דוד אורטנברג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ברדיצ'וב" ב־"ברדיטשוב")
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה")
שורה 8: שורה 8:
בצעירותו [[התקשרות|התקשר]] לרבי [[ישראל מרוז'ין]], ולאחר פטירתו נמנה עם חסידיו של ממשיכי דרכו ב[[חסידות סדיגורה]] ולאחר מכן ב[[חסידות בויאן]].
בצעירותו [[התקשרות|התקשר]] לרבי [[ישראל מרוז'ין]], ולאחר פטירתו נמנה עם חסידיו של ממשיכי דרכו ב[[חסידות סדיגורה]] ולאחר מכן ב[[חסידות בויאן]].


לאחר נישואיו התמנה כמורה צדק בעיירה ברדיצ'ב, שם שקד על חיבורו ההלכתי סביב חלק 'אורח חיים' ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], אותו הדפיס בברדיטשוב בשנת תרמ"ח, וקרא לו בשם "תהלה לדוד" על שמו.
לאחר נישואיו התמנה כמורה צדק ב[[עיירה]] ברדיצ'ב, שם שקד על חיבורו ההלכתי סביב חלק 'אורח חיים' ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], אותו הדפיס בברדיטשוב בשנת תרמ"ח, וקרא לו בשם "תהלה לדוד" על שמו.


ספרו נחשב כספר יסוד בלימוד דברי אדמו"ר הזקן, והוא התקבל כמוסמך בענינים בהם דן, וספרו משמש כמוקד לדיונים הלכתי אצל הפוסקים שאחריו.  
ספרו נחשב כספר יסוד בלימוד דברי אדמו"ר הזקן, והוא התקבל כמוסמך בענינים בהם דן, וספרו משמש כמוקד לדיונים הלכתי אצל הפוסקים שאחריו.  

גרסה מ־06:02, 9 בנובמבר 2016

הרב דוד אורטנברג (נקרא גם אורטינבורג או אורטינברג), היה מחסידי בויאן, שכיהן כמורה צדק בעיר ברדיצ'ב בדורם של אדמו"ר המהר"ש, ואדמו"ר הרש"ב, ועסק רבות בתורתו של אדמו"ר הזקן. נודע בעיקר בגלל חיבורו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן "תהלה לדוד".

תולדות חיים

הוריו היו ר' ישראל צבי שהיה חייט פשוט, שנמנה על חסידיו של 'השרף' רבי אורי מסטרליסק, ואמו - מרת שיינא חנה.

היה צאצא ישיר דרך אביו של רבה זאב וולף מז'יטומיר, מבני חבורתו של המגיד ממעזריטש.

בצעירותו התקשר לרבי ישראל מרוז'ין, ולאחר פטירתו נמנה עם חסידיו של ממשיכי דרכו בחסידות סדיגורה ולאחר מכן בחסידות בויאן.

לאחר נישואיו התמנה כמורה צדק בעיירה ברדיצ'ב, שם שקד על חיבורו ההלכתי סביב חלק 'אורח חיים' בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אותו הדפיס בברדיטשוב בשנת תרמ"ח, וקרא לו בשם "תהלה לדוד" על שמו.

ספרו נחשב כספר יסוד בלימוד דברי אדמו"ר הזקן, והוא התקבל כמוסמך בענינים בהם דן, וספרו משמש כמוקד לדיונים הלכתי אצל הפוסקים שאחריו.

נפטר בברדיצ'ב בכ"ד מנחם אב תר"ע ונטמן בבית העלמין המקומי.

בנו ר' ישראל נפטר בב' אייר תרצ"ב ולא הותיר אחריו ילדים, וכך נגדעה שושלת משפחתו ולא נותרו לו צאצאים.

בשנת תשע"ג הודפסה מהדורה חדשה של ספרו 'תהלה לדוד' על ידי הוצאת הספרים 'עוז והדר'.

חיבוריו

מלבד חיבורו העיקרי על שמו נקרא 'תהלה לדוד' חיבר גם את שני ספרים בשם שוהם וישפה - על הרמב"ם