פלשתים – הבדלי גרסאות
הרחבה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פלישתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב פלישתי משוחזר בקובץ רבדים]]'''פלשתים''' הוא עם המוזכר ב[[תנ"ך]]. | [[קובץ:פלישתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב פלישתי משוחזר בקובץ רבדים]]'''פלשתים''' הוא עם המוזכר ב[[תנ"ך]]. | ||
== | ==היסטוריה== | ||
אמרו חז"ל{{הערה|מסכת עבודה זרה יט, א.}} "פלשתים [[ליצנות|ליצנים]] היו" | מוצאם של עם פלשתים הוא מבני [[חם]] בנו של [[נח]], כמסופר בתורה{{הערה|בראשית י, ו-יד.}}: "ובני חם כוש ו[[מצרים]].. ומצרים ילד..את פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים" מפרשי המקרא חלוקים בדעתם בפירוש פשט הכתוב. לפי דעת [[רש"י]] פשט הכתוב הוא שהפלשתים היו ממזרים שהיו פתרסים וכסלחים מחליפים נשותיהם אלו לאלו, כפירוש זה דרשו חז"ל במדרש רבה.{{הערה|שם=ברא"ר|1=דברי רבי אבא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14385&st=&pgnum=86 בראשית רבה לז, ה.]}} אולם ה[[רמב"ן]] טוען שעל פי פשוטו הם חלק מעם כסלחים ונקראו על שם מקומם שבחרו לגור בערים נפרדות ששמם פלשת. | ||
מקום מושבם של הפלשתים היה בסביבות מגור אבי משפחתם מצרים.{{הערה|רמב"ן בראשית י, יג.}} והוא בין ארץ מצרים לארץ כנען.{{הבהרה|יש להרחיב על פי שמות}} עיר בירתם היא העיר גרר{{הערה|רמב"ן בראשית כא, לג.}} על העיר [[באר שבע]] חלוקים המפרשים אם הייתה חלק מארצם. הרמב"ן טוען שכן אולם אחרים חולקים עליו.{{הערה|ספורנו בראשית כא, לג.}} | |||
ארצם שימשה שנים רבות למגורים לאבות [[אברהם]] ו[[יצחק]] ואף התנהל ביניהם משא ומתן והסכמים בקשר לסכסוכים שונים. אברהם אבינו גר בארץ פלשתים עשרים ושש שנה,{{הערה|בראשית כא, לד. בראשית רבה נד, ח.}} מגיל 99 עד 125.{{הערה|עפ"י ביאור רש"י שם, בשם סדר עולם.}} בעת שהותו שם אירע חטיפת אשתו [[שרה]] עבור מלכם [[אבימלך]] שהוחזרה רק לאחרי הזהרת הקב"ה ועונשו. כמו כן נגזלו ממנו בארותיו עד שנשבעו אברהם ואבימלך ועשו ברית שלום ביניהם. ולמרות זאת לאחר מותו סתמו הפלשתים את בארותיו. גם יצחק גר בארץ פלשתים (לאחר מות אברהם בשנת ב'קכג{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&st=&pgnum=65 סדר הדורות כרך א ע' 42]) וסבל מהצקות. הן בעניין אשתו [[רבקה]], עד שהוצרך להזהרה מאת אבימלך לאנשי העיר. לאחר מכן מתוך קנאה בהצלחתו הרבה גורש מהעיר והתיישב בנחל גרר קרוב לעיר. אולם גם שם סבל ממחלוקות עם רועי העיר אודות בארותיו. | |||
חז"ל{{הערה|שם=ברא"ר}} אומרים שבטבעם היו גיבורים ונקראו פלשתים שהיו "גיבורים מפולשים ומפורסמים"{{הערה|ביאור המתנות כהונה ועץ יוסף שם.}} כמו כן אמרו חז"ל{{הערה|מסכת עבודה זרה יט, א.}}: "פלשתים [[ליצנות|ליצנים]] היו". פרשני המקרא דנו אם מטבעם היו פרוצים יותר מאנשי כנען שבעת שבא אברהם למחיצתם חשש יותר משהותו בארץ כנען. | |||
==עניינם על פי החסידות== | |||
אודות תכונת הליצנות שהיתה בהם מבואר בחסידות,{{הערה|תורה אור תחילת פרשת תולדות, תורת חיים בראשית קמג, ג ועוד.}} ששמם הוא מלשון פלשת כדבר הפתוח מכל צד כ"מבוי המפולש"{{הערה|משנה עירובין סוף פרק ט.}} וכנקב המפולש שחודר מעבר לעבר. והוא לפי שהליצנות עניינה השמחה הנובעת מתוך פתיחת הנפש ופיזורה ביותר. | |||
יניקתם של קליפת פלשתים הוא מהמשכת והתפשטות חסד של קדושה מטה מטה עד שבאפשרותם לקבל יניקה ממנו. "כי זה לעומת זה עשה האלקים"{{הערה|קהלת ז, יד. וראה תניא פרק ו.}} שכשם שישנו בקדושה מידת החסד, כך ישנו במידות של קליפה מידה החסד דקליפה. גם בעבודת האדם ישנם שני העניינים: מידת האהבה והשמחה בדבקות בה' בפילוש ובהתרחבות ביותר. וכן ישנו מידה זו כפי שהיא בקליפה ההוללות והליצנות שמתבטא גם ב"הרחבת פיו כרצונו לדבר מה שלבו חפץ והיא שמחה של הוללות ואין מעצור לרוחו". | יניקתם של קליפת פלשתים הוא מהמשכת והתפשטות חסד של קדושה מטה מטה עד שבאפשרותם לקבל יניקה ממנו. "כי זה לעומת זה עשה האלקים"{{הערה|קהלת ז, יד. וראה תניא פרק ו.}} שכשם שישנו בקדושה מידת החסד, כך ישנו במידות של קליפה מידה החסד דקליפה. גם בעבודת האדם ישנם שני העניינים: מידת האהבה והשמחה בדבקות בה' בפילוש ובהתרחבות ביותר. וכן ישנו מידה זו כפי שהיא בקליפה ההוללות והליצנות שמתבטא גם ב"הרחבת פיו כרצונו לדבר מה שלבו חפץ והיא שמחה של הוללות ואין מעצור לרוחו". | ||
| שורה 16: | שורה 24: | ||
==ראו עוד== | ==ראו עוד== | ||
*[[אבימלך (מלך פלישתים)]] | *[[אבימלך (מלך פלישתים)]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים|טורים=כן}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||