חנן לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אלול " ב־"אלול ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "וידוי" ב־"וידוי") |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
בשנת [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, שם הציע לו הגבאי הרב [[יוחנן גורדון]] לעבור כשליח ציבור במניין של הרבי, אך הוא סירב ואמר "מי אני שאעמוד לפני הרבי?". | בשנת [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, שם הציע לו הגבאי הרב [[יוחנן גורדון]] לעבור כשליח ציבור במניין של הרבי, אך הוא סירב ואמר "מי אני שאעמוד לפני הרבי?". | ||
בשנת [[תשנ"ז]] חלה מאד, וסבל ייסורים רבים. ביום [[ל' ניסן]] אמר | בשנת [[תשנ"ז]] חלה מאד, וסבל ייסורים רבים. ביום [[ל' ניסן]] אמר ו[[וידוי]], הכריז {{יחי}} והבהיר כי אומר זאת מתוך אמונה בדברי הרבי שזו הכרזה שמזרזת את "הקיצו ורננו שוכני עפר". אחר כך הכריז שוב יחי ויצאה נשמתו ב"מלך". | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה מ־20:50, 21 בספטמבר 2016
הרב חנן (אלחנן) לוין (ו' טבת תרע"א-ל' ניסן תשנ"ז) היה שד"ר ור"מ של ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
תולדות חיים
נולד בו' טבת תרע"א בפריסלב, לאביו הרב אברהם לוין. בילדותו עברה המשפחה לקייב, שם ניצל את זמנו להפצת יהדות. היה לו כושר כתיבה, ובזכותו הצליח לפרסם בעיתון ילדים לא דתי מאמר בשם "אין עוד מלבדו".
בקייב למד בתומכי תמימים קייב. באותם ימים היה דבר כרוך במסירות נפש, וחקרו את התלמידים כמה פעמים. אך רבי חנן לא ויתר.
בתשרי תרצ"ט בא בקשרי השידוכין עם זוגתו בת ר' אליהו שמואל האפט. הוא התחתן בי' אלול תרצ"ט.
בחזית
שבוע לאחר חתונתו פרצה מלחמת העולם השנייה והוא גוייס לחזית.
בשנת ת"ש שוחרר רבי חנן מהגיוס, אלא שבתש"א פלשו הנאצים לרוסיה והוא גוייס שוב, מיד לאחר שנולדה לו בת - אותה הספיק לראות עוד, במאמצים רבים.
במסירות נפש שמר על מצוות התורה - והצליח במשך כל ימי גיוסו שלא להיגעל במאכלי טריפה.
במשך שירותו כתב יומן המתאר את מסירות נפשו במלחמה[1].
לאחר שירותו הוצע לו "לחתום קבע" ולהשאר בצבא, אך הוא התחמק בתואנות שונות.
הוא חזר לקייב שם נפגש עם אחיו, שאול לוין, ונודע לו כי הוריהם נרצחו וכי אשתו וביתו בסמרקנד. הוא נסע מיד לסמרקנד ונפגש עם אשתו. בתו בהתחלה טענה כי הוא לא אביה... אך לבסוף קיבלה את הדבר.
עם רבותינו נשיאינו
בבריחה הידועה ('יציאת רוסיה תש"ו') ברח ר' חנן עם משפחתו, היה זה באלול תש"ו.
הוא רצה מיד ליסוע לאדמו"ר הריי"צ אך ר' ניסן נעמנוב ביקשו להישאר בצרפת להיות שד"ר לתומכי תמימים ברינואה. געגועיו העזים לרבי לא נתנו לו מנוח, אלא שאז הגיע ההוראה - להישאר בצרפת, ור' חנן נשאר.
במשך שנים היה במסירות נפש מכתת רגלים עבור הישיבה - ולא הפסיק מעולם, הרי "הרבי ציווה".
בשנת תשי"ז נסע לרבי לראשונה, שם הציע לו הגבאי הרב יוחנן גורדון לעבור כשליח ציבור במניין של הרבי, אך הוא סירב ואמר "מי אני שאעמוד לפני הרבי?".
בשנת תשנ"ז חלה מאד, וסבל ייסורים רבים. ביום ל' ניסן אמר ווידוי, הכריז יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד והבהיר כי אומר זאת מתוך אמונה בדברי הרבי שזו הכרזה שמזרזת את "הקיצו ורננו שוכני עפר". אחר כך הכריז שוב יחי ויצאה נשמתו ב"מלך".
משפחתו
- בנו הרב אברהם מרדכי, מתגורר בלוד ישראל.
- בנו הרב יוסף יצחק, מתגורר בסרסל צרפת.
- בנו הרב מנחם מענדל, מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק.
- חתנו הרב מרדכי בלינוב, מתגורר בצרפת.
- חתנו הרב ישראל לבקובסקי, מתגורר בקראון הייטס, ניו יורק.
- חתנו הרב לוי פאריז, מתגורר בלונדון, אנגליה.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- שניאור זלמן ברגר, מי יחיה ומי ימות מי במים ומי באש, כתבה ובה ציטוטים מיומניו של הרב חנן, בית משיח גליון 616 עמ' 48 ואילך
הערות שוליים
- ↑ חלקים ממנו פורסמו בשבועון בית משיח, ראו בפסקה #קישורים חיצוניים