צמצום בבחינת מרובע: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(נקודת הדברים עכ"פ.)
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]]..ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות ולשבע ארצות אשר תחתיהם, אשר משם ולמטה, חוזר להיות [[אין סוף]], כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך מה עשה בעל הרצון ?, שיער בעצמותו יתברך, רוחב ואורך [[העיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור עצמותו יתברך, וזהו סוד הכתוב 'הנה מקום אתי' ועליו דרשו חז"ל, 'הוא מקומו של העולם ואין העולם מקומו' ([[זוהר]] [[רעיא מהימנא]] רמ"ב א'), ועל זה נאמר, 'אני ראשון ואני אחרון' דהיינו ראש העיגול וסוף העיגול והכדור, 'ומבלעדי אין אלהים' [ישעיה מ"ד ו'], באמצע, דהיינו בתוך העיגול עצמו|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]]..ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות ולשבע ארצות אשר תחתיהם, אשר משם ולמטה, חוזר להיות [[אין סוף]], כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך מה עשה בעל הרצון ?, שיער בעצמותו יתברך, רוחב ואורך [[העיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור עצמותו יתברך, וזהו סוד הכתוב 'הנה מקום אתי' ועליו דרשו חז"ל, 'הוא מקומו של העולם ואין העולם מקומו' ([[זוהר]] [[רעיא מהימנא]] רמ"ב א'), ועל זה נאמר, 'אני ראשון ואני אחרון' דהיינו ראש העיגול וסוף העיגול והכדור, 'ומבלעדי אין אלהים' [ישעיה מ"ד ו'], באמצע, דהיינו בתוך העיגול עצמו|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}.


בדבריו מבואר כי צמצום זה מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור עצמותו יתברך". בהמשך דבריו מבאר כי לאחר צמצום זה, ניתן המקום להתהוות העולמות וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]]. התאמת אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים נעשה על ידי כמה צמצומים ועניינים. וצמצום עולם המכונה עולם המלבוש מהעניינים העיקריים שבו. צמצום זה מכונה צמצום בבחינת מרובע.
בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות [[אבי"ע]] מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור עצמותו יתברך". בהמשך דבריו מבאר כי לאחר צמצום זה, ניתן המקום להתהוות העולמות וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]]. התאמת אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים נעשה על ידי כמה צמצומים ועניינים. אך צמצום זה כולל בתוכו את חלק ה"שיער בעצמו רוחב ואורך העיגול", וזהו הצמצום שקדם לעולם המכונה עולם המלבוש מהעניינים העיקריים שבו, המכונה צמצום בבחינת מרובע.


עם זאת, בהערת הרבי על מאמר [[החלצו]] מבאר הרבי, כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא לפני צמצום הראשון ובמקום אחר ציין הרבי מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות.
בהערת הרבי על מאמר [[החלצו]] מבאר הרבי, כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא לפני צמצום הראשון ובמקום אחר ציין הרבי מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]).
אולם פשטות הפשט וכפי שאכן מבואר ברבים ממאמרי החסידות{{מקור|דוגמאות: תער"ג, תרס"ט ועוד}} עולם המלבוש הוא לאחרי צמצום הראשון. הרבי הרש"ב מבאר כי עניין במרובע בהכרח קיים גם לפני צמצום הראשון ובשיחה שנשא הרבי בפרשת יתרו תשמ"ה{{הערה|להעיר, שבאותו שבוע פרסם הרב רוט בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה 'הערה' בה הצביע על הסתירה לכאורה בין הדברים.}} ביאר הרבי באריכות כי בכדי שימשך עניין מרובע זה בהכרח שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים.
אולם פשטות הפשט וכפי שאכן מבואר ברבים ממאמרי החסידות{{הערה|דוגמאות: תער"ג, תרס"ט ועוד}} עולם המלבוש הוא לאחרי צמצום הראשון. הרבי הרש"ב מבאר כי עניין במרובע בהכרח קיים גם לפני צמצום הראשון ובשיחה שנשא הרבי בפרשת יתרו תשמ"ה{{הערה|להעיר, שבאותו שבוע פרסם הרב רוט בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה 'הערה' בה הצביע על הסתירה לכאורה בין הדברים.}} ביאר הרבי באריכות כי בכדי שימשך עניין מרובע זה בהכרח שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים.


==החילוק בין עיגול למרובע==
==החילוק בין עיגול למרובע==
39,916

עריכות