מכת דם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "מכת דם היא המכה הראשונה בעשרת המכות שה' הביא על המצרים לפני יציאת מצרים{{הערה|ע...")
 
שורה 1: שורה 1:
[[מכת דם]] היא המכה הראשונה ב[[עשרת המכות]] ש[[ה']] הביא על ה[[מצרים]] לפני [[יציאת מצרים]]{{הערה|עין גם בערך [[יציאת מצרים]]}}.
[[מכת דם]] היא המכה הראשונה ב[[עשרת המכות]] ש[[ה']] הביא על ה[[מצרים]] לפני [[יציאת מצרים]]{{הערה|עין גם בערך [[יציאת מצרים]]}}.


== מקורה ==
== מקור ==
המכה מופיעה בחומש [[שמות]] פרשת [[וארא]] פרק ז' פסוקים י"ד-כ"ה.  
תיאור ההתרחשויות מופיע בחומש בפרשת [[וארא]]: תחילה מסופר אודות דיבורו של ה' אל משה:{{ציטוט|תוכן= וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה; מֵאֵן, לְשַׁלַּח הָעָם. לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר, הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה, וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ, עַל שְׂפַת הַיְאֹר; וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ, תִּקַּח בְּיָדֶךָ. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, שַׁלַּח אֶת עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר; וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ, עַד כֹּה. כֹּה, אָמַר ה', בְּזֹאת תֵּדַע, כִּי אֲנִי ה':  הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי, עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת, וּבָאַשׁ הַיְאֹר; וְנִלְאוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר.|מקור=ספר שמות פרק ז פסוקים יד - יח.}}
לאחר מכן מופיע תיאור ביצוע המכה על יד משה רבינו:{{ציטוט|תוכן= וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר, לְעֵינֵי פַרְעֹה, וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו; וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר, לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלָטֵיהֶם; וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. וַיִּפֶן פַּרְעֹה, וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ; וְלֹא שָׁת לִבּוֹ, גַּם לָזֹאת. וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר, מַיִם לִשְׁתּוֹת: כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת, מִמֵּימֵי הַיְאֹר. וַיִּמָּלֵא, שִׁבְעַת יָמִים, אַחֲרֵי הַכּוֹת ה', אֶת הַיְאֹר.|מקור=ספר [[שמות]] פרק ז' פסוקים יט-כה.}}
 
== סיבתה ==
== סיבתה ==
מכיון ש[[פרעה]] הכביד את לבו ולא שחרר את [[עם ישראל]] מ[[מצרים]], [[השם]] צווה על [[משה]] להעניש את [[פרעה]] ולהראות לו ש[[ה']] הוא ה[[אלוקים]],  על ידי זה ש[[משה]] יתן על ה[[מצרים]] את המכה.
מכיון ש[[פרעה]] הכביד את לבו ולא שחרר את [[עם ישראל]] מ[[מצרים]], [[השם]] צווה על [[משה]] להעניש את [[פרעה]] ולהראות לו ש[[ה']] הוא ה[[אלוקים]],  על ידי זה ש[[משה]] יתן על ה[[מצרים]] את המכה.

גרסה מ־10:55, 3 ביולי 2017

מכת דם היא המכה הראשונה בעשרת המכות שה' הביא על המצרים לפני יציאת מצרים[1].

מקור

תיאור ההתרחשויות מופיע בחומש בפרשת וארא: תחילה מסופר אודות דיבורו של ה' אל משה:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה; מֵאֵן, לְשַׁלַּח הָעָם. לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר, הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה, וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ, עַל שְׂפַת הַיְאֹר; וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ, תִּקַּח בְּיָדֶךָ. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, שַׁלַּח אֶת עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר; וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ, עַד כֹּה. כֹּה, אָמַר ה', בְּזֹאת תֵּדַע, כִּי אֲנִי ה': הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי, עַל-הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת, וּבָאַשׁ הַיְאֹר; וְנִלְאוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר.

ספר שמות פרק ז פסוקים יד - יח.

