עני המהפך בחררה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
מ (החלפת טקסט – " עני " ב־" עני ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עני המהפך בחררה''' הוא דין הלכתי ולפיו עני המהפך בחררה כלומר חתיכת עוגה שמצא, ובא אחר ונטלו ממנו נקרא רשע, למרות שהעני עדיין לא ביצע מעשה קניין על הדבר שמצא, הסברא היא שמכיון שאדם התחיל לעשות פעולות כדי להרויח שלא על חשבון אחרים, ובא אחר ומונע ממנו אפשרות זאת, מעשה זה הוא מעשה רשעות. | '''עני המהפך בחררה''' הוא דין הלכתי ולפיו [[עני]] המהפך בחררה כלומר חתיכת עוגה שמצא, ובא אחר ונטלו ממנו נקרא רשע, למרות שהעני עדיין לא ביצע מעשה קניין על הדבר שמצא, הסברא היא שמכיון שאדם התחיל לעשות פעולות כדי להרויח שלא על חשבון אחרים, ובא אחר ומונע ממנו אפשרות זאת, מעשה זה הוא מעשה רשעות. | ||
כלל זה קיים כאשר אדם התחיל להתעסק במקצוע מסויים במקום מסויים שבו אין מספיק לקוחות לשני אנשים, ובא אדם אחר ומתעסק גם הוא באותו מקצוע, שרשעות היא, מכיון שיכול הוא להתעסק במקצוע אחר, ומכיון שבוחר הוא בדוקא באותו מקצוע על חשבונו של יהודי אחר רשע הוא. | כלל זה קיים כאשר אדם התחיל להתעסק במקצוע מסויים במקום מסויים שבו אין מספיק לקוחות לשני אנשים, ובא אדם אחר ומתעסק גם הוא באותו מקצוע, שרשעות היא, מכיון שיכול הוא להתעסק במקצוע אחר, ומכיון שבוחר הוא בדוקא באותו מקצוע על חשבונו של יהודי אחר רשע הוא. | ||
==בגמרא== | ==בגמרא== | ||
במסכת קידושין{{הערה| נט א}} נאמר: עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע. | במסכת קידושין{{הערה| נט א}} נאמר: [[עני]] המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע. | ||
ברש"י שם כתב שמדובר בחררה של הפקר. בתוספות שם הקשה על כך מהמובא במסכת בבא מציעא {{הערה| בשנים אוחזין (ב"מ דף י.)}}, ראה את המציאה ונפל לו עליה או שפירש טליתו עליה ובא אחר ונטלה הרי היא שלו, וכן מי שליקט מקצת הפאה ופירש טליתו עליה מעבירים אותו הימנה ואמאי עני מהפך בחררה הוא. | ברש"י שם כתב שמדובר בחררה של הפקר. בתוספות שם הקשה על כך מהמובא במסכת בבא מציעא {{הערה| בשנים אוחזין (ב"מ דף י.)}}, ראה את המציאה ונפל לו עליה או שפירש טליתו עליה ובא אחר ונטלה הרי היא שלו, וכן מי שליקט מקצת הפאה ופירש טליתו עליה מעבירים אותו הימנה ואמאי [[עני]] מהפך בחררה הוא. | ||
דעת [[רבינו תם]] שם היא שאיסור זה לא שייך אלא דוקא כשרוצה העני להרויח בשכירות או כשרוצה לקנות דבר אחד וחבירו מקדים וקונה, כי למה מחזר על זאת שטרח בה חבירו ילך וישתכר במקום אחר, אבל אם היתה החררה דהפקר ליכא איסור שאם לא זכה בזאת לא ימצא אחרת. | דעת [[רבינו תם]] שם היא שאיסור זה לא שייך אלא דוקא כשרוצה העני להרויח בשכירות או כשרוצה לקנות דבר אחד וחבירו מקדים וקונה, כי למה מחזר על זאת שטרח בה חבירו ילך וישתכר במקום אחר, אבל אם היתה החררה דהפקר ליכא איסור שאם לא זכה בזאת לא ימצא אחרת. | ||
גרסה מ־08:43, 30 באוקטובר 2016
עני המהפך בחררה הוא דין הלכתי ולפיו עני המהפך בחררה כלומר חתיכת עוגה שמצא, ובא אחר ונטלו ממנו נקרא רשע, למרות שהעני עדיין לא ביצע מעשה קניין על הדבר שמצא, הסברא היא שמכיון שאדם התחיל לעשות פעולות כדי להרויח שלא על חשבון אחרים, ובא אחר ומונע ממנו אפשרות זאת, מעשה זה הוא מעשה רשעות.
