קול קורא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "http://chabad.info/images" ב־"http://old2.ih.chabad.info/images") |
(←לאורך ההיסטוריה: הרחבה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
באותה תקופה, אימץ הרבי משפט זה והפך אותו למוטו שליווה את כלל פעולותיו, החל מהמכתבים שכתב אותם חתם עם קריאת קודש זו, וכלה בשיחות שנשא בפני החסידים. | באותה תקופה, אימץ הרבי משפט זה והפך אותו למוטו שליווה את כלל פעולותיו, החל מהמכתבים שכתב אותם חתם עם קריאת קודש זו, וכלה בשיחות שנשא בפני החסידים. | ||
===לימוד פנימיות התורה=== | |||
ב[[יחידות]] עם [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], ב[[א' כסלו]] [[תשד"מ]], ביקש מהם הרבי לצאת ב"קול קורא" לציבור אודות ההכרח ללמוד [[פנימיות התורה]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־08:09, 24 בדצמבר 2015
קול קורא פירושו קריאה לקהל הרחב. על פי רוב הקריאה מתפרסמת במכתבי עת ובמנשרים, והיא הפונה לציבור כולו בקריאה כללית המבקשת לעורר את כלל הציבור להשתתף בענין מסויים.
לאורך ההיסטוריה
לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה
בערב ראש חודש סיון תש"א יצא אדמו"ר הריי"צ לראשונה בקול קורא, ובו פנה לכל עם ישראל להתעורר מתרדמת הגלות ולהתכונן לגאולה.
בקול קורא הראשון הטביע הרבי את המשפט לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה מני אז נהי' שגור בלשונות החסידים.
הרבי הריי"ץ פרסם ארבעה "קול קורא" במשך ארבע חודשים. הם פורסמו בעיתונים 'מארגן זשורנאל', 'טעג' וכן בירחון 'הקריאה והקדושה' ועוד.
באותה תקופה, אימץ הרבי משפט זה והפך אותו למוטו שליווה את כלל פעולותיו, החל מהמכתבים שכתב אותם חתם עם קריאת קודש זו, וכלה בשיחות שנשא בפני החסידים.
לימוד פנימיות התורה
ביחידות עם הרבנים הראשיים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, בא' כסלו תשד"מ, ביקש מהם הרבי לצאת ב"קול קורא" לציבור אודות ההכרח ללמוד פנימיות התורה.
קישורים חיצוניים
- הקול קורא הראשון בתרגום ללשון הקודש - בתוספת סקירה מעיתון הצופה - על ידי וועד חיילי בית דוד