הסכם השלום עם מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־04:17, 6 בדצמבר 2016

הסכם השלום עם מצרים היה הסכם שנחתם בשנת ה'תשל"ט בין ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, לנשיא מצרים אנואר סאדאת.

במסגרת ההסכם נמסר שטח חצי האי סיני למצרים, תוך פינוי היהודים המתגוררים שם.

הרבי התנגד נחרצות להסכם זה, ואמר כי הוא גורם לסכנת נפשות של מיליוני יהודים.

היסטוריה

ביקור סאדאת בישראל

בתחילת שנת ה'תשל"ח הודיע אנואר סאדאת, נשיא מצרים, על נכונותו להגיע לנאום בכנסת. בתגובה, הזמין אותו ראש הממשלה מנחם בגין להגיע לביקור בישראל^[1].

בט' כסלו, עשר ימים לאחר הכרזתו, נחת סאדאת בישראל. במהלך הביקור נאם סאדאת בכנסת וביקר במוזיאון יד ושם.

כחודש לאחר מכן, בט"ו טבת, הגיע מנחם בגין לביקור גומלין באיסמעיליה, שם נפתחו השיחות להסכם השלום בין נציגות מדינת ישראל למצרים.

באותו יום הרבי התייחס^[2] לביקורו של סאדאת, ואמר שביקורו נועד רק כדי לבצר את מעמדו בעולם.

הסכמי קעמפ דייוויד

לאחר שהדיונים על ההסכם נקלעו למבוי סתום, הזמינה ארצות הברית את הצדדים ל"וועידת שלום" במתחם 'קעמפ דייוויד' שבמרילנד, ארצות הברית.

שיחות אלו הסתיימו בט"ו אלול ה'תשל"ח, ובשנת ה'תשל"ט נחתם הסכם השלום בין מדינת ישראל למצרים.

ההסכמים כללו נסיגה ישראלית מכל שטח חצי האי סיני, ופינוי של כל היהודים המתגוררים שם. בנוסף, קבע ההסכם כי תוקם אוטונומיה לערבים המתגוררים בארץ ישראל.

ההסכם נחתם בפועל בכ"ז אדר ה'תשל"ט על מדשאות הבית הלבן, והפינוי בפועל הסתיים בשנת ה'תשמ"ב

פינוי סיני

מאז שנת ה'תשכ"ז, אז שיחרר צה"ל את חצי האי סיני, הוקמו 16 יישובים, במה שכונה 'חבל ימית'.

בשנת ה'תשמ"ב התקיים פינוי 'חבל ימית' במסגרת השלב האחרון בהסכם. רוב תושבי המקום התפנו מרצון, אך אנשי 'התנועה לעצירת הנסיגה מסיני' הביאו למקום אלפי אנשים, שנאבקו נגד הגירוש.

על מערך הגירוש פיקד אריאל שרון.

דברי הרבי על ההסכם

במהלך הדיונים על ההסכם זעק הרבי פעמים רבות נגד החתימה על הסכם השלום.

הרבי אמר שעצם זה שסאדאת הגיע לארץ הקודש, זהו מכיוון שראה שלא מתפעלים מהגויים, ולכן רצה להגיע להסכם שלום, אך לאחר שהתחילו להתרפס לפניו, זה גרם לו לבקש את כל סיני^[3].

הרבי ביסס את עמדתו על השולחן ערוך בסימן שכ"ט, ואמר שכל רצונם הוא ש"תהא הארץ נוחה ליכבש בפניהם"^[4].

כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור על שטחים שיש בהם בארות נפט, שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל, ומסירתם ללא תמורה.

הרבי דרש שאלו שיכריעו על ההסכם לא יהיו הפוליטיקאים, אלא יתייעצו עם אנשי צבא האם מסירת סיני תזיק לביטחון^[5].

בנוגע לתוכנית האטונומיה טען הרבי שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות ערבי יהודה ושומרון לכונן מדינה משלהם.

המהפכות במצרים

במהלך הדיונים על ההסכם, אמר הרבי לד"ר דוד צוריאל^[6] על חוסר היציבות במצרים: "מי יודע מי ישלוט במצרים עוד שנה ומי יכול לשער מה יהיה שם המצב עוד 30 שנה"^[7].

שנה לאחר מכן נרצח אנואר סאדאת, ואת מקומו תפס חוסני מובארק. ושלושים שנה לאחר מכן, בשנת ה'תשע"א במסגרת ה'אביב הערבי', הופל מובארק מהשלטון ואת מקומו תפסו ארגון הטרור 'האחים המוסלמים', שאף איימו לבטל את ההסכם, עד שסולקו גם הם מהשלטון.

