חב"דפדיה:פארבריינגען

תיבת ארכיון תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת תמוז ה'פרצת - עד ער"ה תהא שנת גאולת עולם שנת תשע"ג שנת הקהל - ופרצ"ת - תשע"ו

בית משיח - זמן אחים

ר' שרגא חתום על שורת יוזמות מהפכניות בתחום המדיה: חב"דפדיה - האנציקולפדיה החב"דית ברשת...

— בית משיח, מוסף "זמן אחים"

--פתקא טבא, אני אוהב כל יהודי - יחי המלך המשיח כ' בתשרי ה'תשע"ז 20:36, 22 באוקטובר 2016 (UTC)

דברי צדיקים חיים וקיימים לעד - עזרה באיתור מקור

ראיתי את דברי הרב גורנר בהתועדות י' סיוון התש"ע פה

בהמשך דבריו מביא הרב גרונר כי הרבי הסביר למישהו כי חיים הכוונה גדלים-עניין חי אשמח לקבל מראה מקום לדברי הרב גרונר היכן מופיעים דברי הרבי

וכך כותב הרב הרב גרונר

דברי הצדיק חיים וקיימים לעד / התוועדות "אם יושב צדיק שיכול לעלות למעלה ולראות את כל ספרי השידוכין, ואומר לנו שהוא בדק ואין שום התנגדות בשמים - מי אנחנו שנוכל למנוע ולהתנגד?!”... - כשהרבי אומר למשפחה שהוא עולה למעלה ובדק את ספרי השידוכין, זו יציאה מכל גדר רגיל שלו; הרבי מגלה מעט מהכוחות שלו וזאת בכדי לעשות טובה למשפחה העיקר שלא תהיה בה מחלוקת... ● מתוך התוועדות של הרב יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי מלך המשיח

י סיון התש"ע (23.05.2010)

לחיים! לחיים ולברכה!

כנהוג בעת מלווה מלכה, מספרים סיפור חסידי.

מה פירוש “דברי צדיקים חיים וקיימים לעד”. הרבי הסביר למישהו: מילא ‘קיימים’ אנחנו מבינים, אך לא מובן מה פירוש ‘חיים’, עניין אותו כתב הרבי לפני מאתיים שנה איך אפשר לומר על זה ‘חיים’? ומסביר הרבי, מה הסימן של חי? כשהוא גדל זה סימן של ‘חיים’. אם הציפורניים או השערות גדלות, או כאשר כל התאים בגוף מתחדשים מחדש, זה הפירוש של ‘חיים’. כשלומדים עניין בתורה ומוצאים שם דבר חדש ומבינים איך הוא מתאים למצב ולמקום העכשווי, זה פירוש המושג ‘חיים’. העניין נעשה חי.. אשמח אם אפשר להפנות אותי לדברי הרבי היכן כתובים. תודה מראש ישראל תאומים 176.12.239.255 19:55, 25 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה יומית

י"ב טבת תשע"ז

ביאור דיוק לשון חז"ל [בנוגע ליעקב אבינו] "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": "זרעו" הוא גם מלשון "זריעה", שענינה – "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין". והיינו, שהאופן שהעמיד יעקב תלמידים וכו' הוא – שמכל א' מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו ויהיו "בחיים". ועד"ז היתה כוונת התמסרות כ"ק מו"ח אדמו"ר לחינוך כאו"א שכל א' מהם ייצא אח"כ ויכניס "כמה כורין". דיוק נוסף בתיבת "זרעו" – שע"י הזריעה נעשה לא רק ריבוי בכמות אלא גם ריבוי באיכות, שנעשית צמיחה של פירות חשובים יותר. וזהו המענה לטוענים שלאחרי שעוברת עוד שנה ועוד שנה, הרי מטבע הדברים שהענינים הולכים ונחלשים – אדרבה, הרי בענין ה"זריעה" הנה ככל שהפירות חשובים יותר צריכים להמתין זמן ארוך יותר לצמיחתם. ומצד התתכללות של כל בנ"י יחד, הנה גם במי ששייך ל"תבואה" מיוחדת, חסד או גבורה וכד', יכולה להיות צמיחה של מינים חשובים יותר. וכפי שתבע כ"ק מו"ח אדמו"ר שאצל כאו"א יהיו כל עניני העבודה. וע"י ש"זרעו בחיים" הנה "אף הוא בחיים"!

י"ג טבת תשע"ז

מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת האדם צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע: "קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש"רישומה ניכר" על התפלה – שירגיש בתפלתו כ"עבדא קמי מרי'". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות שקודם תפלת שחרית יש לה "פעולה נמשכת" על שאר התפלות, אמנם באמת לא מסתבר לומר כן, היות וענין ההתבוננות קודם התפלה אינה רק הכנה לתפלה, אלא זהו תוכן התפלה עצמה. אבל עכ"פ בנוגע לתפלת שחרית דרושה ענין ההתבוננות [בתור "לימוד זכות" י"ל, שאלו המתפללים בציבור יוצאים י"ח בזה ע"י שא' מהציבור עוסק בהתבוננות וכו'.]

י"ד טבת תשע"ז

איתא במדרש עה"פ ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם – "...את סבור קודם לבריתו של עולם ואינו אלא קודם לאדם הראשון. אדם נברא בששי, ג"ע בשלישי. הה"ד 'ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ', ראו פעלא טבא שהתקין הקב"ה שכרי עד שלא עמדתי לפעול". ולכאו' צ"ע מהו החידוש וה"טוב" בזה שה' ה"יודע עתידות" מכין את השכר לפני עשיית הפעולה?! ויובן עפ"י מ"ש הצ"צ עה"פ "מראש מקדם נסוכה", ש"ראש", אף שהוא חלק הנעלה ביותר אבל הוא חלק מהדבר, משא"כ "מקדם" הוא למעלה מהדבר לגמרי, כמו "כתר" שהוא למעלה (אפי') מהראש ונבדל ממנו. ובעניננו: כאשר השכר מגיע מבחי' "ראש", הרי אף שזה נעלה ביותר וב"תוספת המרובה על העיקר" וכו' – אבל זה עדיין בערך, משא"כ מבחי' "מקדם". וזהו החידוש שאת השכר הכין ה' כבר ביום הג', לפני ולמעלה מבריאת האדם ועבודתו, בחי' "מקדם", שכר שלא לפי ערך.

אוי, מה היה לנו

עמונה נפלה "בזכות" בג"ץ אוהבי הערבים--חבר - שיחה - בואו נתוועד! משיח בא בתאריך: ו' בשבט ה'תשע"ז

יש להיזהר בלשונך כאשר הינך מדבר על יהודי אחר, הרבי אומר בפארברענגען של יו"ד שבט תשמ"א בנוגע לג'ימי קרטר (יוזם הסכם קמפ דייוויד האומלל) אשר יש להכיר לו טובה בגלל שהשתדל בהשכנת שלום, אף שבפועל עשה זה באופן הכי בלתי רצוי... שף ויתיב • קאנפרענץ רום 21:04, 2 בפברואר 2017 (UTC)