מידות (ספירות): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של הנחה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה'''מידות''' הינו כינוי לשש ה[[ספירות]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] ו[[יסוד]]. שש ספירות אלו הם ספירות של הרגשה, והם קשורות אל ה[[לב]].
ה'''מידות''' הם כינוי בקבלה לשש ה[[ספירות]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] ו[[יסוד]]. שש ספירות אלו הם ספירות של רגשות וקשורות אל ה[[לב]].


ששם המידות נולדות מן ספירת ה[[בינה]]. שספירת ה[[בינה]] נקראת בשם "אם הבנים", וגם בשם "[[לאה]]" שהיא אם של שישה בנים, שהם ששת המידות.  
ששת המידות נולדות מן ספירת ה[[בינה]]. שספירת ה[[בינה]] נקראת בשם "אם הבנים", וגם בשם "[[לאה]]" שהיא אם של שישה בנים, שהם ששת המידות.  


ספירות אלו הם כנגד אות [[וא"ו]] שבשם [[הוי"ה]], שענינו הוא המשכה.
ספירות אלו הם כנגד אות [[וא"ו]] שבשם [[הוי"ה]], שענינו הוא המשכה.
שורה 8: שורה 8:


==ענינם==
==ענינם==
בכללות נחלקים [[עשר הספירות]] לשני חלקים עיקריים: [[מוחין ומידות]]. ענין ספירות ה[[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] הוא הקליטה והקבלה, וענין ספירות המידות הוא ההרגשה וההשפעה. ספירות ה[[מוחין]] קשורות אל ה[[מוח]], לעומת ספירות המידות הקשורים אל ה[[לב]].
בכללות נחלקים [[עשר הספירות]] לשני חלקים עיקריים: [[מוחין ומידות]]. ספירות ה[[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] הם הקליטה והקבלה, וספירות המידות הם ההרגשה וההשפעה. ספירות ה[[מוחין]] קשורות אל ה[[מוח]], לעומת ספירות המידות הקשורים אל ה[[לב]].


==ענינם בעולמות==
==ענינם בעולמות==
שורה 14: שורה 14:


===בריאת העולם===
===בריאת העולם===
בריאת העולם הייתה ע"י השש מידות העליונות ב[[עולם האצילות]]  
בריאת העולם הייתה ע"י השש מידות העליונות ב[[עולם האצילות]].


*''' "ששת ימים עשה ה'"''' בזוהר מבואר זה שלא כתוב "בששת ימים" (שמשמעותה במשך זמן של ששת ימים) מפני ש"ששת ימים" הכוונה לשש ספירות שנקראים "יומין" שעל ידם דווקא "עשה ה' את השמים ואת הארץ".
*''' "ששת ימים עשה ה'"''' בזוהר מבואר זה שלא כתוב "בששת ימים" (שמשמעותה במשך זמן של ששת ימים) מפני ש"ששת ימים" הכוונה לשש ספירות שנקראים "יומין" שעל ידם דווקא "עשה ה' את השמים ואת הארץ".

גרסה מ־14:41, 2 במאי 2016

המידות הם כינוי בקבלה לשש הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. שש ספירות אלו הם ספירות של רגשות וקשורות אל הלב.

ששת המידות נולדות מן ספירת הבינה. שספירת הבינה נקראת בשם "אם הבנים", וגם בשם "לאה" שהיא אם של שישה בנים, שהם ששת המידות.

ספירות אלו הם כנגד אות וא"ו שבשם הוי"ה, שענינו הוא המשכה.

בעולמות, התכללות של ששת המידות נקראת בשם פרצוף זעיר אנפין. זעיר אנפין של עולם האצילות נקרא בשם "קודשא בריך הוא", ביחס לנוקבא של עולם האצילות הנקראת בשם "שכינתיה".

ענינם

בכללות נחלקים עשר הספירות לשני חלקים עיקריים: מוחין ומידות. ספירות המוחין, ספירות חב"ד הם הקליטה והקבלה, וספירות המידות הם ההרגשה וההשפעה. ספירות המוחין קשורות אל המוח, לעומת ספירות המידות הקשורים אל הלב.

ענינם בעולמות

בעולמות, שבע המידות של עולם האצילות נקראים בשם שבע ימי הבנין, וענינם כאן למטה הוא שבעת ימי בראשית שנבראו בהם כל העולמות.

בריאת העולם

בריאת העולם הייתה ע"י השש מידות העליונות בעולם האצילות.

  • "ששת ימים עשה ה'" בזוהר מבואר זה שלא כתוב "בששת ימים" (שמשמעותה במשך זמן של ששת ימים) מפני ש"ששת ימים" הכוונה לשש ספירות שנקראים "יומין" שעל ידם דווקא "עשה ה' את השמים ואת הארץ".
  • "בראשית ברא אלוקים" ובמדרש חז"ל "בראשית ברא-שית" כלומר שתחילת בריאת העולם התחילה ע"י התהוות השש ספירות.
  • "עולם חסד יבנה" פירושו, עולם ע"י חסד יבנה. והכוונה בחסד לכל המדות כי עפ"י המבואר בקבלה, חסד שייכת לכל המדות. פירוש נוסף שה"יבנה" הולך על ה"חסד" כלומר בשביל עולם, חסד עצמו יבנה.
  • "זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה" שבחינת רחמים וחסדים שייכות לעולם דווקא שלולי העולם אין צורך בהם שעל מי יתחסד?
  • "שוקיו עמודי שש"(שיר השירים) משמעותו, שוקיו זהו העולם ש"נשתוקק לבראותו", והכח להעמיד את העולם (עמודי), הוא שש - כלומר, ששת הספירות.

ענינם בעבודה

האדם מורכב משכל ומידות. מטרת החסידות היא ליצור אצל האדם מידות נכונות, זאת על ידי השפעת השכל על המידות.

ראו גם