא לישון למעשה לא מצד מה שכתוב בכל הספרים אלא מצד ענין הצער שיש לחסיד לא לעשות כרבו.הטעם הזה הינו תמוה מאוד מכיון שלגופו של ענין רבים אינם אוחזים בדרגה זו.ועוד זה טעם של צער חיצוני שאין לו בסיס ברור בהלכה ויש לומר על זה את לשון הגמרא איבעי ליה ליתובי דעתיה ובודאי שאין לעורר אותו על זה שיצטער. בנוסף יש להעיר לגבי מראי המקומות את מאמרו של הרב חיים רפופורט מאנגליה שהינו חסיד חבד בקובץ אור ישראל שם הוא מאריך בענין באופן יסודי. אעיר שלא שללתי את הענין רק שיש כאן מילתא דתמיהא ואכן הרב רפופורט במאמרו מאוד טורח בזה. יש להעיר על לשון הרבי בשיחה עם כהנא גאנץ בעלז מאכט אזוי.זה מאוד פלא מכיון שזה לא כך.בודאי לא בנקודת הזמן בה עמד הרבי וגם בעבר לא היה כך בודאי לא בגדר של "גאנץ" אולי יחידים וזה גם שכבר היה הטעם של קור חזק. 93.172.173.187 11:29, 23 ביולי 2017 (UTC)