שמואל דוד בלינוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
מ (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב ירחמיאל גולדשמיד רבה של וינוגרד. הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו למוסקבה למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השניה]]. | עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב ירחמיאל גולדשמיד רבה של וינוגרד. הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו למוסקבה למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השניה]]. | ||
כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת. | כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת [[רוסיה]] תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת. | ||
===כשוחט ובודק=== | ===כשוחט ובודק=== | ||
לאחר היציאה | לאחר היציאה מ[[רוסיה]] נותרה המשפחה בחוסר כל, ובעידוד זוגתו נסע לאירלנד עם קבוצה של חסידי חב"ד והוכשר כ[[שוחט ובודק]], וקיבל רשות לשחוט מאת גדולי רבני החסידים באותה תקופה הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. עיסוקו במלאכת השחיטה זכה לברכת ה', והוא נודע כמומחה ב'העמדת' הסכין וכירא שמים וכשחזר והתיישב ב[[פריז]] כל חסידי חב"ד שהתגוררו במקום ביקשו לאכול דווקא משחיטתו והוא החל להתפרנס בכבוד. | ||
במקביל לעבודת השחיטה, שימש גם כמלמד ב[[חיידר]] המקומי ועשה חיל בעבודת החינוך, כשהוא מקפיד להקדיש גם זמן לשיעורים קבועים ולתפילה באריכות. | במקביל לעבודת השחיטה, שימש גם כמלמד ב[[חיידר]] המקומי ועשה חיל בעבודת החינוך, כשהוא מקפיד להקדיש גם זמן לשיעורים קבועים ולתפילה באריכות. | ||
גרסה מ־06:02, 25 ביולי 2016
הרב שמואל דוד בלינוב (י"ח כסלו תר"ע-י"ד שבט תשס"ג), שוחט ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש בפריז שבצרפת.
תולדות חייו
נולד בעיירה החסידית קלימוביץ' בי"ח כסלו תר"ע לאביו הרב אברהם אשר בלינוב ואמו מרת ביילא, כצאצא לרבי מרדכי פוזנר אחיו של אדמו"ר הזקן.
בהיותו בגיל 14, בשנת תרפ"ד, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת תומכי תמימים נעוועל אצל הרב יהודה עבער ואצל הרב יחזקאל פייגין, ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ביקטרינוסלב.
עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב שמואל לויטין בנעוועל, ובי"ח אייר תרצ"ה נשא את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב ירחמיאל גולדשמיד רבה של וינוגרד. הזוג הצעיר התיישב בקלימוביץ', בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו למוסקבה למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן מלחמת העולם השניה.
כאשר פרצה המלחמה נדדו לסמרקנד שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך לבוב בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת.
כשוחט ובודק
לאחר היציאה מרוסיה נותרה המשפחה בחוסר כל, ובעידוד זוגתו נסע לאירלנד עם קבוצה של חסידי חב"ד והוכשר כשוחט ובודק, וקיבל רשות לשחוט מאת גדולי רבני החסידים באותה תקופה הרב מנחם מענדל דוברבסקי, הרב נחום שמריהו ששונקין והרב זלמן שמעון דבורקין. עיסוקו במלאכת השחיטה זכה לברכת ה', והוא נודע כמומחה ב'העמדת' הסכין וכירא שמים וכשחזר והתיישב בפריז כל חסידי חב"ד שהתגוררו במקום ביקשו לאכול דווקא משחיטתו והוא החל להתפרנס בכבוד.
במקביל לעבודת השחיטה, שימש גם כמלמד בחיידר המקומי ועשה חיל בעבודת החינוך, כשהוא מקפיד להקדיש גם זמן לשיעורים קבועים ולתפילה באריכות.
שנותיו האחרונות
כאשר נכנס לרבי ליחידות בשנת תשל"ב, אמר לו הרבי "אנחנו הרי משפחה" (דרך סב סבו רבי מרדכי פוזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן). וכאשר ביקשו הוא וזוגתו לעבור להתגורר בשכונת קראון הייטס בסמיכות לילדיהם, הורה הרבי שהדבר יתאפשר רק לאחר שיצא לפנסיה מעבודה השחיטה, ואכן בשנת תשנ"ח עברו לקראון הייטס והתגוררו בשכונה עד לפטירתם.
ר' שמואל דוד נפטר בי"ד שבט תשס"ג, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ. רעייתו חווה נפטרה שנתיים אחריו בז' כסלו תשס"ה.
משפחתו
- בנו, הרב מרדכי בלינוב - סגן אב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת
- בנו, הרב יצחק בלינוב - מרבני חב"ד במילאנו, איטליה
- בתו מרת חנה, אשת הרב צבי הירש מרוזוב - קראון הייטס
- בתו מרת ביילא, אשת הרב צבי ברונשטיין - קראון הייטס
- בתו, מרת פרומא בלינוב
לקריאה נוספת
- תשורה מנישואי נכדו ר' יחיאל מיכל מרוזוב, י"ט שבט תשס"ז