משתמש:הנחה/טיוטה - נר שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:13, 18 בספטמבר 2015

מקורה

הדלקת הנר בליל שבת נמצאת כתובה במדרשי חז"ל רבים וכך כתבו במדרש^[1]: "ויברך אלקים את יום השביעי וגו'... רבי אליעזר אומר ברכו בנר". גם אצל האמהות שרה ורבקה מצינו שהדליקו נר בליל שבת :^[2] "כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר. וכיון שבאת רבקה חזר". אמנם חובת ההדלקה על כל אחד ואחד נלמד מהמובא במשנה במסכת שבת^[3]:

על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר

וכפי שנראה מהתוספות^[4] שכאן המקור התלמודי למצוות הדלקת הנר: "..הדלקת נר גופיה... דפשיטא דחובה היא דהתנן על ג' עבירות נשים כו' על שאינן זהירות בהדלקת הנר".

גדרה

תיקנו חז"ל^[5] שיהיה לכל איש ואשה מישראל נר דלוק בשבת חובה זו היא חובת גברא^[^{דרוש מקור]}ומחובתו של האדם אפילו לחזר על הפתחים (לקבץ נדבות) על מנת לקיים חיוב זה.

אולם על אף היותה של חובת ההדלקה חובת גברא^[^{דרוש מקור]} היא תלויה ושייכת למקום ההדלקה בכמה פרטים: שעליה לדלוק או במקום אכילה כלומר במקום הסעודה או הכנת המאכלים^[^{דרוש מקור]} או בכל מקום אחר שמשתמש בו האדם בשבת להאיר את החשיכה. אולם עיקר מצוות הדלקה היא במקום האכילה^[^{דרוש מקור]} וכן באם יש לו כמה חדרים שמשתמש בהם בשבת ישנו חובה להדליק בכל חדר וחדר.

על מקום ההדלקה להיות באחריות המדליק בכדי לצאת ידי חובה^[^{דרוש מקור]}^{[דרושה הבהרה]}

עיקר מצוות ההדלקה היא על האשה ובנות הבית. ואף במשפחה שחובת ההדלקה חלה על בעל הבית ועליו מוטל החיוב להביא שלום בית בביתו (ושאר בני ביתו מין הדין אינם יכולים להדליק^[6] שאין זה באחריותם כנזכר לעיל)^[7] וכל בני הבית (גם האשה) יוצאים בהדלקתו (כמבואר להלן מדין 'סמוך') ההדלקה בפועל תיעשה על ידי האשה והיא בשליחות בעלה.^[8] ויש לה דין קדימה מטעם הנאמר לעיל.

ישנם אפ שרויות בהם יוצא האדם חובתו בהדלקתו של אדם אחר.

סמוך על שולחנו
משתתף בפרוטה

טעמה

שלום בית (שמצד זה אף המדליק שלא במקום אכילה יוצא ידי חובה

עונג שבת (בסעודה, תוס'. ובפני עצמו - רמב"ם שיחה הרבי) (ולכן אינה בגדר "עשה שבתך חול..." כבוד שבת (רש"י)

קבלת שבת בהדלקה

נחלקו הפוסקים אם על ידי ההדלקה מקבל המדליק שבת ובזה עצמו נחלקו אם שייך לעשות תנאי

כמו"כ נחלקו אם צריך לקבל שבת 'לאלתר' שיהיה היכר שמדליק לכבוד שבת.

כמה נרות במקום אחד

שלשה בעה"ב

שליחה בהדלקה

אורח אצל בעה"ב אף שהוא שליח המנהג שמברך

מנהג הבנות שמדליקות ומנהג הקטנות

סגולת ההדלקה

מבצע נש"ק

קישורים חיצוניים

אדמו"ר הזקן - שוע"ר - הלכות הדלקת נר שבת סימן רס"ג ואילך (בטקסט)
הרב שלום דובער לוין - קונטרס נרות שבת קודש - ביאור בתוכן ופרטי המצווה ומעלותיה ובירור אודות מנהג הדלקת הנר לפני הנישואין.

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

↑ בראשית רבה יא, ב.
↑ בראשית רבה ס, טו.
↑ לא, ב.
↑ שם כה, ב. דיבור המתחיל 'הדלקת נר'.
↑ משנה שבת לא
↑ רק לפי המנהג ראה להלן(??????).
↑ שולחן ערוך רבינו סימן רס"ג קונטרס אחרון אות ב.
↑ עולת שבת סימן רס"ג סעיף א.

[1] בראשית רבה יא, ב.

[2] בראשית רבה ס, טו.

