![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ביטוש – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "'''ביטוש''' הוא מושג בארמית הבא לבטא הכאה רוחנית, כלומר מצב בו שני מושגים רוחניים באים לידי ..." |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ביטוש''' | '''ביטוש''' היא מילה בארמית אשר מבטאת את המילה "הכאה". בתורת החסידות היא משמשת לבטא "הכאה רוחנית", כלומר מצב בו שני מציאויות רוחניות באות לידי "התנגשות" - דבר הגורם להוויה או מציאות חדשה. | ||
==הוויית הכלים על ידי הכאה== | ==הוויית הכלים על ידי הכאה== | ||
מבואר בחסידות, כי | מבואר בחסידות, כי הוויית הכלים היא על ידי "ביטוש" (הכאה) של שני אורות, וכמו שמבואר{{הערה|[[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]] שער העקודים.}} שהוויית הכלים היא על ידי ביטוש האור פנימי עם האור מקיף. כמשל לכך יש מבארים כי כאשר אדם לומד פנימיות התורה (שהיא אור מקיף) עם נגלות התורה (שהם אור פנימי) אזי מתגלה כח הכלי שבו, ואישיותו הרוחנית נבנית. | ||
יש גם הולדה הנעשית על ידי ביטוש של שני כלים, כמבואר{{הערה|בשער הכוונות ברכה ראשונה דשמו"ע}} למשל, כי על ידי הכאת ארבעת אותיות | יש גם הולדה הנעשית על ידי ביטוש של שני כלים, כמבואר{{הערה|בשער הכוונות, ברכה ראשונה דשמו"ע.}} למשל, כי על ידי הכאת ארבעת אותיות {{קח|שם|הוי"ה}} כלומר אות י' באות ה', והאות ה' באות ו', והאות ו' באות ה' - נולד אור השכינה המכונה בשם "מקום". | ||
==זיכוך החומר על ידי הכאה== | ==זיכוך החומר על ידי הכאה== | ||
מושג זה של ביטוש מוזכר גם כן בחסידות בנוגע לביטוש החומר על ידי הכאה והלקאה עצמית, וכמבואר | מושג זה של ביטוש מוזכר גם כן בחסידות בנוגע לביטוש החומר על ידי הכאה והלקאה עצמית, וכמבואר ב[[זהר הקדוש]] {{ציטוטון|אמר רב מתיבתא ב[[גן עדן]] {{מונחון|אעא דלא סליק ביה נהורא|עץ שלא עולה בו האש}} '''מבטשין ליה''' כו'. {{מונחון|גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא|גוף שלא מאיר בו אור הנשמה}} מבטשין ליה כו'}}, ומבאר ב[[תניא - פרק כ"ח]] שיש מי שאור הנשמה והשכל אינו מאיר בו כל כך למשול על חומריות שבגוף, ולמרות שמבין ו[[מתבונן]] בשכלו בגדולת ה', אינו נתפס ונדבק במוחו כל כך באופן שיוכל למשול על חומריות הלב, והסיבה היא גסות הקליפה שמגביהה את עצמה על אור קדושת [[נפש האלקית]], ומסתרת ומחשיכה את אורה. ולזאת צריך לבטשה ולהשפילה לעפר, כלומר לקבוע עתים להשפיל עצמו להיות נבזה בעיניו נמאס ולהשפיל את יצרו הרע בכינויים קשים עד שיצרו הרע יקלוט את שפלותו וגסותו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
גרסה מ־07:53, 24 באוגוסט 2016
ביטוש היא מילה בארמית אשר מבטאת את המילה "הכאה". בתורת החסידות היא משמשת לבטא "הכאה רוחנית", כלומר מצב בו שני מציאויות רוחניות באות לידי "התנגשות" - דבר הגורם להוויה או מציאות חדשה.
הוויית הכלים על ידי הכאה
מבואר בחסידות, כי הוויית הכלים היא על ידי "ביטוש" (הכאה) של שני אורות, וכמו שמבואר[1] שהוויית הכלים היא על ידי ביטוש האור פנימי עם האור מקיף. כמשל לכך יש מבארים כי כאשר אדם לומד פנימיות התורה (שהיא אור מקיף) עם נגלות התורה (שהם אור פנימי) אזי מתגלה כח הכלי שבו, ואישיותו הרוחנית נבנית.
יש גם הולדה הנעשית על ידי ביטוש של שני כלים, כמבואר[2] למשל, כי על ידי הכאת ארבעת אותיות הוי"ה כלומר אות י' באות ה', והאות ה' באות ו', והאות ו' באות ה' - נולד אור השכינה המכונה בשם "מקום".
זיכוך החומר על ידי הכאה
מושג זה של ביטוש מוזכר גם כן בחסידות בנוגע לביטוש החומר על ידי הכאה והלקאה עצמית, וכמבואר בזהר הקדוש "אמר רב מתיבתא בגן עדן אעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה כו'. גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא מבטשין ליה כו'", ומבאר בתניא - פרק כ"ח שיש מי שאור הנשמה והשכל אינו מאיר בו כל כך למשול על חומריות שבגוף, ולמרות שמבין ומתבונן בשכלו בגדולת ה', אינו נתפס ונדבק במוחו כל כך באופן שיוכל למשול על חומריות הלב, והסיבה היא גסות הקליפה שמגביהה את עצמה על אור קדושת נפש האלקית, ומסתרת ומחשיכה את אורה. ולזאת צריך לבטשה ולהשפילה לעפר, כלומר לקבוע עתים להשפיל עצמו להיות נבזה בעיניו נמאס ולהשפיל את יצרו הרע בכינויים קשים עד שיצרו הרע יקלוט את שפלותו וגסותו.