לוי יצחק הלפרין: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''לוי יצחק הלפרין''' (יליד שנת [[תרצ"ד]], 1933) הוא מחשובי רבני חב"ד ב[[ירושלים]] וזקן רבני | הרב '''לוי יצחק הלפרין''' (יליד שנת [[תרצ"ד]], 1933) הוא מחשובי רבני חב"ד ב[[ירושלים]] וזקן רבני חב"ד, ממייסדי המכון מדעי טכנולוגי להלכה וראש המכון שנחשב לגדול המומחים בעניני הלכה וטכנולוגיה ופסיקותיו מהוות בסיס הלכתי לפסקיהם של רבנים מורי הוראה מכל החוגים והעדות. | ||
חב"ד, ממייסדי | |||
וטכנולוגיה ופסיקותיו מהוות בסיס הלכתי לפסקיהם של רבנים מורי הוראה מכל החוגים והעדות. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ו' חשון]] [[תרצ"ד]] לאמו מרת בריינה ולאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], כדור | נולד ב[[ירושלים]] ב[[ו' חשון]] [[תרצ"ד]] לאמו מרת בריינה ולאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]]. | ||
שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]]. | |||
בצעירותו למד בישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק יחד עם אחיו הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], ובעקבות השתתפותם של השניים בשיעור תניא שמסר בבית הכנסת הגדול בבני ברק המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]], דבר שהיה למורת רוחה של הנהלת הישיבה, נאלצו לעזוב את הישיבה, ובחודש אייר [[תשי"א]] עברו השניים ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] עמוד 180.}}. | |||
בשנת [[תשי"ג]] ייסד במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים את ישיבת הערב החב"דית הראשונה, בשכונת 'בית ישראל', יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, כשבהמשך לכך הוקמה גם הישיבה בשכונת שערי חסד בניהול הרב [[נפתלי רוט]], שיחד עם הישיבה שהקימו האחים לבית הלפרין קירבה נערים רבים לחסידות חב"ד. | |||
קירשנבוים, מחסידי חב"ד בירושלים ומגזע החיד"א. | לאחר שהוסמך לרבנות, התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת יפה (שיינדיל) נחמה, בת ר' אברהם משה קירשנבוים, מחסידי חב"ד בירושלים ומגזע החיד"א. | ||
===פעילות ציבורית=== | ===פעילות ציבורית=== | ||
====חלוץ בעניני הלכה ומדע==== | ====חלוץ בעניני הלכה ומדע==== | ||
במשך השנים עסק בהוראה וברבנות, והתמחה במיוחד בענינים טכנולוגיים בראי ההלכה, ואף נמנה על | במשך השנים עסק בהוראה וברבנות, והתמחה במיוחד בענינים טכנולוגיים בראי ההלכה, ואף נמנה על עורכי ערך ה'חשמל' ב[[האנציקלופדיה התלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]]. | ||
עורכי ערך ה'חשמל' ב[[האנציקלופדיה התלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]] | |||
בשנת [[תשכ"ח]] הצטרף למייסדי 'המכון המדעי טכנולוגי לבעיות ההלכה' שיזם והקים הפרופסור ר' [[זאב לב]], ועמד בראש המחלקה ההלכתית של המכון, ובמשך השנים התמנה לעמוד בראשות המכון. | |||
גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, | פסקיו ההלכתיים בעניני טכנולוגיה ומדע נחשבים לבסיס עיקרי בפסיקותיהם של רבנים רבים מכל גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, דוגמת הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. | ||
