לשון הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
מ (החלפת טקסט – " חכמה " ב־" חכמה ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לשון הקודש מורכבת מ[[אותיות]] התורה שהן מן השמים, והן הנקראים לשון הקודש משום שנמשכים מבחינת קודש העליון. לעומת זה, ישנן השפות המורכבות מ[[אותיות לעז]] שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז. | לשון הקודש מורכבת מ[[אותיות]] התורה שהן מן השמים, והן הנקראים לשון הקודש משום שנמשכים מבחינת קודש העליון. לעומת זה, ישנן השפות המורכבות מ[[אותיות לעז]] שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז. | ||
[[הרבי הריי"צ]] יצא נחרצות נגד השימוש בלשון הקודש כשפת חולין, ודימה זאת ללימוד התורה לשם חכמה ללא אלקות. | [[הרבי הריי"צ]] יצא נחרצות נגד השימוש בלשון הקודש כשפת חולין, ודימה זאת ללימוד התורה לשם [[חכמה]] ללא אלקות. | ||
הריי"צ כותב גם בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלה"ק, המוכיח על יסודי תוה"ק בנגלה ובנסתר, כי הדיבור בשפת הקודש בעניני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר הקב"ה אנכי ה"א, ידברו בו בנ"א כל דבר הנמאס והנאסר.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5106&search=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA אגרות קודש כרך י"ד]}} | הריי"צ כותב גם בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלה"ק, המוכיח על יסודי תוה"ק בנגלה ובנסתר, כי הדיבור בשפת הקודש בעניני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר הקב"ה אנכי ה"א, ידברו בו בנ"א כל דבר הנמאס והנאסר.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5106&search=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA אגרות קודש כרך י"ד]}} | ||
גרסה מ־16:57, 8 ביולי 2016
לשון הקודש מורכבת מאותיות התורה שהן מן השמים, והן הנקראים לשון הקודש משום שנמשכים מבחינת קודש העליון. לעומת זה, ישנן השפות המורכבות מאותיות לעז שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז.
הרבי הריי"צ יצא נחרצות נגד השימוש בלשון הקודש כשפת חולין, ודימה זאת ללימוד התורה לשם חכמה ללא אלקות.
הריי"צ כותב גם בשם אדמו"ר הרש"ב, שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלה"ק, המוכיח על יסודי תוה"ק בנגלה ובנסתר, כי הדיבור בשפת הקודש בעניני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר הקב"ה אנכי ה"א, ידברו בו בנ"א כל דבר הנמאס והנאסר.[1]