לאחר מכן מופיע תיאור ביצוע המכה על יד משה רבינו:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר, לְעֵינֵי פַרְעֹה, וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו; וַיֵּהָפְכוּ כָּל-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּיְאֹר, לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, בְּלָטֵיהֶם; וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. וַיִּפֶן פַּרְעֹה, וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ; וְלֹא שָׁת לִבּוֹ, גַּם לָזֹאת. וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר, מַיִם לִשְׁתּוֹת: כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת, מִמֵּימֵי הַיְאֹר. וַיִּמָּלֵא, שִׁבְעַת יָמִים, אַחֲרֵי הַכּוֹת ה', אֶת הַיְאֹר.

ספר שמות פרק ז' פסוקים יט-כה.

סיבתה

מכיון שפרעה הכביד את לבו ולא שחרר את עם ישראל ממצרים, השם צווה על משה להעניש את פרעה ולהראות לו שה' הוא האלוקים, על ידי זה שמשה יתן על המצרים את המכה.

תוכנה

השם אומר אל משה שבגלל שפרעה ממאן לשלח את העם, אז משה ילך בבוקר אל היאור[2] לשם הלך פרעה [3],השם אומר אל משה להגיד לפרעה שאלוקי ישראל שלח אותו לומר לפרעה לשלח את עם ישראל ממצרים, ומכיוון שפרעה לא הסכים, אז פרעה ידע כי אלוקי ישראל הוא בורא העולם על ידי שמשה יכה במים, והמים ביאור ובכל ארץ מצרים יהפכו לדם וכל הדגים שביאור ימותו. השם ממשיך לומר אל משה שיגיד לאהרן שיקח את מטהו ויכה אתו על היאור (משה לא יכל להכות כי על ידי היאור הוא ניצל בעודו תינוק ואסור להיות כפוי טובה) כדי שהמים יהפכו לדם. משה ואהרן עשו את זה ואהרן הכה את המים ביאור לעיני פרעה ועבדיו ויהפכו המים לדם, והדגים ביאור מתו, ולמצרים לא היה מה לשתות ולבני ישראל כן. המצרים הלכו וקנו מים מהיהודים כי ככה הם לא נהפכו לדם, וככה היהודים התעשרו. חרטומי מצרים והמכשפים הצליחו בקוסמיהם לעשות גם כן כך על מים שקנו מהיהודים וזה הכביד את לב פרעה והוא לא שיחרר את עם ישראל ממצרים (אלא רק אחרי כל המכות).

בחסידות

הרבי מסביר שה' הכביד את לב פרעה לא להענות לתחנוני משה לשחרר את עם ישראל, מכיון שפרעה התריס כנגד ה' באומרו: "מי ה' אשר אשמע בקולו"[4]. החוצפה האיומה גרמה שה' יעשה שפרעה יתנגד לדברי ה' שאמר למשה לשלח את העם ואז יענש על זה. רש"י מסביר שלב פרעה היה כבד עוד לפני כן מעצמו, וככה שני סיבות היו לסירוב גם כי לב פרעה נברא כבד, וגם כי השם הכביד את לבו בשביל להענישו. הלב של פרעה היה כבד מעבר למסקנה שכלית ועקשנות זו גורמת לאדם להתנגד אפילו לשכלו ורגשותיו. ועל ידי שמשה היה בדיוק להפך כשה' רצה משהו הוא הניח בצד את הרצונות והרגשות והתמסר והתעקש עד שהצליח לכן דווקא משה ההפוך מפרעה יכל לנצח את פרעה על ידי שלשניהם היתה אותה תכונה אצל זה לטובה ואצל זה לרעה[5].


הערות שוליים

  1. עין גם בערך יציאת מצרים
  2. היאור היה קרוי גם נילוס
  3. בשביל לעשות צרכיו, כי היה עושה את עצמו אליל שלא צריך לדברים גשמיים ,והיה משכים ויוצא לנילוס כדי שימשיכו לחשוב שהו אליל. רש"י שמות ז' ט"ו.
  4. שמות ה' ב'.
  5. ליקוטי שיחות כרך ל"א עמ' 28.