מירון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]" ב־"קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש") |
מ (החלפת טקסט – "רשב"י " ב־"רשב"י ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: מירון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מירון. במרכז: ציון [[רבי שמעון בר יוחאי]]]] | [[קובץ: מירון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מירון. במרכז: ציון [[רבי שמעון בר יוחאי]]]] | ||
[[תמונה:רשבי 2.jpg|left|thumb|250px|ציון רבי אלעזר, בנו של רשב"י]] | [[תמונה:רשבי 2.jpg|left|thumb|250px|ציון רבי אלעזר, בנו של רשב"י]] | ||
[[תמונה:רשבי 3.jpg|left|thumb|250px|ציון רשב"י ובנו בסביבות שנת [[תר"ס]]]] | [[תמונה:רשבי 3.jpg|left|thumb|250px|ציון [[רשב"י]] ובנו בסביבות שנת [[תר"ס]]]] | ||
[[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, ל"ג בעומר שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], [[מירון]]]] | [[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, ל"ג בעומר שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], [[מירון]]]] | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] במירון == | == ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] במירון == | ||
במהלך ביקורו הידוע בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]], ביום שני, ו' ב[[מנחם אב]], ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בציון | במהלך ביקורו הידוע בארץ ישראל בשנת [[תרפ"ט]], ביום שני, ו' ב[[מנחם אב]], ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בציון ה[[רשב"י]] שבמירון. | ||
בשעה ארבע ורבע לפנות בוקר, יצאו הרבי ומלוויו, בהם נכבדים רבים מצפת ומטבריה מירונה, כדי להשתטח על ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. הרבי נכנס לבדו למערת רבי שמעון, הדליק נרות אחדים עבור [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|אמו]], [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חותנו]], [[הרבנית נחמה דינה|רעייתו]] ובנותיו וחתניו, כמו גם על [[אנ"ש]] וה[[תמימים]]. | בשעה ארבע ורבע לפנות בוקר, יצאו הרבי ומלוויו, בהם נכבדים רבים מצפת ומטבריה מירונה, כדי להשתטח על ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. הרבי נכנס לבדו למערת רבי שמעון, הדליק נרות אחדים עבור [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|אמו]], [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חותנו]], [[הרבנית נחמה דינה|רעייתו]] ובנותיו וחתניו, כמו גם על [[אנ"ש]] וה[[תמימים]]. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
כמה שנים לאחר אותו ביקור, הזכיר [[הרבי הריי"צ]] ביקורו זה, יחד עם האווירה ששררה מסביב, ואמר: | כמה שנים לאחר אותו ביקור, הזכיר [[הרבי הריי"צ]] ביקורו זה, יחד עם האווירה ששררה מסביב, ואמר: | ||
::''"כשזכיתי להיות בארצנו הקדושה תובב"א, והייתי - כפי הביטוי היהדותי החסידי שבארץ ישראל - אצל | ::''"כשזכיתי להיות בארצנו הקדושה תובב"א, והייתי - כפי הביטוי היהדותי החסידי שבארץ ישראל - אצל ה[[רשב"י]] ואצל בעלי ה'אידרא קדישא' שמעתי אומרים: מירון הוא אוהל [[שמחה|שמח]]. כשבאים למירון הופכים להיות חזקים יותר". | ||
הריי"צ אמר גם כי שממע במירון את הביטוי: רשב"י הוא רבי שמח. כל מה שיהודים מחסירים בקיום התורה והמצוות לוקח רשב"י על שכמו. | הריי"צ אמר גם כי שממע במירון את הביטוי: [[רשב"י]] הוא רבי שמח. כל מה שיהודים מחסירים בקיום התורה והמצוות לוקח [[רשב"י]] על שכמו. | ||
ובפעם אחרת הוסיף הרבי ואמר: | ובפעם אחרת הוסיף הרבי ואמר: | ||
{{ציטוטון|כשביקרתי בארצנו הקדושה, שמעתי יהודים משוחחים ביניהם בשפה זו: 'הייתי אצל | {{ציטוטון|כשביקרתי בארצנו הקדושה, שמעתי יהודים משוחחים ביניהם בשפה זו: 'הייתי אצל ה[[רשב"י]] והנני הולך אצל רבי אלעזר', או 'הייתי אצל רבי חייא ואני הולך אצל רבי עקיבא'. אם אומרים זאת בתמימות - זהו עניין ההשתטחות}}{{מקור}}. | ||
==חב"ד בהנהלת היישוב== | ==חב"ד בהנהלת היישוב== | ||
גרסה מ־09:09, 19 ביולי 2016
מירון הינו כפר בצפון ארץ ישראל סמוך לעיר צפת, בו נקברו מספר תנאים.
