שניאור זלמן פרדקין

רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין בעל ה"תורת חסד", נודע כגאון גדול בכל תפוצות העם היהודי.

תולדות חיים

בשנת תק"צ בחודש אדר בעיירה ליאדי נולד רבי שניאור זלמן פרדקין לאביו רבי שלמה ולאימו מרת איידל.

לידתו נעוצה בברכת אדמו"ר הזקן לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: "אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל".

ובהזדמנות אחרת כאשר עברו כל בני משפחת ר' דובער ליד אדמו"ר הזקן, נחסרה הבת שרה, שאל אדמו"ר הזקן: "היכן היא, ממנה יצא אור גדול".

במקום אחר מסופר: אבי ה'תורת חסד' רבי שלמה פראדקין היה בנאי, ופעם אחת בנה בית עבור הצמח צדק', במהלך הבניה יצא ה'צמח צדק' מחדרו בפתאמיות, נרתע ר' שלמה לאחוריו בבהלה, כאשר הבחין בו הצמח צדק' שאלו: "וכי אני דוב?", ובירכו שיזכה ל"בנים רבנן".

אך דא עקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם, נטול כוח הדיבור, דרשו אביו ואימו אחרי רופאים, אך לא מצאו תרופה למחלתו.

אך לפתע בהיותו בן שלוש, החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה ולא יכל לדבר, ורק בגיל שלוש החל להוציא מילים מפיו.

ולא עוד, אלא שהדיבור הראשון שיצא מפיו היה פירוש לתרגום אונקלוס על הפסוק "ולנפש חיה".

מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא, אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם רש"י ואונקלוס.

בגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות על בורין, וכאשר ביקר בליאדי ה'צמח צדק' בחנו בתלמודו במשך שעתיים רצופות, ואחר כך נתן לו רבע רובל, נטל הילד את הכסף ואמר: "בספר 'שמואל' נתן שאול לאיש האלוקים - שמואל - רבע כסף, וכאן נותן לי איש האלוקים רבע כסף.." נהנה הצמח צדק ובירכו שיהפוך לגדול בתורה.

כבר בגיל אחת עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה בנושא עגונות שיחווה עליהם דעתו.

כאשר נקרעה ציציתו של ר' שניאור זלמן, נתן הצמח צדק לרבנית חיה מושקא שתתקן אותה ואמר "שניאור זלמן הוא נער נפלא".

לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי אליהו יוסף מדריבין שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.

ואכן, בשנת תרט"ו מונה ר' שניאור זלמן לרבה של פולצק.

עם אדמו"רי חב"ד

בחצר הרבי הצמח צדק היו גאונים גדולים כר' יצחק אייזיק מהומיל ור' הלל מפאריטש, ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.

כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, ואמר עליו "הוא יודע כמה ווים יש בכל הש"ס", זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך "אוזר ישראל בגבורה".

ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשו לתת 'הסכמה' לליקוטי תורה, ומכנהו שם בשם "גדול גאוני זמננו".

כאשר ר' אליהו יוסף ריבלין עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פלוצק, אמר לו הצמח צדק, אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר' שניאור זלמן מתלמודו.

למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום.

גם לאדמו"ר המהר"ש היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את אדמו"ר המהר"ש לנשיאות.

התורת חסד גם נתן סמיכה לאדמו"ר המהר"ש בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים יצחק אייזיק מהומיל הלל מפריטש ויצחק אייזיק מויטבסק.

פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני המהר"ש דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...

אדמו"ר הרש"ב העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!"

בלובלין

במלאות לו י"ג שנה לישיבתו בפלוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.

עזיבתו את פלוצק הייתה תמוהה, יש שאמרו שהסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שרוב חסידי חב"ד בעיר פלוצק נתקשר לחסידות קאפוסט, ור' שניאור זלמן המשיך להתקשר לליובאוויטש, ועל רקע זה נגרם פילוג בינהם.

בימי שבתו בלובלין לקח פעם אחת לביתו ספר ללילה שלם, ואחר כך החזירו ואמר למוכר: "אשלם לך על כך שהספר נמצא במוחי, אבל לא אקחו כי אינו מוצא חן בעיני..."

בשבתו בלובלין נקשר במיוחד אל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומשך שעות היו עוסקים בתורת החסידות.

כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו איליו, מניו יורק שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי יוסף רוזין נסע ללמוד אצלו בלובלין.

בירושלים

בשנת ה'תרנ"ב הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.

למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.

בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי ירושלים ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר.

רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב"ד ועמד בראש בית הכנסת צמח צדק.

לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי חב"ד בארץ הקודש.

בירושלים נפטרה עליו זוגתו הראשונה, ואז התחתן עם זוגתו בזויוג שני מרת יוכבד, בחתונה השתתפו כל גדולי ירושלים כר' שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין.

לימים כתב הרב דיסקין לבנו שכדאי היה לו לעלות לירושלים רק כדי לחזות בתורתו של ה'תורת חסד'.

בירושלים קראו עליו את הפסוק "תורת חסד על לשונו".

הענקת ברכות

הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב.

ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר "ער וועט זיין געזונט" (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר "ער זאל זיין געזונט" (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר"ל.

תורת חסד

כבר בהיותו בפלוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" (הצמח צדק)-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "תורת חסד".

רק חלק מהיצירה נדפס, ("דרשתו הראשונה בלובלין" ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר "הגאון מלובלין").

פטירתו

אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו בחודש אדר תרס"ב הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!"

ובה' ניסן תרס"ב, החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.

מנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו

בניו:

• הגאון רבי שלמה לאדיער אשר נפטר בגיל 21 בלבד.

• הגאון רבי דוב בער לאדיער ממלא מקום אביו.

ביתו:

• הגב' שפירא אם משפחת שפירא החב"דית-ירושלמית.

נכדיו:

• רבי אליעזר לאדיער גאון עצום ומגדולי חסידי חב"ד.
• יצחק שדה - מייסד הפלמ"ח (בן בתו).

קישורים חיצוניים

• שו"ת תורת חסד - חלק א', חלק ב' - אתר hebrewbooks
• "אני הייתי ממייסדי ליובאוויץ" מאגרות ה'תורת חסד' - אתר שטורעם
• רבי שניאור זלמן מלובלין בעל התורת חסד, ח. י. אייזנבאך, בטאון חב"ד אלול תשכ"ט - אתר hebrewbooks
• הערות בדבר הגאון התורת חסד, הרב יעקב גולדמן, בטאון חב"ד ניסן תשל"ג, אתר hebrewbooks
• דב לבנון, מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו, שבועון בית משיח

לקריאה נוספת

• "הגאון מלובלין"-מאת הרב י. חננאל (חנניה יוסף איזנבך) בהוצאת כולל חב"ד בירושלים.

• "מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר".

• "חסידים הראשונים" חלק א', מאת הרב ישראל אלפנביין, הוצאת כפר חב"ד.