[3] לא, ב.

[4] שם כה, ב. דיבור המתחיל 'הדלקת נר'.

[5] משנה שבת לא

[6] רק לפי המנהג ראה להלן(??????).

[7] שולחן ערוך רבינו סימן רס"ג קונטרס אחרון אות ב.

[8] עולת שבת סימן רס"ג סעיף א.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הבא לקמן הוא סיכום הפולמוס הנידון בקובצים למיניהם במשך שני העשורים האחרונים (יש לחלק הפולמוס לכמה וכמה נושאים כשבכל נושא כמה שיטות ודיעות וכו' כפשוט, שאין להתייחס לשיטה הכופרת רח"ל בשיחות וכו' רק לשיטות המיסדים דבריהם על תורת ה' ושיחות ודברי הרבי)
+==מקורה==
+הדלקת הנר בליל שבת נמצאת כתובה במדרשי חז"ל רבים
+וכך כתבו במדרש{{הערה|בראשית רבה יא, ב.}}: "ויברך אלקים את יום השביעי וגו'... רבי אליעזר אומר ברכו בנר". גם אצל האמהות שרה ורבקה מצינו שהדליקו נר בליל שבת :{{הערה|בראשית רבה ס, טו.}} "כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר. וכיון שבאת רבקה חזר".
+אמנם חובת ההדלקה על כל אחד ואחד נלמד מהמובא במשנה במסכת שבת{{הערה|לא, ב.}}:
+{{ציטוט|תוכן=על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ו'''בהדלקת הנר'''}}
+וכפי שנראה מהתוספות{{הערה|שם כה, ב. דיבור המתחיל 'הדלקת נר'.}} שכאן המקור התלמודי למצוות הדלקת הנר: "..הדלקת נר גופיה... דפשיטא דחובה היא דהתנן על ג' עבירות נשים כו' על שאינן זהירות בהדלקת הנר".
-;כל הבעיות מתחילים ב'רגש'!!! ב[[מוחין]] כל דעה נסבלת (אלא אם כן הוא כפירה שאז אסור מדאורייתא לקרוא) ואתר ערכים עניינו 'מוחין' ולא ביטוי לרגשות.
+==גדרה==
+תיקנו חז"ל{{הערה|משנה שבת לא}} שיהיה לכל איש ואשה מישראל נר דלוק בשבת חובה זו היא חובת גברא{{מקור}}ומחובתו של האדם אפילו לחזר על הפתחים (לקבץ נדבות) על מנת לקיים חיוב זה.
-==הרקע==
+אולם על אף היותה של חובת ההדלקה חובת גברא{{מקור}} היא תלויה ושייכת למקום ההדלקה בכמה פרטים: שעליה לדלוק או במקום אכילה כלומר במקום הסעודה או הכנת המאכלים{{מקור}} או בכל מקום אחר שמשתמש בו האדם בשבת להאיר את החשיכה. אולם עיקר מצוות הדלקה היא במקום האכילה{{מקור}}
-דיבורי הרבי..
+וכן באם יש לו כמה חדרים שמשתמש בהם בשבת ישנו חובה להדליק בכל חדר וחדר.
-==זהותו של מלך המשיח==
+על מקום ההדלקה להיות באחריות המדליק בכדי לצאת ידי חובה{{מקור}}{{הבהרה|מצאנו שאדם מדליק במקום אכילה אף שאינו שלו.}}
-====ראוי או בחזקת או ודאי====
-:'''משיח מין החיים או מהמתים'''
+עיקר מצוות ההדלקה היא על האשה ובנות הבית. ואף במשפחה  שחובת ההדלקה חלה על בעל הבית ועליו מוטל החיוב להביא שלום בית בביתו (ושאר בני ביתו מין הדין אינם יכולים להדליק{{הערה|רק לפי המנהג ראה להלן(??????).}} שאין זה באחריותם כנזכר לעיל){{הערה|שולחן ערוך רבינו סימן רס"ג קונטרס אחרון אות ב.}} וכל בני הבית (גם האשה) יוצאים בהדלקתו (כמבואר להלן מדין 'סמוך') ההדלקה בפועל תיעשה על ידי האשה והיא בשליחות בעלה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21386&st=&pgnum=140 עולת שבת סימן רס"ג סעיף א].}} ויש לה דין קדימה מטעם הנאמר לעיל.
-בגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}} מובאת אמרה של רב: "אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות". בפשטות באה אמרה זו לתאר את אישיותו של המשיח שהוא יהיה כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר.{{הערה|מהרש"א שם, וראה שיחת פרשת תולדות תשנ"ב}} וכן מדובר באנשים צדיקים וחסידים שסבלו [[יסורים]].{{הערה|רש"י שם}}
