יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מזון " ב־"מזון ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יהודה אריה ליב אליצור - אקסלרוד''' ([[תרפ"ט]] - [[תשנ"ו]]) היה בנו של הרב [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה. | הרב '''יהודה אריה ליב אליצור - אקסלרוד''' ([[תרפ"ט]] - [[תשנ"ו]]) היה בנו של הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ביום [[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[קלימוביץ]] שב[[רוסיה]] הסובייטית. בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה אריה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן | נולד ביום [[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[קלימוביץ]] שב[[רוסיה]] הסובייטית. בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה אריה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן וב[[בני ברק]], ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק וב[[תומכי תמימים תל אביב]]. בתום לימודיו, בתחילת חודש [[סיוון]] [[תשי"א]], התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי". | ||
החזיק בידו כתבי יד ו'[[ביכלאך]]' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת [[תשכ"ח]] עם נסיעת אחיינו ר' [[דוד נחשון]] לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח [[הרבי]] התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..". | |||
בשנת [[ | לאחר שחרורו מ[[צה"ל]], בשנת [[תשי"ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו ב[[בני ברק]] ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב אריה בלימודי קודש ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"ב]] חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח [[כשרות]]. בשנת [[תשכ"ח]] נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית. | ||
הרב אריה | בשנת [[תשל"ב]] עבר הרב אריה קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום ה[[מזון]] המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת ה[[מזון]] והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת [[תשל"ו]] מונה הרב אריה לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת [[תש"מ]] הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות ה[[מזון]] והמטבחים. בשנת [[תנש"א]] קיבל תעודת כשר רב עיר. | ||
הרב אריה נפטר ביום [[י"ז באלול]] [[תשנ"ו]] ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" ב[[פתח תקווה]]. בן שישים ושבע היה במותו. הותיר אשה, שלוש בנות - חיה רבקה, לאה ועליזה, תשעה אחים ואחיות - מלכה, צירה, שרה, חנה, [[גדליה אקסלרוד|גדליהו]], נחמה, דבורה, יוכבד וזהבה, ונכדים ונכדות רבים. | |||
משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" ב[[בני ברק]]. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אליצור יהודה]] [[קטגוריה:רבנים|אליצור יהודה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אליצור יהודה]] [[קטגוריה:רבנים|אליצור יהודה]] | |||
גרסה מ־05:08, 11 בנובמבר 2016
הרב יהודה אריה ליב אליצור - אקסלרוד (תרפ"ט - תשנ"ו) היה בנו של הרב החסיד משה אקסלרוד ורעייתו רבקה.
תולדות חיים
נולד ביום י"ד ניסן תרפ"ט בעיר קלימוביץ שברוסיה הסובייטית. בשנת תרצ"ו, בהיותו בן שבע, עלה אריה עם משפחתו לארץ ישראל. שנות ילדותו עברו עליו ברמת גן. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן ובבני ברק, ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ובתומכי תמימים תל אביב. בתום לימודיו, בתחילת חודש סיוון תשי"א, התגייס לצה"ל ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".
החזיק בידו כתבי יד ו'ביכלאך' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת תשכ"ח עם נסיעת אחיינו ר' דוד נחשון לרבי לשנת ה'קבוצה' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח הרבי התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..".
לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת תשי"ד, נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו בבני ברק ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב אריה בלימודי קודש והוסמך לרבנות. בתחילת חודש חשוון תשכ"ב חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח כשרות. בשנת תשכ"ח נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.
בשנת תשל"ב עבר הרב אריה קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום המזון המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת המזון והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת תשל"ו מונה הרב אריה לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת תש"מ הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות המזון והמטבחים. בשנת תנש"א קיבל תעודת כשר רב עיר.
הרב אריה נפטר ביום י"ז באלול תשנ"ו ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" בפתח תקווה. בן שישים ושבע היה במותו. הותיר אשה, שלוש בנות - חיה רבקה, לאה ועליזה, תשעה אחים ואחיות - מלכה, צירה, שרה, חנה, גדליהו, נחמה, דבורה, יוכבד וזהבה, ונכדים ונכדות רבים.
משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" בבני ברק.