פסקיו מתפרסמים בבימות תורניות שונות, בפרסומים היוצאים לאור על ידי המכון שבראשותו, ובספריו '''מעשה חש"ב'''. | |||
רוב פסקיו עוסקים בהכרעה הלכתית בסוגיות אקטואליות המתעוררות בעקבות החידושים הטכנולוגיים השונים, והשלכתם ההלכתית. | |||
רוב פסקיו עוסקים בהכרעה הלכתית בסוגיות אקטואליות המתעוררות בעקבות החידושים | |||
הטכנולוגיים השונים, והשלכתם ההלכתית. | |||
====רבנות העיר ירושלים==== | ====רבנות העיר ירושלים==== | ||
בשנת [[תשמ"ג]] התמודד על תפקיד רב העיר ירושלים, והפסיד בהתמודדות לרב יצחק קוליץ שזכה | בשנת [[תשמ"ג]] התמודד על תפקיד רב העיר ירושלים, והפסיד בהתמודדות לרב יצחק קוליץ שזכה ברוב הקולות של חברי הגוף הבוחר (49 קולות לטובת הרב קוליץ, מול 11 קולות לטובת הרב הלפרין), ונבחר כרבה האשכנזי של העיר. | ||
ברוב הקולות של חברי הגוף הבוחר (49 קולות לטובת הרב קוליץ, מול 11 קולות לטובת הרב הלפרין), | |||
ונבחר כרבה האשכנזי של העיר. | |||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
| שורה 77: | שורה 37: | ||
*'''מעליות בשבת''', תשד"מ | *'''מעליות בשבת''', תשד"מ | ||
*'''אמונת עתך''', תשס"א | *'''אמונת עתך''', תשס"א | ||
*'''אם אסק שמים - קיום מצוות בחלל''', תשס"ג{{הערה|נכתב במענה לשאלתו של | *'''אם אסק שמים - קיום מצוות בחלל''', תשס"ג{{הערה|נכתב במענה לשאלתו של האסטרונאוט היהודי מר אילן רמון.}} | ||
היהודי מר אילן רמון.}} | |||
*'''החשמל בשבת''', תשע"ג | *'''החשמל בשבת''', תשע"ג | ||
| שורה 85: | שורה 43: | ||
*אחיו, הרב [[משה צבי הלפרין]] - רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]] | *אחיו, הרב [[משה צבי הלפרין]] - רב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]] | ||
*אחיו, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] - רב שכונת בית ישראל, ירושלים | *אחיו, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] - רב שכונת בית ישראל, ירושלים | ||
*גיסו, הרב [[אברהם מנחם דנציגר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]] (נשוי לאחותו | *גיסו, הרב [[אברהם מנחם דנציגר]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]] (נשוי לאחותו מרת אסתר לאה) | ||
מרת אסתר לאה) | |||
*אחיו, הרב שמשון לייב הלפרין | *אחיו, הרב שמשון לייב הלפרין | ||
*אחיו, הרב זאב דב הלפרין - משפיע קהילת חב"ד בסנהדריה, ירושלים | *אחיו, הרב זאב דב הלפרין - משפיע קהילת חב"ד בסנהדריה, ירושלים | ||
גרסה מ־13:41, 9 במאי 2016
הרב לוי יצחק הלפרין (יליד שנת תרצ"ד, 1933) הוא מחשובי רבני חב"ד בירושלים וזקן רבני חב"ד, ממייסדי המכון מדעי טכנולוגי להלכה וראש המכון שנחשב לגדול המומחים בעניני הלכה וטכנולוגיה ופסיקותיו מהוות בסיס הלכתי לפסקיהם של רבנים מורי הוראה מכל החוגים והעדות.
תולדות חיים
נולד בירושלים בו' חשון תרצ"ד לאמו מרת בריינה ולאביו הרב חנניה יוסף הלפרין, כדור שביעי לאדמו"ר הזקן.
בצעירותו למד בישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, ובעקבות השתתפותם של השניים בשיעור תניא שמסר בבית הכנסת הגדול בבני ברק המשפיע הרב חיים שאול ברוק, דבר שהיה למורת רוחה של הנהלת הישיבה, נאלצו לעזוב את הישיבה, ובחודש אייר תשי"א עברו השניים ללמוד בישיבת תורת אמת[1].
