אהרן לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:רבני חב"ד בעבר לקטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק) |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק|לוין אהרון]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|לוין אהרון]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|לוין אהרון]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|לוין אהרון]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|לוין אהרון]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|לוין אהרון]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|לוין אהרון]] | ||
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט|לוין אהרון]] | [[קטגוריה:חסידי קאפוסט|לוין אהרון]] |
גרסה מ־12:07, 13 בינואר 2017
הרב אהרון הלוי לוין (תקמ"ט-תרס"א), היה רב העיר ליאזנא בתקופתו של אדמו"ר הצמח צדק ויליד העיירה, ומגדולי החסידים המקושרים לרבותינו נשיאינו.
תולדות חיים
נולד בעיירה ליאזנא בשנת תקמ"ט עוד בימי חייו של אדמו"ר הזקן, וזכה לשמוע מפיו את התקיעות בראש השנה, ולראות אותו בעבודת הקודש בתפילתו ובהתוועדויותיו.
לאחר חתונתו התמנה לר"מ בסניף הישיבה של אדמו"ר הצמח צדק בדוברובנה, ובהמשך עבר לסניף הישיבה בוויטבסק.
בימי חייו של אדמו"ר הצמח צדק התמנה לכהן ברבנות העיר ליאזני, והיה מגדולי וחשובי חסידיו של אדמו"ר הצמח צדק.
לאחר הסתלקותו של הצמח צדק, התקשר לבנו, המהרי"ל מקאפוסט, והתחבב עליו ביותר, והיה נוהג בו גינוני כבוד[1].
בשנת תרנ"ט התקיימה בליאזנא חתונת רבי שניאור זלמן שניאורסון, נכדו של רבי ברוך שלום ונינו של הצמח צדק, ואדמו"ר הרש"ב נסע להשתתף בחתונה, שם פגש את הרב לוין ושמע ממנו סיפורים וזכרונות שראה וחווה במחיצת רבותינו נשיאינו[2].
לעת זקנותו, עזב את תפקיד הרבנות, ועבר להתגורר אצל בנו בויטבסק שם עשה את שנותיו האחרונות. כשהגיעה אליו השמועה מפטירתו של האדמו"ר מקאפוסט השני, קיבל את הידיעה בצורה קשה, ונפל למשכב ממנו לא קם.
נפטר בוויטבסק בי"ב שבט תרס"א, ונטמן בית העלמין המקומי.
חידושי תורתו נדפסו בבטאון התורני של כולל 'פעמי יעקב' בבני ברק, בראשות הרב יוסף יצחק בלינוב.
לקריאה נוספת
- בית רבי, רשימת תלמידי אדמו"ר הצמח צדק.
- הרב יהושע מונדשיין, דמותו המופלאה ותורותיו של רבי אהרון לווין מליאזני, שבועון כפר חב"ד גליון 939 עמוד 46.
- קיצור תולדותיו של רבי אהרן לוין בקובץ 'פעמי יעקב'[3].
הערות שוליים
- ↑ בשעת אמירת מאמרי חסידות היו מעמדים בקאפוסט שני כורסאות, אחת לאדמו"ר ואחת לרב לוין.
- ↑ ספר השיחות תש"ב (בלה"ק) עמוד כ"ג.
- ↑ על הדברים הלא מדוייקים שנכתבו שם הופיעה תגובה באתר שטורעם.