ציפייה לגאולה – הבדלי גרסאות
| שורה 23: | שורה 23: | ||
העדר השאננות של בני ישראל מצרת הגלות פועל על אומות העולם בזמן הגלות שלא יהיו שאננים בראותם צרת ישראל בגלותם. (שכנבואת זכריה {{הערה|זכריה א, טו.}} שניבא את דברי הקב"ה על הגלות "וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים" שטענתו של הקב"ה על אומות העולם הוא לא רק על שהוסיפו בצרת הגלות אלא על עצם שאננותם ושורש ונתינת מקום לירידה זו היא בבני ישראל השאננים מירידת הגלות ואינם מרעישים על ביטולה.{{הערה|התוועדויות - תשמ"ד כרך ב עמוד 983 ואילך.}} | העדר השאננות של בני ישראל מצרת הגלות פועל על אומות העולם בזמן הגלות שלא יהיו שאננים בראותם צרת ישראל בגלותם. (שכנבואת זכריה {{הערה|זכריה א, טו.}} שניבא את דברי הקב"ה על הגלות "וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים" שטענתו של הקב"ה על אומות העולם הוא לא רק על שהוסיפו בצרת הגלות אלא על עצם שאננותם ושורש ונתינת מקום לירידה זו היא בבני ישראל השאננים מירידת הגלות ואינם מרעישים על ביטולה.{{הערה|התוועדויות - תשמ"ד כרך ב עמוד 983 ואילך.}} | ||
===הצפייה מקרבת הגאולה=== | ===הצפייה מקרבת הגאולה=== | ||
אמרו חכמים במדרש: | |||
{{ציטוט|תוכן=..כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש...ומה אם אלו...אנו...על אחת כמה וכמה...לפיכך התקינו... שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.."|מקור=מדרש תהילים (הוצאת באבער) מזמור יז הובא ברד"ק סוף שמואל ב|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן=..כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש...ומה אם אלו...אנו...על אחת כמה וכמה...לפיכך התקינו... שיהיו מתפללים כל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.."|מקור=מדרש תהילים (הוצאת באבער) מזמור יז הובא ברד"ק סוף שמואל ב|מרכאות=כן}} | ||
וכן אמרו חכמים במדרש: | |||
{{ציטוט|תוכן=אמר רבי סימון בן מנסיא: אין ישראל רואים סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקש שלשתם..מלכות שמים.. מלכות בית דוד..בית המקדש|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&st=&pgnum=34 ילקוט שמעוני שמואל א רמז קו]}} | |||
והוא לפי ש"הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים"{{הערה|תלמוד בבלי יבמות סד, ב.}} לפיכך רוצה הקב"ה שבני ישראל יבקשו את הגאולה, שעל אף שמצד מעשיהם ראויים בני ישראל לגאולה, רוצה הקב"ה שיהודי יבקש יתפלל ויתבע את בוא הגאולה.{{הערה|שם=לקו"ש ל}}{{הערה|ראה בילקוט שמעוני שם שהוא גם תיקון פגם הגלות שמאסו בשלשה דברים אלו והבקשה הוא התיקון.}} | |||
ולכן על אף שבתורה מוצאים ביאורים לכל העניינים, אמנם בנוגע לגלות שמבואר מעלתה - לגלות אור, ו[[יתרון האור מתוך החושך]]. מכל מקום אין ביאור בזה עצמו שהרי הקב"ה הוא "כל יכול" ואינו מוגבל כלל ואם כן למה היה צריך לעשות חושך צער ויסורים בכדי שאחר כך יאיר אור הגאולה ויראו שהכל לטובה, ביכולתו מלכתחילה להאיר את האור הבלי גבול בלי החושך. ולזה לא מוצאים ביאור בתורה. והסיבה לזה - מבאר הרבי - מפני שרצונו של הקב"ה שיהודי לא יחוש בזמן הגלות את המעלה שבה אלא ירצה לצאת ממנה ואילו היה ביאור בצורך בגלות יש חשש שיהודי לא היה חש את הזעקה..עד מתי?.{{הערה|שיחת הושענה רבה תשמ"ד}} | ולכן על אף שבתורה מוצאים ביאורים לכל העניינים, אמנם בנוגע לגלות שמבואר מעלתה - לגלות אור, ו[[יתרון האור מתוך החושך]]. מכל מקום אין ביאור בזה עצמו שהרי הקב"ה הוא "כל יכול" ואינו מוגבל כלל ואם כן למה היה צריך לעשות חושך צער ויסורים בכדי שאחר כך יאיר אור הגאולה ויראו שהכל לטובה, ביכולתו מלכתחילה להאיר את האור הבלי גבול בלי החושך. ולזה לא מוצאים ביאור בתורה. והסיבה לזה - מבאר הרבי - מפני שרצונו של הקב"ה שיהודי לא יחוש בזמן הגלות את המעלה שבה אלא ירצה לצאת ממנה ואילו היה ביאור בצורך בגלות יש חשש שיהודי לא היה חש את הזעקה..עד מתי?.{{הערה|שיחת הושענה רבה תשמ"ד}} | ||
ויתירה מזו, שהבקשה והקיווי לגאולה מזרזת ומקרבת את הגאולה (בזכות עצם התקווה). וזו היא כוונתינו בתפילה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך", בזכות מה? - "כי לישועתך קיווינו כל היום"{{הערה|ספר מדבר קדמות לחיד"א מערכת ק אות ט"ז}}{{הערה|{{קישור אוצר 770|106|183|B|לקוטי שיחות כרך ל' בראשית|הרבי}}}} וכך פירש הרבי את דברי חכמים בתלמוד שהובאו לעיל "אנו למה מחכין? לקבל שכר" שהשכר הוא בזה גופא שמקרב את הגאולה.{{הערה|אגרות קודש [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/9010.htm חלק כג מכתב ט'י] בהערה המתחילה 'ע"י שמחכין'.}} | ויתירה מזו, שהבקשה והקיווי לגאולה מזרזת ומקרבת את הגאולה (בזכות עצם התקווה). וזו היא כוונתינו בתפילה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך", בזכות מה? - "כי לישועתך קיווינו כל היום"{{הערה|ספר מדבר קדמות לחיד"א מערכת ק אות ט"ז}}{{הערה|שם=לקו"ש ל|{{קישור אוצר 770|106|183|B|לקוטי שיחות כרך ל' בראשית|הרבי}}}} וכך פירש הרבי את דברי חכמים בתלמוד שהובאו לעיל "אנו למה מחכין? לקבל שכר" שהשכר הוא בזה גופא שמקרב את הגאולה.{{הערה|אגרות קודש [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/9010.htm חלק כג מכתב ט'י] בהערה המתחילה 'ע"י שמחכין'.}} | ||
==הבקשה בתפילות== | ==הבקשה בתפילות== | ||