בשנת תשי"ג ייסד במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים את ישיבת הערב החב"דית הראשונה, בשכונת 'בית ישראל', יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, כשבהמשך לכך הוקמה גם הישיבה בשכונת שערי חסד בניהול הרב נפתלי רוט, שיחד עם הישיבה שהקימו האחים לבית הלפרין קירבה נערים רבים לחסידות חב"ד.
לאחר שהוסמך לרבנות, התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת יפה (שיינדיל) נחמה, בת ר' אברהם משה קירשנבוים, מחסידי חב"ד בירושלים ומגזע החיד"א.
פעילות ציבורית
חלוץ בעניני הלכה ומדע
במשך השנים עסק בהוראה וברבנות, והתמחה במיוחד בענינים טכנולוגיים בראי ההלכה, ואף נמנה על עורכי ערך ה'חשמל' באנציקלופדיה תלמודית.
בשנת תשכ"ח הצטרף למייסדי 'המכון המדעי טכנולוגי לבעיות ההלכה' שיזם והקים הפרופסור ר' זאב לב, ועמד בראש המחלקה ההלכתית של המכון, ובמשך השנים התמנה לעמוד בראשות המכון.
פסקיו ההלכתיים בעניני טכנולוגיה ומדע נחשבים לבסיס עיקרי בפסיקותיהם של רבנים רבים מכל גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, דוגמת הרב שלמה זלמן אוירבך.
פסקיו מתפרסמים בבימות תורניות שונות, בפרסומים היוצאים לאור על ידי המכון שבראשותו, ובספריו מעשה חש"ב.
רוב פסקיו עוסקים בהכרעה הלכתית בסוגיות אקטואליות המתעוררות בעקבות החידושים הטכנולוגיים השונים, והשלכתם ההלכתית.
רבנות העיר ירושלים
בשנת תשמ"ג התמודד על תפקיד רב העיר ירושלים, והפסיד בהתמודדות לרב יצחק קוליץ שזכה ברוב הקולות של חברי הגוף הבוחר (49 קולות לטובת הרב קוליץ, מול 11 קולות לטובת הרב הלפרין), ונבחר כרבה האשכנזי של העיר.
כתביו
- סדרת השו"ת "מעשה חושב", בהוצאת המכון הטכנולוגי, 7 חלקים
- בהוצאת המכות המדעי טכנולוגי להלכה
- שימוש בבוילר בשבת, תש"ל
- חימום מים בשבת, תשל"ד
- בעית הכהנים בבתי חולים, תשל"ו
- מעשה וגרמא בהלכה, תשל"ח
- טהרת פתחים, תשס"ב
- כשרות ושבת במטבח המודרני, תשל"ט
- מעליות בשבת, תשד"מ
- אמונת עתך, תשס"א
- אם אסק שמים - קיום מצוות בחלל, תשס"ג[2]
- החשמל בשבת, תשע"ג
משפחתו
- אחיו, הרב משה צבי הלפרין - רב קהילת חב"ד בראשון לציון
- אחיו, הרב שמואל אלעזר היילפרין - רב שכונת בית ישראל, ירושלים
- גיסו, הרב אברהם מנחם דנציגר, האדמו"ר מאלכסנדר (נשוי לאחותו מרת אסתר לאה)
- אחיו, הרב שמשון לייב הלפרין
- אחיו, הרב זאב דב הלפרין - משפיע קהילת חב"ד בסנהדריה, ירושלים
- בנו, ר' אברהם משה היילפרין
- בנו, ר' שמואל אלעזר היילפרין
- בתו מרת חסיה איטא, רעיית הרב אברהם חיים אייזינשטיין
- בתו מרת מרים
- בתו מרת רבקה
- בתו מרת פעשא הדסה, רעיית הרב יחיאל משה ורטהיימר, ביתר עלית
- בתו מרת שרה
הערות שוליים
- ↑ אוצר החסידים עמוד 180.
- ↑ נכתב במענה לשאלתו של האסטרונאוט היהודי מר אילן רמון.