כלל זה קיים כאשר אדם התחיל להתעסק במקצוע מסויים במקום מסויים שבו אין מספיק לקוחות לשני אנשים, ובא אדם אחר ומתעסק גם הוא באותו מקצוע, שרשעות היא, מכיון שיכול הוא להתעסק במקצוע אחר, ומכיון שבוחר הוא בדוקא באותו מקצוע על חשבונו של יהודי אחר רשע הוא.
בגמרא
במסכת קידושין[1] נאמר: עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע.
ברש"י שם כתב שמדובר בחררה של הפקר. בתוספות שם הקשה על כך מהמובא במסכת בבא מציעא [2], ראה את המציאה ונפל לו עליה או שפירש טליתו עליה ובא אחר ונטלה הרי היא שלו, וכן מי שליקט מקצת הפאה ופירש טליתו עליה מעבירים אותו הימנה ואמאי עני מהפך בחררה הוא.
דעת רבינו תם שם היא שאיסור זה לא שייך אלא דוקא כשרוצה העני להרויח בשכירות או כשרוצה לקנות דבר אחד וחבירו מקדים וקונה, כי למה מחזר על זאת שטרח בה חבירו ילך וישתכר במקום אחר, אבל אם היתה החררה דהפקר ליכא איסור שאם לא זכה בזאת לא ימצא אחרת.
להלכה מצטרפים אליו שאר בעלי התוספות כמו רבינו מאיר, ור"י, והכרעתם היא "ומכאן נראה למהר"ר יצחק שאסור למלמד להשכיר עצמו לבעל הבית שיש לו מלמד אחר בביתו כל זמן שהמלמד בביתו, שמאחר שהוא שכיר שם ילך המלמד במקום אחר להשתכר שם אם לא שיאמר בעה"ב דאין רצונו לעכב המלמד שלו. אבל אם שכר בעל הבית מלמד אחד יכול בעל הבית אחר לשכור אותו מלמד עצמו ואינו יכול לומר לו הבעה"ב לך ושכור מלמד אחר דנימא ליה אין רצוני אלא לזה שהרי כמדומה לי שזה ילמוד בני יפה ממלמד אחר".
תשובות אדמו"ר הזקן
בתשובה מאדמו"ר הזקן[3] הוא דן בשוחטים שהסיגו גבולם של שוחטים אחרים אם יש לפסול את שחיטתם. השאלה העיקרית היא מכיון שאותם שוחטים לא הראו את סכינם לחכם, ולמרות שנהגו בזמן הזה שלא להראות את סכין השחיטה לחכם בכל עת ששוחטים, עיקר ההיתר הנהוג עכשיו הוא כמ"ש הרא"ש והובא בשו"ע[4] להלכה כי הם זהירים וזריזין. ולכך צריך הרבה ישוב הדעת ויראת שמים. וכן כתב הב"י ורמ"א[5] דלא די בחזקת כשרות דכל ישראל אלא שיודעים בו שהוא אדם כשר, עיין שם בדרכי משה.
בשאלה זו מכריע אדמו"ר הזקן: "ואם כן איפוא, מאחר דתלמוד ערוך הוא דעני המהפך בחררה ובא אחר ונטלו ממנו מקרי רשע, הרי הרשע אינו אדם כשר ואינו ירא את ה' ודאי, רק שבדבר שלא נחשד בו מוקמינן ליה בחזקת כשרות דכל ישראל, אבל לא מיקרי אדם כשר וירא שמים לכל מודה על האמת, כי הרשע ואדם כשר וירא שמים שני הפכים. ולזאת לא טובה השמועה, אם אמת הדבר שמו"ה אייזיק ממחניכם רוצה לקפח פרנסת השו"ב מומחה מו"ה שמואל, והדבר מוטל חובה על מעלתכם וכל אנ"ש השומעים [לי] להתאמץ בכל עוז להסיר מכשול זה, ולדבר ג"כ על לב מו"ה אייזיק, ולהראותו מכתבי זה, ולפרוס בשמי בשלום הרב המו"צ דמחניכם, ועמו הסליחה אשר לא יחדתי הדבור לכבודו, כי לא ידעתי אכנהו, ולבקש מכבודו גם כן כזאת וכזאת, להעמיד על האמת והשלום".
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==