ראו גם

דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש - דעתו של הרבי על ההסכם.

שלום שלום ואין שלום - תיעוד המאבק נגד הנסיגה מסיני.

קישורים חיצוניים

צריך לבקש סליחה מהרבי

כשהרבי ניבא: מי יכול לשער מה יהיה שם בעוד שלושים שנה?

הערות שוליים

↑ למרות דעתם של שר הביטחון והרמטכ"ל, שטענו שרצונו של סאדאת הוא לעורר פרובוקציה
↑ שיחת ט' כסלו ה'תשל"ח
↑ שיחת כ"ד טבת ה'תשל"ח
↑ שיחת ח"י אלול ה'תשל"ח
↑ שיחת יו"ד שבט ה'תשל"ח
↑ מומחה לייצוב חולות. במסגרת עבודתו, סייע בשיחות על ההסכם
↑ אך ראה את דבריו של הרב יהושע מונדשיין במדורו סיפורים וגלגוליהם.

[1] למרות דעתם של שר הביטחון והרמטכ"ל, שטענו שרצונו של סאדאת הוא לעורר פרובוקציה

[2] שיחת ט' כסלו ה'תשל"ח

[3] שיחת כ"ד טבת ה'תשל"ח

[4] שיחת ח"י אלול ה'תשל"ח

[5] שיחת יו"ד שבט ה'תשל"ח

[6] מומחה לייצוב חולות. במסגרת עבודתו, סייע בשיחות על ההסכם

[7] אך ראה את דבריו של הרב יהושע מונדשיין במדורו סיפורים וגלגוליהם.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[שלימות הארץ|הסכם השלום]] עם מצרים היה הסכם שנחתם בשנת ה'[[תשל"ט]] בין ראש ממשלת [[מדינת ישראל|ישראל]] [[מנחם בגין]], לנשיא מצרים אנואר סאדאת.
+[[שלמות הארץ|הסכם השלום]] עם מצרים היה הסכם שנחתם בשנת ה'[[תשל"ט]] בין ראש ממשלת [[מדינת ישראל|ישראל]] [[מנחם בגין]], לנשיא מצרים אנואר סאדאת.
 במסגרת ההסכם נמסר שטח חצי האי סיני למצרים, תוך פינוי היהודים המתגוררים שם.
-הרבי התנגד נחרצות להסכם זה, ואמר כי הוא גורם לסכנת נפשות של מיליוני יהודים.
+[[הרבי]] התנגד נחרצות להסכם זה, ואמר כי הוא גורם ל[[סכנת נפשות]] של מיליוני יהודים.
 ==היסטוריה==
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ב[[ט' כסלו]], עשר ימים לאחר הכרזתו, נחת סאדאת בישראל. במהלך הביקור נאם סאדאת בכנסת וביקר במוזיאון יד ושם.
-כחודש לאחר מכן, ב[[ט"ו טבת]], הגיע מנחם בגין לביקור גומלין באיסמעיליה, שם נפתחו השיחות להסכם השלום בין ישראל למצרים.
+כחודש לאחר מכן, ב[[ט"ו טבת]], הגיע מנחם בגין לביקור גומלין באיסמעיליה, שם נפתחו השיחות להסכם השלום בין נציגות מדינת ישראל למצרים.
-באותו יום הרבי התייחס{{הערה|שיחת ט' כסלו ה'תשל"ח}} לביקורו של סאדאת, ואמר שביקורו נועד רק כדי לבצר את מעמדו בעולם.
+באותו יום הרבי התייחס{{הערה|שיחת ט' כסלו ה'תשל"ח}} לביקורו של סאדאת, ואמר שביקורו נועד רק כדי לבצר את מעמדו ב[[עולם]].
 ===הסכמי קעמפ דייוויד===
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 לאחר שהדיונים על ההסכם נקלעו למבוי סתום, הזמינה [[ארצות הברית]] את הצדדים ל"וועידת שלום" במתחם 'קעמפ דייוויד' שבמרילנד, ארצות הברית.
-שיחות אלו הסתיימו ב[[ט"ו אלול]] ה'[[תשל"ח]], ובשנת ה'[[תשל"ט]] נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים.
+שיחות אלו הסתיימו ב[[ט"ו אלול]] ה'[[תשל"ח]], ובשנת ה'[[תשל"ט]] נחתם הסכם השלום בין [[מדינת ישראל]] למצרים.
-ההסכמים כללו נסיגה ישראלית מכל שטח חצי האי סיני, ופינוי של כל היהודים המתגוררים שם. בנוסף, קבע ההסכם כי תוקם אוטונומיה לערבים המתגוררים ב[[ארץ ישראל]].
