משתמש:הנחה/טיוטה - תחיית המתים

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

תחיית המתים - מה יהיה אז? (אין לי כותרת מתאימה)

ראה בכל זה בערך הקיים תחיית המתים

הרמב"ם בפירושו על המשניות מתלונן על המעיינים בקורות ימים אלו ופרטיהם השוליים ואינם מתעסקים בהבנה וחקירה בגופם של הימים ובמהותם ומעלתם.

עניינו

מח' הרמב"ם והרמב"ן האם היא השלימות והגמר. והכרעת תורת החסידות כהרמב"ן.

תשלום וגמר השכר

דרשו חז"ל על הפסוק:"אשר אנכי מצווך היום לעשותם" "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם" וזמן קבלת השכר הוא בגן עדן ותחיית המתים. אולם עיקר קבלת השכר יהיה דווקא בתחיית המתים. (והרבה חילוקים ביניהם כדלהלן).

• (בקשר להגהה שבתניא לז, שהשכר הוא רק באלף השביעי...)
• השכר לגוף שגם חלק מהעבודה (הערה במכתב)

שלימות הבריאה ושכר העבודה דבר אחד הם. שהשכר הנעלה ביותר ששיך לתת הוא הבאת הדבר אל שלימותו ותכליתו. ומכיוון שתכלית האדם והעולם ושלימותם הוא בהתאחדותם עם בוראם שזה נעשה על ידי ביטולם לה'. משום שזה תכלית בריאתם ש"נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים"^{[דרוש מקור]} לכן בקיום המצוות שעל ידה נעשה ההתאחדות עם מצווה המצווה והתגלות אורו האלוקי בנבראים, הוא הוא השכר הנעלה ביותר.

ומכיוון שהשלימות בדבר זה (האתחדות בין הבריאה לבורא - "דירה בתחתונים") יהיה בזמן התחייה, נמצא שזמן התחייה הוא שלימות הבריאה וגמר ותשלום השכר על עבודת האדם.

השלימות שזמן התחייה הוא הן מצד העולם (שתתעלה להיות בדרגה נעלית ביותר)והן מצד הגילוי האלוקי שבזמן התחייה יתגלה בעולם גילוי נעלה ביותר.

הגלוי האלוקי

דרגתה

השלימות בגילוי האלוקי שיאיר בעולם בזמן התחייה הוא שיאיר דרגה באלקות שאינה מוגבלת כלל שהיא לא לפי ערך עבודת הנבראים כלל. בעוד שקודם לזמן זה אפילו הגילויים הנעלים ביותר (כבימות המשיח) יהיו הגילויים בערך הנבראים ועבודתם.

הגילוי האלוקי שיאיר בזמן התחייה הוא עצמות א"ס כפי שהוא ללא שום הסתר ולבוש שעל זה נאמר: "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: 'לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו'. שעומק המשמעות בזה הוא שהגילוי לעתיד יהיה לא רק בלי הסתרים שמעלימים אלא גם שבגילוי גופא יבוא מעצמות ממש שלמעלה מכל גדר 'גילוי'.

הביאור בזה: בהתגלות בכלל כמה דרגות יש שמתגלה דרגה מצומצמת וחיצונית יש שמתגלה דרגות גבוהות יותר שאינם מצומצמות אולם הצד השווה הוא שתוכנם כולם, הוא 'גילויים' (שהם מחוץ לעצם הדבר) ויש את עצם הדבר שלמעלה מהגילויים וכמה משלים נתנו בזה:

• א. כוחות הנפש: יש את הכוחות המתלבשים באברי הגוף ושוכנים ופועלים כל כוח באברו הפרטי ככוח הראיה, שמיעה, וכו'. אמנם יש כוחות שהם למעלה מאבר פרטי מסויים והם כוחות שקשורים עם כללות הנפש כמו כח הרצון שמאיר בכל כוחות האדם בשווה והוא מעליהם והוא התגלות הנפש. אמנם יש את הנפש עצמה שהוא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.
• ב. מלך שישנם פעמים דברים המסתירים על המלך שלא יראו את גדולתו אמנם כשהמלך מתגלה אל העם והשרים אזי "מלך ביופו תחזינה עיננו" שמתגלה מעלת המלך ורוממותו. אולם לאמיתו של דבר בדירתו עם עצמו נמצא המלך בעצמו למעלה מהגילוי שהתגלה להעם. (במילים אחרות: לעם התגלה מעלת המלך ואילו בביתו נמצא המלך בעצמו.)^{[דרוש מקור: ביאורי הרי"כ על תניא ויש לחפש המקור בדא"ח.]}

וכן הוא גם בגילוי האלוקי בבריאה שיש את הגילוי שמאיר בעולמות מצד הבריאה והוא אור מצומצם המתלבש בכל עולם לפי דרגתו ונרגש בו לפי מעלתו. ובגן עדן נרגש ומושג 'מהות' אור זה (משאין כן בעולמות רק מציאותו) אמנם יש את האור הבלי גבול שהוא אינו מתלבש ומאיר בכל מקום בשווה והוא יתגלה בביאת המשיח. אולם עדיין גדר הגילוי הוא שמאיר 'הגילויים' של הקב"ה שהם אינם עצמותו ית' (והם כמו לבוש) ורק בזמן התחייה יתגלה העצם שלמעלה מכל הגילויים - עצמות א"ס.

