בת קול – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==בפנימיות התורה== | ==בפנימיות התורה== | ||
אדמו"ר הזקן מבאר {{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/15/6c&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C בלקוטי תורה]}} כי הבת קול שלאחר חורבן בית המקדש הזאת היא בבחינת [[אתערותא דלעילא]] מבלי [[אתערותא דלתתא]] ולכן היא בבחינת דין כמאמר חז"ל "איש מזריע תחילה - יולדת נקבה". במקום אחר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/24a&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C לקוטי תורה לשיר השירים] מוסיף ומבאר כי שורש אתערותא דלעילא הזאת שלפני האתערותא דלתתא, גבוה לאין ערוך מהאתערותא דלתתא שלאחר העבודה וההעלאת מ"ן והוא משורש העולמות הנקרא "כי חפץ חסד הוא". | אדמו"ר הזקן מבאר {{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/15/6c&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C בלקוטי תורה]}} כי הבת קול שלאחר חורבן בית המקדש הזאת היא בבחינת [[אתערותא דלעילא]] מבלי [[אתערותא דלתתא]] ולכן היא בבחינת דין כמאמר חז"ל "איש מזריע תחילה - יולדת נקבה". במקום אחר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/24a&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C לקוטי תורה לשיר השירים]}} מוסיף ומבאר כי שורש אתערותא דלעילא הזאת שלפני האתערותא דלתתא, גבוה לאין ערוך מהאתערותא דלתתא שלאחר העבודה וההעלאת מ"ן והוא משורש העולמות הנקרא "כי חפץ חסד הוא". | ||
אור זה הוא בבחינת המלכות, והמלכות משנה את הקול ומגלה אותו באופן ששייך לעולמות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/30/212&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C תורת שמואל ע' ריב]}}. | אור זה הוא בבחינת המלכות, והמלכות משנה את הקול ומגלה אותו באופן ששייך לעולמות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/30/212&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C תורת שמואל ע' ריב]}}. | ||
==הכרעה הלכתית על פי הבת קול== | |||
במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בין [[רבי יהושע בן חנניה]] ורוב החכמים לבין התנא [[רבי אליעזר]] יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את [[אליהו]] שסיפר לו שבאתה שעה חייך [[הקב"ה]] ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה [[המגיד ממעזריטש]]{{הערת שוליים|1=[[אור תורה]] [[תהלים]] רנח.}}: הנה אם ה[[בת קול]] אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא ה[[תורה]] אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן [קשה] איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. | |||
מבאר [[המגיד ממעזריטש]] שהוא על דרך [[צדיק]] מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל [[דביקות]] הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו ה[[צדיקים]] עושים חוץ ל[[טבע]] מפני שהם גוזרים ו[[הקב"ה]] מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה{{הערת שוליים|י"ג נשתנה.}} התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו. | |||
על פי זה מפרש המגיד ממעזריטש: אל תקרי הליכות אלא הלכות, כלומר שהיה יכולת ביד התחתונים להפוך הליכות עולם דלעילא שיהיה הלכה כמו שפסקו הם. ובזה מבואר גם המאמר "נצחוני בני" - להפוך הצירוף כמותם, "וקא חייך", שיש לו מזה שעשועים ותענוג גדול כביכול. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גילויים רוחניים]] | [[קטגוריה:גילויים רוחניים]] | ||