קדוש וברוך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עי"ז" ב־"על ידי זה") |
מ (החלפת טקסט – "עולם הבריאה " ב־"עולם הבריאה ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==שרפים ואופנים== | ==שרפים ואופנים== | ||
ב[[עולם הבריאה]] נמצאים השרפים, הם אומרים '''קדוש''', כלומר, שיש סדר באור שיורד לעולם, והם שמשיגים את האור מקדישים את שמו ועל ידי זה מקבלים את החיות. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[קדוש קדוש קדוש]]}}. | {{ערך מורחב|ערך=[[קדוש קדוש קדוש]]}}. | ||
לעומת זאת בעולם היצירה שם נמצאים האופנים, הם אומרים '''ברוך''', כלומר שאין הם מבחינים בסדר מסוים אלא זהו בחינת עיגולים - שאין תחילה וסוף, ולכן אומרים ברוך, כיון שהוא מגיע מכל מקום, ואין מקום מוגדר. | לעומת זאת בעולם היצירה שם נמצאים האופנים, הם אומרים '''ברוך''', כלומר שאין הם מבחינים בסדר מסוים אלא זהו בחינת עיגולים - שאין תחילה וסוף, ולכן אומרים ברוך, כיון שהוא מגיע מכל מקום, ואין מקום מוגדר. | ||
גרסה מ־07:33, 28 בספטמבר 2016
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
קדוש וברוך הם שני סוגי שירות של מלאכים.
שרפים ואופנים
בעולם הבריאה נמצאים השרפים, הם אומרים קדוש, כלומר, שיש סדר באור שיורד לעולם, והם שמשיגים את האור מקדישים את שמו ועל ידי זה מקבלים את החיות.
| ערך מורחב – קדוש קדוש קדוש |
.
לעומת זאת בעולם היצירה שם נמצאים האופנים, הם אומרים ברוך, כלומר שאין הם מבחינים בסדר מסוים אלא זהו בחינת עיגולים - שאין תחילה וסוף, ולכן אומרים ברוך, כיון שהוא מגיע מכל מקום, ואין מקום מוגדר.
|
| ערך מורחב – ברוך כבוד ה' ממקומו |
.
זמני היום
מובא שגם למלאכים דבריאה יש גדרי זמן, כיון ש"ביום אומרים קדוש ובלילה ברוך כו'" [1].
לסיבת החילוק מבאר הצמח צדק:
גם י"ל כי יום שהוא מצד עצמו אצילות, אם כן כשצריך להמשיך בו תוספת אור - הרי זה מבחינה שלמעלה מאצילות, וזהו ענין קדוש - שהוא בחינת כתר המחבר אור אין סוף עם האצילות. אבל לילה שהוא בבריאה, אם כן להמשיך שם תוספת אור, היינו מאצילות וזהו ענין ברוך כו'[2].
ומביא האדמו"ר הזקן "שיש מלאכי' שהשיר שלהם ביום, כמו שכתוב ברן יחד כוכבי בוקר וגו'. ויש שהשיר שלהם בלילה"[3]. כלומר, שהם שני סוגי מלאכים[4].