|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פירוש נוסף|נוכחי=תורת הסוד|אחר=תורת ומצוות הנביאים|ראו=דברי קבלה}}
| | #הפניה [[תורת הקבלה]] |
| ה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הנסתר''' או '''פנימיות התורה'''. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים, בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות ומנהגים, נוסח התפילה, תנועת ותורת החסידות ספרות המוסר ועוד.
| |
| | |
| לאורך הדורות, תורת הקבלה נלמדה על ידי בודדים ורוב ציבור לומדי התורה לא עסק בה. העיסוק בקבלה הפך לנפוץ יותר בתקופת ה[[אר"י]] שכתב{{הערה|ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפסה ג"כ בהוספה ל[[קונטרס עץ החיים]] לכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר (מהורש"ב]]) נ"ע). ועוד.}}: "דוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה". הלימוד בתורת הנסתר נפוץ יותר, וביתר שאת עם התגלות [[תורת החסידות]] על ידי [[הבעל שם טוב]].
| |
| | |
| == הקבלה בראי תורת החסידות ==
| |
| הקבלה ענינה הסברת העברת השפע האלוקי, הדרגות השונות באלוקות והעולמות הרוחניים, והיא מתחלקת לשני חלקים: קבלה מעשית וקבלה עיונית.
| |
| | |
| ע"פ ההלכה אין ללמוד קבלה אלא "מי שנתמלא כריסו לחם ובשר ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות", אולם כבר נפסק לפועל שבזמננו [[עקבתא דמשיחא]] "מצוה לגלות זאת החכמה". יתירה מזו, נאמר שמי שאינו לומד פנימיות התורה סופו ליהפך לאפיקורוס. הסיבה לכך היא מצד שני עניינים. א', משום ירידת הדורות, שנהיה צורך ללימוד קבלה לכולם. ב', מצד ההתקרבות לזמן ביאת המשיח שאז יהיה "ומלאה הארץ דעה את ה'", ולכן יש מעין ובדוגמה לחזה כבר בזמן ה[[גלות]], אם כי הרבי סבר כי בלימוד [[תורת החסידות]] יוצאים גם ידי חובת לימוד [[תורת הקבלה]].
| |
| | |
| == הקבלה בדורות קודמים ==
| |
| | |
| הקבלה כשמה כן היא, הועברה בקבלה איש מפי איש. ישנם ספרי קבלה קדומים מאוד, כמו ספר יצירה שמיוחס ל[[אדם הראשון]] וספר הבהיר המיוחס ל[[אברהם אבינו]], ועוד. ספר הקבלה המרכזי, כך אפשר לומר, הוא [[ספר הזהר]], שמחברו הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]]. הספר נתפרסם לראשונה בסביבות
| |
| | |
| כבר בדורות שלפני פרסום ספר הזהר אנו מוצאים מקובלים שונים, כגון: [[הרמב"ן]], אשר היה ידוע כמקובל. ואף ברמב"ם אנו מוצאים רמזים (אם כי לא בגלוי) לתורת הקבלה.{{הערת שוליים|ראה דברי רבותינו בענין, בערך.}}
| |
| | |
| בתורת הקבלה ישנם שיטות שונות בהסברת פנימיות התורה, כמו הרמח"ל - רבי משה חיים לוצאטו, הרמ"ק - רבי משה קורדובירו, האריז"ל - רבי יצחק לוריא אשכנזי וגוריו ובראשם רבי חיים ויטאל, ועוד. מדובר בשיטות שונות בהבנת תורת הקבלה.
| |
| | |
| עם זאת, תורת החסידות מסבירה ומפרשת בתורת הקבלה על פי שיטת [[הרמ"ק]], וע"פ שיטת [[האריז"ל]] כפי שמוסבר בכתבי תלמידו רבי [[חיים ויטאל]].
| |
| | |
| == ההתנגדות לחסידות בעקבות הקבלה ==
| |
| {{ערך מורחב|ערך=[[התנגדות לחסידות]]}}
| |
| עם תחילת הפצת תורת החסידות בקרב ההמון, על ידי ה[[בעל שם טוב]] החלה התנגדות אליה. אחת הסיבות היתה הטענה שהחסידות הינה קבלה, אותה אסור ללמד אלא ליחידי סגולה.
| |
| | |
| התשובה לטענה זו היא אשר החסידות איננה קבלה, אשר בעיקר מתעסקת בחלק העיוני בלבד של פנימיות התורה, אלא החסידות הינה בעיקר דרך והוראה בעבודת ה'.
| |
| | |
| בין השאר התנגדו גם כן באופן פרטי ל[[בעל שם טוב]] עקב עשיית המופתים והניסים שחולל, בטענה שהוא עושה זאת באמצעות שימוש בשמות והשבעת מלאכים. גם על זה התשובה היתה שיכולתו של הבעל שם טוב וצדיקים בכלל שורשה בכוחם בעבודת ה', ולא בשימוש בהשבעות ושמות, על אף שגם בהם היו בקיאים.
| |
| | |
| == הקבלה ותורת החסידות ==
| |
| תורת החסידות גילתה שהגיעה העת ללמד את יסודות תורת הקבלה לכל העם, ולא רק ליחידי סגולה כפי שהיה עד אז.
| |
| | |
| [[תורת החסידות]] אינה סבורה כי יש להשקיע בלימוד הקבלה עצמה, שהיא עדיין נשארה עד היום לימוד שלא כל אחד יכול לגשת אליו ללא הכנה מתאימה, אלא היא מלמדת יסודות ממנה ומפרשת אותם בצורה שכל אחד יכול להבינם, ומבלי לטעות חלילה בנושאים העדינים המוזכרים, אשר טעות בהבנה בהם עלולה לגרום לסטיה חמורה מהאמונה הטהורה.
| |
| | |
| תורת החסידות גם הביאה את היסודות המופשטים מתורת הקבלה למושגים מובנים, ומתרגמת אותם לעבודת ה' היום יומית, ולא מסתפקת בהשארתם במישור העיוני בלבד. אדרבה, על ידי תורת החסידות יכול כל אחד, גם מי שאינו בעל כשרון ולא זיכך את שכלו כל כך להבין ולתפוס את פנימיות התורה, כי על ידי הסברת הענינים בחסידות באופן של "מבשרי אחזה אלוקה", יכול כל אחד להבין את פנימיות התורה, ובאופן של הבנה והשגה אמיתיים, מה שאין כן בלימוד הקבלה לכשעצמה.
| |
| | |
| עם זאת נמצאו בעבר בקרב חסידי חב"ד רבים כאלו אשר היו התעסקו רבות עם לימוד תורת הקבלה, כגון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] (שכתב כמה ספרים על פי תורת הקבלה). וכן גם בימינו ישנם חסידים המתעסקים עם לימוד הקבלה: הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], [[משפיע]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, הרב [[יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי.
| |
| | |
| == ההבדל בין קבלה לחסידות ==
| |
| חסידות מבארת את העניין באלוקות, והקבלה מראה ומסבירה מהו ה'מקום' בעולמות ובספירות.
| |
| | |
| == קישורים חיצוניים ==
| |
| *האם יוצאים ידי חובה בלימוד החסידות במקום קבלה. [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1361 הרבי בשיחה לאדמו"ר מאשלג, 30:35-34:15]
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]]
| |