אויב – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " שנאה" ב־" שנאה" |
מנחם כהן USA (שיחה | תרומות) הרבי כותב בדיוק הפוך ואם טעיתי בבקשה להסביר לי תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
זאת, למרות שתאות האדם היא לא תמיד שלילית לגמרי, אלא לעיתים - התאוה היא גם לדברים גשמיים שהאדם צריך להם - הן לצורך קיומו והן לצורך עבודתו את ה', מכל מקום, צריך להיות; "ידך בעורף אויבך", היינו להתייחס אליהם בבחינת "עורף" ואחוריים של הרצון - "[[כמאן דשדי בתר כתפוי]]" - בעל כורחו, וכאילו כפאו וכו'. | זאת, למרות שתאות האדם היא לא תמיד שלילית לגמרי, אלא לעיתים - התאוה היא גם לדברים גשמיים שהאדם צריך להם - הן לצורך קיומו והן לצורך עבודתו את ה', מכל מקום, צריך להיות; "ידך בעורף אויבך", היינו להתייחס אליהם בבחינת "עורף" ואחוריים של הרצון - "[[כמאן דשדי בתר כתפוי]]" - בעל כורחו, וכאילו כפאו וכו'. | ||
והיינו, שלא ירצה באמת את הדברים הגשמיים, אלא ירצה רק לנצלם למטרות רוחניות טהורות, כי הם עצמם שנואים בעיניו, מאחר שהתאוה שהם מעוררים מפריעה לדבקות בה'. | והיינו, שלא ירצה באמת את הדברים הגשמיים, אלא ירצה רק לנצלם למטרות רוחניות טהורות, כי הם עצמם שנואים בעיניו, מאחר שהתאוה שהם מעוררים מפריעה לדבקות בה'. | ||
(ראה לקו"ש חלק כ''ג דף 76 שכתוב שונא זה שנאה כבושה בלב וזה הרבה יותר עמוק וכו.) | |||
==הבדל בין אויב לשונא== | ==הבדל בין אויב לשונא== | ||
האויב גרוע משונא, כי האויב הוא שבלבו איבה עולמית, והוא בחינת [[עמלק#עמלק על פי תורת החסידות|קליפת עמלק]] - יודע את רבונו ומכוון למרוד בו. והטעם לזה, כי איבה - הוא ניגוד המקביל לאהבה, שפירושו - רצון, והוא הרצון הא-לקי שב[[נשמה]] - שלמעלה מהשכל, כך האיבה היא [[שנאה]] עולמית - בלי טעם ודעת. מה שאין כן [[שנאה]], הוא רק היפך ה[[אהבה]] - תולדת השכל, כך גם השנאה באה כאשר יש לו טעם הגיוני לשנוא את השנואי לו, וממילא היא מוגבלת בהגבלת הטעם וההגיון, ואם וכאשר - תשתנה הדעה ויתבטל הטעם לשנאה תתבטל גם השנאה. | האויב גרוע משונא, כי האויב הוא שבלבו איבה עולמית, והוא בחינת [[עמלק#עמלק על פי תורת החסידות|קליפת עמלק]] - יודע את רבונו ומכוון למרוד בו. והטעם לזה, כי איבה - הוא ניגוד המקביל לאהבה, שפירושו - רצון, והוא הרצון הא-לקי שב[[נשמה]] - שלמעלה מהשכל, כך האיבה היא [[שנאה]] עולמית - בלי טעם ודעת. מה שאין כן [[שנאה]], הוא רק היפך ה[[אהבה]] - תולדת השכל, כך גם השנאה באה כאשר יש לו טעם הגיוני לשנוא את השנואי לו, וממילא היא מוגבלת בהגבלת הטעם וההגיון, ואם וכאשר - תשתנה הדעה ויתבטל הטעם לשנאה תתבטל גם השנאה. | ||