משתמש:הנחה/טיוטה - נר שבת

נרות שבת

נר שבת הוא מצווה שתיקנו חכמים מצווה זו נהגה בפועל על ידי האבות ואמהות שאף נהגו בהדלקה זו מצווה זו אל אף חובתה על כל אחד ואחד בעיקר שייכת חובת ההדלקה לנשי ישראל.

טעם המצווה היא בכדי להרבות בשלום בית שלא ישבו בחושך ויכשלו בעץ ובאבן בחשיכה ובכדי להוסיף בעונג וכבוד שבת בשעת אכילת סעודות השבת טעמים אלו מחייבים הדלקה בכל חדר מחדרי הבית השימושיים בשבת כמו"כ הדלקה מיוחדת במקום האכילה.

בשנת תשל"ד קרא הרבי לכל נשי ובנות ישראל לחדש המנהג שכל נערה ובת אף לפני הנישאוין תתדליק בכל ערב שבת את נר השבת ולהאיר את העולם באור מצווה ובאור תורה.

מקורה

הדלקת הנר בליל שבת נמצאת כתובה במדרשי חז"ל רבים וכך כתבו במדרש: "ויברך אלקים את יום השביעי וגו'... רבי אליעזר אומר ברכו בנר". גם אצל האמהות שרה ורבקה מצינו שהדליקו נר בליל שבת : "כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר. וכיון שבאת רבקה חזר". אמנם חובת ההדלקה על כל אחד ואחד נלמד מהמובא במשנה במסכת שבת:

על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר

וכפי שנראה מדברי התוספות שכאן המקור התלמודי למצוות הדלקת הנר: "..הדלקת נר גופיה... דפשיטא דחובה היא דהתנן על ג' עבירות נשים כו' על שאינן זהירות בהדלקת הנר".

גדרה

חובת ההדלקה

תיקנו חז"ל שיהיה לכל איש ואשה מישראל נר דלוק בשבת חובה זו היא חובת גברא^{[דרוש מקור]}ומחובתו של האדם אפילו לחזר על הפתחים (לקבץ נדבות) על מנת לקיים חיוב זה.

עיקר מצוות ההדלקה היא על הנשים והבנות.^{[דרושה הבהרה]} ואף במשפחה שחובת ההדלקה חלה על בעל הבית ועליו מוטל החיוב להביא שלום בית בביתו (ושאר בני ביתו מין הדין אינם יכולים להדליק שאין זה באחריותם כמבואר להלן) ובעקרון כל בני הבית (גם האישה) יוצאים בנרו הדלוק (כמבואר להלן מדין 'סמוך') ההדלקה בפועל תיעשה על ידי האישה והדלקתה היא בשליחות בעלה. ויש לה דין קדימה מטעם הנאמר לעיל.

טעם המצווה

שלום בית (שמצד זה אף המדליק שלא במקום אכילה יוצא ידי חובה

עונג שבת (בסעודה, תוס'. ובפני עצמו - רמב"ם שיחה הרבי) (ולכן אינה בגדר "עשה שבתך חול..." כבוד שבת (רש"י)

מקום ההדלקה

אולם על אף היותה של חובת ההדלקה חובת גברא^{[דרוש מקור]} היא תלויה ושייכת למקום ההדלקה בכמה פרטים: שעליה לדלוק או במקום אכילה כלומר במקום הסעודה או הכנת המאכלים^{[דרוש מקור]} או בכל מקום אחר שמשתמש בו האדם בשבת להאיר את החשיכה. אולם עיקר מצוות הדלקה היא במקום האכילה^{[דרוש מקור]} וכן באם יש לו כמה חדרים שמשתמש בהם בשבת ישנו חובה להדליק בכל חדר וחדר. על מקום ההדלקה להיות באחריות המדליק בכדי לצאת ידי חובה^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]}

יוצא בנר של אחר

ישנם אפשרויות בהם יוצא האדם חובתו בהדלקתו של אדם אחר.

• סמוך על שולחנו
• משתתף בפרוטה

קבלת שבת בהדלקה

נחלקו הפוסקים אם על ידי ההדלקה מקבל המדליק שבת ובזה עצמו נחלקו אם שייך לעשות תנאי

כמו"כ נחלקו אם צריך לקבל שבת 'לאלתר' שיהיה היכר שמדליק לכבוד שבת.

כמה נרות במקום אחד

שלשה בעה"ב

שליחה בהדלקה

אורח אצל בעה"ב אף שהוא שליח המנהג שמברך

פרטי הדינים בנר

• כמה מדליק?

2, 7, 10, הדלקה על כל ילד, שכחה מוסיפה (שכחה להוסיף י"א שמוסיפה עוד אחד) מחוץ לבית י"א שאינו מוסיף (הרבי כמדומה שלל זאת) (הוראת הרבי: לפני הנישואין - 1!)

• ממה מדליק?

- שמן שעווה או כיו"ב - צמר גפן?

מבצע נש"ק

ערך מורחב – מבצע נרות שבת קודש

בכ"ד אלול תשל"ד בשיחה שאמר הרבי בפני נשי ובנות חב"ד הכריז הרבי על מבצע חדש להפצת היהדות להפיץ את מצוות הדלקת נר שבת אצל כל נשי ובנות ישראל מגיל צעיר ביותר, מבצע זה הוא אחד מעשרת מבצעיו של הרבי והוא משלשת המבצעים השייכים בעיקר לנשי ישראל הנרמזים בשם 'חנה' חלה 'נידה והדלקת הנר.

בעקבות מבצע הודיע הרבי אשר כל ילדה שתקבל על עצמה להדליק נר שבת תקבל ממנו דולר לברכה, כמו"כ במסגרת המבצע חולקו פמוטות רבים עבור נשים אלו והחל מאז פועלים נשי ובנות חב"ד להפצת מצווה זו בתפוצות ישראל על ידי חלוקת נרות בכל ערבי שבת וחג.

הרבי ביאר שמבצע זה נבחר במיוחד עקב היותו סגולה נפלאה לחושך הגלות המתגבר, שעצם עניינה ותוכנה הגלוי של מצווה זו היא להאיר את העולם באור התורה.

קישורים חיצוניים

• אדמו"ר הזקן - שוע"ר - הלכות הדלקת נר שבת סימן רס"ג ואילך (בטקסט)
• הרב שלום דובער לוין - קונטרס נרות שבת קודש - ביאור בתוכן ופרטי המצווה ומעלותיה ובירור אודות מנהג הדלקת הנר לפני הנישואין.

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.