אריה לייב האפט: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אריה לייב האפט''' ([[תקצ"ד]]-?) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, רבה של | הרב '''אריה לייב האפט''' ([[תקצ"ד]]-?) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, רבה של ה[[עיירה]] קונוטופ (קאנאטאפ) שבפלך [[צ'רניגוב]], ומחבר שו"ת 'דברי טעם'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
שימש ברבנות בעיירות קאראפ (במשך שמונה עשרה שנה), וקאזילעץ, שם לימד נערים מבקשי תורה, ביניהם הרב [[יהודה לייב צירלסון]] שלמד אצלו את שיטת הלימוד בש"ס ופוסקים{{הערה|נחלת צבי, חוברת חמישית, ע' קלח.}} | שימש ברבנות בעיירות קאראפ (במשך שמונה עשרה שנה), וקאזילעץ, שם לימד נערים מבקשי תורה, ביניהם הרב [[יהודה לייב צירלסון]] שלמד אצלו את שיטת הלימוד בש"ס ופוסקים{{הערה|נחלת צבי, חוברת חמישית, ע' קלח.}} | ||
לאחר שהתקבל ברבנות | לאחר שהתקבל ברבנות ה[[עיירה]] קאנטאפ שבפלך צ'רניגוב, שהייתה [[עיירה]] חב"דית מובהקת, התיישב בה בקביעות ושם שימש רוב שנותיו ברבנות, ובה אף עצל על כתיבת התשובות ההלכתיות מהן קיבץ את החומר להדפסת ספר השו"ת שלו 'דברי טעם' שנדפס בהסכמת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|הרש"ב מרציצה]], נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. | ||
בין התשובות ההלכתיות הרבות שלו, ניתן למצוא מכתבים בהם התכתב עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בענינים הלכתיים שונים. | בין התשובות ההלכתיות הרבות שלו, ניתן למצוא מכתבים בהם התכתב עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בענינים הלכתיים שונים. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*מחותנו, הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]] | *מחותנו, הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]] | ||
*בנו, הרב בן ציון האפט - מורה צדק | *בנו, הרב בן ציון האפט - מורה צדק ב[[עיירה]] קליניצא{{הערה|עמד בקשר עם הרב [[אליהו אליעזר דסלר]] שקיבל ממנו ממחשבת חב"ד.}} | ||
*בתו מרת איידלה, רעיית הרב שמעון טייצלין - מרבני ישיבת וולוזין, ממלא מקום חמיו ברבנות ומח"ס 'נחלת שמעון' | *בתו מרת איידלה, רעיית הרב שמעון טייצלין - מרבני ישיבת וולוזין, ממלא מקום חמיו ברבנות ומח"ס 'נחלת שמעון' | ||
*נכדו, מר יעקב האפט - ציוני נלהב ומייסד 'פרס ברנר' לספרות | *נכדו, מר יעקב האפט - ציוני נלהב ומייסד 'פרס ברנר' לספרות | ||
גרסה מ־06:06, 9 בנובמבר 2016
הרב אריה לייב האפט (תקצ"ד-?) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, רבה של העיירה קונוטופ (קאנאטאפ) שבפלך צ'רניגוב, ומחבר שו"ת 'דברי טעם'.
תולדות חיים
נולד בשנת תקצ"ד לאביו ר' אליעזר יעקב האפט.
נמנה על חסידי אדמו"ר הצמח צדק שאף חיבב אותו במאוד[1].
התחתן עם מרת פראדע ראסיע ממשפחת ופסי מדווינסק.
שימש ברבנות בעיירות קאראפ (במשך שמונה עשרה שנה), וקאזילעץ, שם לימד נערים מבקשי תורה, ביניהם הרב יהודה לייב צירלסון שלמד אצלו את שיטת הלימוד בש"ס ופוסקים[2]
לאחר שהתקבל ברבנות העיירה קאנטאפ שבפלך צ'רניגוב, שהייתה עיירה חב"דית מובהקת, התיישב בה בקביעות ושם שימש רוב שנותיו ברבנות, ובה אף עצל על כתיבת התשובות ההלכתיות מהן קיבץ את החומר להדפסת ספר השו"ת שלו 'דברי טעם' שנדפס בהסכמת האדמו"ר הרש"ב מרציצה, נכדו של אדמו"ר הצמח צדק.
בין התשובות ההלכתיות הרבות שלו, ניתן למצוא מכתבים בהם התכתב עם אדמו"ר הרש"ב בענינים הלכתיים שונים.
בשנת תרס"ד הדפיס את ספרו 'דברי טעם' וקרא לו בשם הרומז על שמו - 'דברי' בגימטריא של שמו הראשון 'אריה'.
משפחתו
- מחותנו, הרב אברהם יחזקאל ארלוזורוב
- בנו, הרב בן ציון האפט - מורה צדק בעיירה קליניצא[3]
- בתו מרת איידלה, רעיית הרב שמעון טייצלין - מרבני ישיבת וולוזין, ממלא מקום חמיו ברבנות ומח"ס 'נחלת שמעון'
- נכדו, מר יעקב האפט - ציוני נלהב ומייסד 'פרס ברנר' לספרות
- נכדו, מר יעקב אמוראי - מורה וסופר ציוני
הערות שוליים
- ↑ כפי שהעיד האדמו"ר הרש"ב מרציצה, נכדו של אדמו"ר הצמח צדק בהסכמת לספרו 'דברי טעם'.
- ↑ נחלת צבי, חוברת חמישית, ע' קלח.
- ↑ עמד בקשר עם הרב אליהו אליעזר דסלר שקיבל ממנו ממחשבת חב"ד.