+ההסכמים כללו נסיגה ישראלית מכל שטח חצי האי סיני, ופינוי של כל [[יהודי|היהודים]] המתגוררים שם. בנוסף, קבע ההסכם כי תוקם אוטונומיה לערבים המתגוררים ב[[ארץ ישראל]].
-ההסכם נחתם בפועל ב[[כ"ז אדר]] ה'[[תשל"ט]] על מדשאות הבית הלבן.
+ההסכם נחתם בפועל ב[[כ"ז אדר]] ה'[[תשל"ט]] על מדשאות הבית הלבן, והפינוי בפועל הסתיים בשנת ה'[[תשמ"ב]]
 ===פינוי סיני===
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 מאז שנת ה'[[תשכ"ז]], אז שיחרר [[צה"ל]] את חצי האי סיני, הוקמו 16 יישובים, במה שכונה 'חבל ימית'.
-במסגרת ההסכם התפנו רוב תושבי המקום מרצון, אך אנשי 'התנועה לעצירת הנסיגה מסיני' הביאו למקום אלפי אנשים, שנאבקו נגד הגירוש.
+בשנת ה'[[תשמ"ב]] התקיים פינוי 'חבל ימית' במסגרת השלב האחרון בהסכם. רוב תושבי המקום התפנו מרצון, אך אנשי 'התנועה לעצירת הנסיגה מסיני' הביאו למקום אלפי אנשים, שנאבקו נגד הגירוש.
 על מערך הגירוש פיקד [[אריאל שרון]].
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 במהלך הדיונים על ההסכם זעק [[הרבי]] פעמים רבות נגד החתימה על הסכם השלום.
-הרבי אמר שעצם זה שסאדאת הגיע ל[[ארץ הקודש]], זהו מכיוון שראה שלא מתפעלים מהגויים, ולכן רצה להגיע להסכם שלום, אך לאחר מכן התחילו להתרפס לפניו, וזה גרם לו לבקש את כל סיני{{הערה|שיחת כ"ד טבת ה'תשל"ח}}.
+הרבי אמר שעצם זה שסאדאת הגיע ל[[ארץ הקודש]], זהו מכיוון שראה שלא מתפעלים מהגויים, ולכן רצה להגיע להסכם שלום, אך לאחר שהתחילו להתרפס לפניו, זה גרם לו לבקש את כל סיני{{הערה|שיחת כ"ד טבת ה'תשל"ח}}.
 הרבי ביסס את עמדתו על ה[[שולחן ערוך]] בסימן שכ"ט, ואמר שכל רצונם הוא ש"תהא הארץ נוחה ליכבש בפניהם"{{הערה|שיחת ח"י אלול ה'תשל"ח}}.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 הרבי דרש שאלו שיכריעו על ההסכם לא יהיו הפוליטיקאים, אלא יתייעצו עם אנשי צבא האם מסירת סיני תזיק לביטחון{{הערה|שיחת יו"ד שבט ה'תשל"ח}}.
-בנוגע לתוכנית האטונומיה טען הרבי שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות ערבי יהודה ושומרון לכונן מדינה משלהם.
+בנוגע לתוכנית האטונומיה טען הרבי שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות ערבי [[יהודה ושומרון]] לכונן מדינה משלהם.
 ===המהפכות במצרים===
@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 "מי יודע מי ישלוט במצרים עוד שנה ומי יכול לשער מה יהיה שם המצב עוד 30 שנה"{{הערה|1=אך ראה את דבריו של הרב [[יהושע מונדשיין]] במדורו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3001 סיפורים וגלגוליהם].}}.
-שנה לאחר מכן נרצח אנואר סאדאת, ואת מקומו תפס חוסני מובארק. ושלושים שנה לאחר מכן, בשנת ה'תשע"א במסגרת ה'אביב הערבי', הופל מובארק מהשלטון ואת מקומו תפסו ארגון הטרור 'האחים המוסלמים', שאף איימו לבטל את ההסכם, עד שסולקו גם הם מהשלטון.
+שנה לאחר מכן נרצח אנואר סאדאת, ואת מקומו תפס חוסני מובארק. ושלושים שנה לאחר מכן, בשנת ה'[[תשע"א]] במסגרת ה'אביב הערבי', הופל מובארק מהשלטון ואת מקומו תפסו ארגון הטרור 'האחים המוסלמים', שאף איימו לבטל את ההסכם, עד שסולקו גם הם מהשלטון.
 ==ראו גם==