קבר רבי שמעון בר יוחאי
הכפר נודע בעיקר בגלל קברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי השוכן במקום. בהקשר לכך מובא בגמרא, כאשר נסתלק רבי שמעון בר יוחאי, היה ויכוח בין הכפר מירון לכפר פקיעין מי מהם יזכה שהתנא הקדוש ישכן בתוכו. כאשר הניחו את מיטתו, התרוממה לפתע המיטה מעצמה, והחלה לנוע לעבר כפר מירון, ואז ידעו כי כך אכן נגזר משמים, כי כפר מירון הוא המקום הראוי והנכבד למשכנו של התנא הקדוש.
במתחם בציון ישנו בית כנסת חב"ד.
בל"ג בעומר, יום הסתלקותו, עולים, מידי שנה מאות אלפי אנשים להתפלל בציון. המקום מתקיים פעילות של חסידי חב"ד.
ביקורו של אדמו"ר הריי"צ במירון
במהלך ביקורו הידוע בארץ ישראל בשנת תרפ"ט, ביום שני, ו' במנחם אב, ביקר אדמו"ר הריי"צ בציון הרשב"י שבמירון.
בשעה ארבע ורבע לפנות בוקר, יצאו הרבי ומלוויו, בהם נכבדים רבים מצפת ומטבריה מירונה, כדי להשתטח על ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. הרבי נכנס לבדו למערת רבי שמעון, הדליק נרות אחדים עבור אמו, חותנו, רעייתו ובנותיו וחתניו, כמו גם על אנ"ש והתמימים.
לפי עדות המספרים, במהלך ההשטחות, נשמע לפתע קולו של הרבי מתוך המערה פנימה - קולות בכיה רמות, מסעירות נפש ומרעידות את הלב שהחרידו את השומעים שהמתינו בחוץ בחרדת קודש.
הרבי קרא במקום את כל הפ"נים שהביא עמו, ולאחר מכן נעמד להתפלל שחרית. בהמשך השתטח הרבי על קברו של רבי אלעזר ברבי שמעון. לאחר מכן הרבי הקיף את הציון.
למערת התנא הקדוש רבי יצחק נפחא. נכנס הרבי לבדו למערה. לאחר מכן נמצא רשום על הציון כתב יד קודשו של הרבי "כל התלמידים הלומדים ברוסיא. כלל ישראל מרגיש מחסור בגשמיות וברוחניות".
בשעה שש וחצי בבוקר, אחרי שסיימו להתפלל, הלך הרבי, לבקשת הגבאים, לבקר בישיבת "בר יוחאי" ו"מושב זקנים". מנהלי המוסד קיבלו את הרבי בכבוד גדול. הם הכינו ארוחת בוקר עבור כל מלוויו הרבים של הרבי, אולם בסעודת הבוקר שהגישו לו כלל לא נגע. במקום ארוחה זו אכל הרבי כמה פרוסות עוגה שהביא איתו. לאחר הסעודה עלו הרבי ומלוויו לגג ישיבת "בר יוחאי" וצפו מרחוק על מערת רבי יוחנן הסנדלר וראו את העץ, אשר מתחתיו קבורים בית שמאי. בספר המבקרים של הישיבה, ממש לפני שעזב עם פמלייתו לטבריה, חתם הרבי את שמו וכתב: "יום ו' מנ"א יהפכו ד' לששון ולשמחה". מתחת לשמו של הרבי חתם חתנו הרש"ג ואחריו חתמו כל שאר המלווים.
כמה שנים לאחר אותו ביקור, הזכיר הרבי הריי"צ ביקורו זה, יחד עם האווירה ששררה מסביב, ואמר:
הריי"צ אמר גם כי שממע במירון את הביטוי: רשב"י הוא רבי שמח. כל מה שיהודים מחסירים בקיום התורה והמצוות לוקח רשב"י על שכמו.
ובפעם אחרת הוסיף הרבי ואמר:
"כשביקרתי בארצנו הקדושה, שמעתי יהודים משוחחים ביניהם בשפה זו: 'הייתי אצל הרשב"י והנני הולך אצל רבי אלעזר', או 'הייתי אצל רבי חייא ואני הולך אצל רבי עקיבא'. אם אומרים זאת בתמימות - זהו עניין ההשתטחות"[דרוש מקור].
חב"ד בהנהלת היישוב
יו"ר ועד היישוב מירון הוא הרב מרדכי הלפרין, חסיד חב"ד.
