בוצינא דקרדוניתא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(זקוק לעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | |||
'''בוצינא דקרדוניתא''' הוא לשון הזוהר בו נתכנה קו המידה, שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת [[ה' גבורות]] של [[חכמה סתימאה]] של [[אריך אנפין]]. שרשו הוא בבחינת [[גבורה דעתיק]], ספירת ה[[גבורה]] של [[עתיק יומין]]. | '''בוצינא דקרדוניתא''' הוא לשון הזוהר בו נתכנה קו המידה, שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת [[ה' גבורות]] של [[חכמה סתימאה]] של [[אריך אנפין]]. שרשו הוא בבחינת [[גבורה דעתיק]], ספירת ה[[גבורה]] של [[עתיק יומין]]. | ||
גרסה מ־00:29, 18 ביוני 2016
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
בוצינא דקרדוניתא הוא לשון הזוהר בו נתכנה קו המידה, שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת ה' גבורות של חכמה סתימאה של אריך אנפין. שרשו הוא בבחינת גבורה דעתיק, ספירת הגבורה של עתיק יומין.
ענינו
כדי שיאיר אור רב מאור אין סוף הוא על ידי יצחק דווקא שהוא שורש הגבורות, שהוא קו המידה.
פירוש בוצינא דקרדוניא הוא מלשון "חיטי קרדנייתא" שהוא ענין קדרות ושחרות, שצריך להיות מידה וגבול, עד כאן ספירת החכמה, עד כאן ספירת הבינה, שכל זה הוא ענין חושך.
שורשו
בחינת בוצינא דקרדוניתא מפורשת במאמר הזוהר "בריש הורמנותא דמלכא" ומבואר שם כי "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא".
בבחינת קו המידה
וענין קו המדה הוא המודד ושוקל את כל העשר ספירות של עולם האצילות בשיעור ובמידה, כמה יהיה התפשטות של ספירת החסד, וכמה יהיה התפשטות של ספירת הגבורה, ואיך שיתחלקו בבחינת קו הימין וקו השמאל, ובד' רוחות ובמעלה ומטה, שהוא ו' קצוות של זעיר אנפין. ולכן נקראו הספירות בשם מידות, על שם שנמדדו. ומדה זו היא בבחינת גבורה וצמצום לצמצם שיהיה ההמשכה בשיעור ובמידה.
וזה הוא קו המידה שמודד את הספירות, ומקו המידה נמשך הקצבה לכל הבירורים של מים נוקבין ומים דוכרין כמה יתברר וכו'. וכן מקו המידה נמשך כל פרטי דקדוקי הדינים שבכל מצוה ומצוה כמו אורך הציצית י"ב גודלין והתפילין אצבעיים ומרובעות דווקא, וזהו לפי שנמשכו על ידי גבורה וקו המידה.
התלבשותו במוחא סתימאה
ענין בוצינא דקרדוניתא וקו המידה הוא גבורה דעתיק המתלבש במוחא סתימאה, שהוא ספירת החכמה של פרצוף אריך אנפין. ומבואר שדווקא בחכמה דאריך מתלבש הוא בבחינת קו המידה, מה שאין כן בבחינת גלגלתא שהוא כתר של אריך אנפין אין מתלבש בבחינת קו המידה, אלא מתלבש חסד דעתיק שלמעלה מבחינת קו המידה. ולכן עיקרו של עולם האצילות מתחיל רק ממוחא סתימאה, שספירת הכתר מתייחסת אל מה שלמעלה ממנה, ולכן עיקר עולם האצילות הוא רק מחכמה של אריך אנפין.
כמה בחינות בקו המידה
בבחינת קו המידה יש כמה בחינות, שקנה המידה הוא ענין המדידה של עלמא דאתכסייא, ופתיל הוא ענין המדידה של עלמא דאתגלייא.