עבודת הבירורים

כל דבר בעולם הזה שאינו שייך לקדושה נקרא בלשון החסידות 'קליפה'. כלומר, יש בו כח של הסתר והעלם על ניצוץ האלוקי שמחיה אותו (כקליפה המכסה את הפרי). תפקיד האדם בעולם הוא לברר את הקליפה, כלומר לגלות את הניצוץ האלוקי שבו ולהעלותו לרובד הקדושה.

ישנם שני אופנים של בירור הקליפות:

קליפת נגה (שהיא הקליפה העדינה יותר) ניתנת לבירור בשימוש נכון למטרת קדושה.

קליפות טמאות יותר, שבהם נכללים הדברים האסורים באכילה או בהנאה, בעלי חיים טמאים, מעשים שנגד רצון ה' וכדומה. שהניצוץ האלוקי הטמון בקליפה זו הרי הוא קשור בהם ואסור (מלשון אסיר) בתוכם, ולא ניתן להעלאה אלא על ידי דחייתו והתרחקות ממנו. רק במקרים שהאדם בדיעבד כבר השתמש בקליפה הטמאה (לדוגמא אכל מאכל שאינו כשר) הרי יכול להעלותו לקדושה על ידי תשובה עמוקה מאוד מאהבה ההופכת את הזדונות לזכויות. תשובה שלא כל אחד מסוגל להגיע אליה.

רק בגאולה העתידה שיתקיים 'ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ' יעלו לקדושה גם הניצוצות האלוקיים הטמונים בקליפות הטמאות.

על פי הקבלה נפלו בשבירת הכלים רפ"ח ניצוצים. בגלות מצרים ביררו על ידי עבודה ר"ב ניצוצות (כמנין וגם ערב 'רב' עלה עימהם), ושאר הניצוצות פוזרו בעולם לבירור במשך גלות אדום.

בשנת תשנ"ב הכריז הרבי כי "התסיימה עבודת הבירורים", וכעת עבודתנו היא לקבלת פני משיח.