7,240
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←מקורות לעיון:) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
שלושה סוגים באותיות שהאדם משתמש בהן לצורך התבטאות, הבעה וגילוי השכל או המדות, והם לפי שלושת לבושי הנפש: | שלושה סוגים באותיות שהאדם משתמש בהן לצורך התבטאות, הבעה וגילוי השכל או המדות, והם לפי שלושת לבושי הנפש: | ||
==האותיות שבמעשה== | |||
אותיות - לצורך הבעה של שכל או רגש מסוים באמצעי גשמי, היינו אותיות הנראות לעין או נתנות למישוש באצבעות הידים. | אותיות - לצורך הבעה של שכל או רגש מסוים באמצעי גשמי, היינו אותיות הנראות לעין או נתנות למישוש באצבעות הידים. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ההבדל ביניהם, שהכתב עלול להמחק, מאחר שהוא נבדל מהעצם שעליו הוא כתוב. ואילו החקיקה אינה נמחקת, כי הוא חלק מהעצם שעליו הוא כתוב. השלכות ענין זה ביחס לאותיות הרוחניות, יבוארו אי"ה להלן. | ההבדל ביניהם, שהכתב עלול להמחק, מאחר שהוא נבדל מהעצם שעליו הוא כתוב. ואילו החקיקה אינה נמחקת, כי הוא חלק מהעצם שעליו הוא כתוב. השלכות ענין זה ביחס לאותיות הרוחניות, יבוארו אי"ה להלן. | ||
==אותיות הדיבור== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[אותיות הדיבור]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אותיות הדיבור]]}} | ||
אותיות שהן לצורך גילוי השכל או המדות לזולת שהוא ממין המדבר, כלשון איש ואיש. [[אותיות הדיבור]] נפעלים בחמש מוצאות הפה, האח"ע מהגדון גיכ"ק מהחיך דטלנ"ת מהלשון זסשר"צ מהשינים בומ"פ מהשפתים. כאשר הקול | אותיות שהן לצורך גילוי השכל או המדות לזולת שהוא ממין המדבר, כלשון איש ואיש. [[אותיות הדיבור]] נפעלים בחמש מוצאות הפה, האח"ע מהגדון גיכ"ק מהחיך דטלנ"ת מהלשון זסשר"צ מהשינים בומ"פ מהשפתים. כאשר הקול (זרימת אויר דרך מיתרי הקול) עוצר ופוגע ומכה באחד ממוצאות הפה - נוצרת האות (עיצור) בהתאם למוצא. אבל טעות היא לחשוב שעצם התהוות האותיות וההבדלים שביניהם היא מה' מוצאות הפה, שהרי מאותו קול ומוצא נפעלים אותיות שונות אלו מאלו. ועוד, שאם הפעלת האותיות היתה תוצאה של פעולת המוצאות היה צריך האדם לתת דעתו ולכוון פעולת השפתים וכו' לפני כל מלה ואות שמבטא, ואין הדבר כן. | ||
אלא כנ"ל - שהתהוות האותיות היא מקדמות השכל - ברצון ועצם הנפש, וכאשר עולה ברצון הנפש לבטא ולהאיר באותיות מסוימות - נפעלים ה' מוצאות הפה לבטא בהתאם לרצון הנפש. | אלא כנ"ל - שהתהוות האותיות היא מקדמות השכל - ברצון ועצם הנפש, וכאשר עולה ברצון הנפש לבטא ולהאיר באותיות מסוימות - נפעלים ה' מוצאות הפה לבטא בהתאם לרצון הנפש. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
וכמו כן הוא במידות גם כן, כגון כשמדבר דברי אהבה, אף על פי שהדיבור אינו אלא ביטוי של האהבה, מכל מקום הדיבור מוסיף אור באהבה, שעל ידי שמדבר בה - מתפעל בנפשו יותר באהבה וחיבה לנאהב. | וכמו כן הוא במידות גם כן, כגון כשמדבר דברי אהבה, אף על פי שהדיבור אינו אלא ביטוי של האהבה, מכל מקום הדיבור מוסיף אור באהבה, שעל ידי שמדבר בה - מתפעל בנפשו יותר באהבה וחיבה לנאהב. | ||
==אותיות המחשבה== | |||
אותיות ה[[מחשבה]] הינם אותיות שהן לצורך ההכרה וגילוי השכל או מדות האדם לעצמו. והן בחינת חיצוניות ה[[מחשבה]] הנקרא בשם הרהור ואינה עצם המחשבה. כי עצם ופנימיות ה[[מחשבה]] היא מאוחדת בכוחות הנפש המלובשים בה ואין בה בחינת אותיות מוגדרות. | אותיות ה[[מחשבה]] הינם אותיות שהן לצורך ההכרה וגילוי השכל או מדות האדם לעצמו. והן בחינת חיצוניות ה[[מחשבה]] הנקרא בשם הרהור ואינה עצם המחשבה. כי עצם ופנימיות ה[[מחשבה]] היא מאוחדת בכוחות הנפש המלובשים בה ואין בה בחינת אותיות מוגדרות. | ||