-יש שרצו{{מקור|מי? היכן הדיון בספרות הקודמת אודות עניין זה}} ללמוד מגמרא זו  שהסתפקו ה[[אמוראים]] האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] קודם ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.
+ישנם אפ
+שרויות בהם יוצא האדם חובתו בהדלקתו של אדם אחר.
+* סמוך על שולחנו
+*משתתף בפרוטה
-בפרט לפירושו הראשון של [[רש"י]]: שרב קבע, שאילו המשיח הוא מאלו שחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, (ולפירושו השני הוא מביא דוגמא בלבד, ובא לתאר את מעלותיו של המשיח (ולא לזהות מי הוא) שהוא בדוגמת רבי ודניאל (כנ"ל)) אמנם לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר '''היה''' דניאל וכו" ואילו כוונת רב לפירוש רש"י שדניאל יקום לתחייה היה לו לומר "ואם '''הוא''' מאלו שמתו הרי '''הוא''' דניאל" ומוכח שכוונת רש"י שאילו משיח היה בא בדורו היה הוא משיח ואילו יבוא היום הרי הוא רבינו הקדוש{{הערה|ראה בקובץ גאולה ומשיח קובץ א (צויין להלן בהערות)ויש הרוצים ליישב הלשון{{מקור|פירוש מוזר ביותר שרש"י ישתמש בדעה שלא נפסקה ושהגמ' עצמה תוקפת בחריפות. ומ"מ אם יש מקור אדרבה.}} שהכוונה היא לאומר "אין משיח לישראל" (ראה בפנים דעת רבי הלל), מאמר שאינו נפסק להלכה ככל, ולכן משתמש בלשון היה ולהלכה הרי הוא עדיין.}}
+==טעמה==
-ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים,{{הבהרה}} מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים.{{מקור|מה הקשר? ראה לקו"ש חלק כ"ג אודות האמונה בכל יום.}}
+שלום בית
-ואכן פסק הרמב"ם{{הערת שוליים|פי"א מהלכות מלכים.}} שמשיח יעשה פעולות לפני ביאתו ויתירה מכך שהוא יהיה מלך על ישראל לפני הגאולה ולכן עליו להיות מלך שילחם ויעשה את כל הפעולות בסמוך ובהמשך עד לגאולת ישראל.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 206 הערה 6 התוועדויות תשנ"א ח" עמוד 159 ובהערה 66 ראה בכל זה: הרב ברוך אברלנדר קובץ הערות וביאורים אהלי תורה תשכ"ט.[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug1.pdf קובץ גאולה ומשיח קובץ א] ו[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf בקובץ ב] וב[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ ז]. ועוד.}}
+(שמצד זה אף המדליק שלא במקום אכילה יוצא ידי חובה
-(ההשלכה של ג' תמוז בזה)
+עונג שבת (בסעודה, תוס'. ובפני עצמו - רמב"ם שיחה הרבי)
-===קבלת מלכותו===
+(ולכן אינה בגדר "עשה שבתך חול..."
-על פי שיחת מ"ח, העידודים והאמרות קבלת וכו'
+כבוד שבת (רש"י)
-===פרסומו===
-===השלכות===
+==קבלת שבת בהדלקה==
-==ג' תמוז==
+נחלקו הפוסקים אם על ידי ההדלקה מקבל המדליק שבת
+ובזה עצמו נחלקו אם שייך לעשות תנאי
+כמו"כ נחלקו אם צריך לקבל שבת 'לאלתר' שיהיה היכר שמדליק לכבוד שבת.
+==כמה נרות במקום אחד==
+שלשה בעה"ב
+==שליחה בהדלקה==
+אורח אצל בעה"ב אף שהוא שליח המנהג שמברך
+===מנהג הבנות שמדליקות ומנהג הקטנות===
+==סגולת ההדלקה==
+==מבצע נש"ק==
+==קישורים חיצוניים==
+* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25073&st=&pgnum=183 שוע"ר - הלכות הדלקת נר שבת סימן רס"ג ואילך]''' ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/263/index.htm בטקסט])
+* הרב [[שלום דובער לוין]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek1.pdf קונטרס נרות שבת קודש]''' - ביאור בתוכן ופרטי המצווה ומעלותיה ובירור אודות מנהג הדלקת הנר לפני הנישואין.
+{{הלכה}}
 {{הערות שוליים}}