תענוג העליון

הטעם שלעתיד יתגלה עצמות א"ס הוא משום שאז יתגלה תענוגו של הקב"ה ועל תענוג זה אמרו חז"ל:

"ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא 'עין לא ראתה אלהים זולתך'... מאי עין לא ראתה? ... רבי שמואל בר נחמני אמר: זה עדן שלא שלטה בו עין כל בריה שמא תאמר אדם הראשון היכן היה בגן ושמא תאמר הוא גן הוא עדן תלמוד לומר (בראשית ב-י) 'ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן' גן לחוד ועדן לחוד

— תלמוד בבלי ברכות לד, ב

מדברי הגמרא נראה שכל הגילויים הן הגילויים של גן עדן והן הגילויים של ימות המשיח אינם כלל בדרגה של גילוי התענוג - עדן - שיתגלה בעולם הבא הוא תחיית המתים. והכן מוסבר בחסידות שדרגת עדן שיתגלה בעולם התחייה הוא התענוג כפי שהוא דבר אחד עם הקב"ה עצמו שהוא עצמו התענוג.)

אמנם בפרטיות ישנו בגילוי זה כמה פרטים ועניינים וכמה דרגות:

• התענוג שבעולם התחייה מצד עצמו.(וככה פרק ט - י עטר"ת ומאמר ת"ש)
• תענוג הנמשך על ידי המצווה. (ובה 2 דרגות א. 'הנמשך והמתגלה' על ידי המצווה ב. התענוג שבמצווה עצמה. לקו"ת ראה כח, ד לקו"ש ח"ה ע' 243 והתוועדויות מ"ט עקב)
• התענוג שבנשמות ישראל.

שעל ידי העבודה

על ידי עבודתם של ישראל בתורה ומצוות מתעורר תענוג למעלה ותענוג זה יתגלה לנשמות ישראל בזמן התחייה. תענוג זה שיתגלה הוא התענוג העצמי שבעצמות א"ס ויתגלה כמו שהוא בעצמותו (שאינו בגדר להתגלות בהמשכה וגילוי שה"עצם בלתי מתגלה ובלתי מתפשט") ונקרא "שעשועי המלך בעצמותו".

בהדגשה על "עצם" התענוג ישנם כמה פרטים:

• שלילת הארה - היא בעצמה מתגלית ולא רק הארה ממנה, וההדגשה בזה הוא משום שהארה ממנה מתגלית כבר היום לנשמות בגן עדן ש"נהנים מזיו השכינה"^{[דרוש מקור]} אמנם בתענוג האלוקי עצמו אין שום התגלות משום שהיא עצמה למעלה מגדר גילוי (שהגילוי וההתפשטות ממנה אינה מגלה אותה כלל כפי שהיא. משום שהיא עצמה מובדלת לגמרי מגדר גילוי משום שהיא תענוג עצמי), שבכל העליות שעולים הנשמות בגן עדן בהשגתם, הם אינם מתקרבים כלל לדרגה זו. משום שהיא מובדלת מהם לגמרי והארה המאירה ממנה שם, היא באין ערוך לגמרי לדרגת התענוג עצמו, וממילא אדרבה ככל שעולים הנשמות בדרגתם יותר, חשים הם יותר את ביטולם והפלאתו וריחוקם שלהם מדרגה זו.

וזו כוונת חז"ל שהתגלות זו של 'עדן' לא שלטה עין של כל בריה". שהיא הדרגה ש"עין לא ראתה" לפי שאף שהארה ממנה כן מתגלית בגן עדן (שלכן נקראת 'גן עדן' על שם שמקבלת מעדן והתענוג שם הוא בלי גבול) מכל מקום עדן עצמו אינו מתגלה שם. וההתגלות של עדן הוא רק על ידי ה'נהר' כמאמר הפסוק:"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" שהנהר עניינו צמצום והעלם שדרכו יבוא גילוי אור מעדן לגן עדן. ודרגה זו - 'עדן' - "יעשה למחכה לו" שיתגלה בתחיית המתים לנשמות ישראל. (שלכן יהיה לעתיד לבוא בקיעת הנהר בשביל ההתגלות של עדן שלמעלה מהנהר).

זה שלעתיד יתגלה תענוג זה, למרות שהוא תענוג נעלם ועצמי שלמעלה מגדר גילוי (ואם כן איך 'יתגלה'). הוא לפי שבזמן התחייה יתגלה העצמות ממש (ולא שיתגלה ממנו התפשטות אור כי שהוא בעצמו - העלם העצמי - יתגלה) וגם מצד הנשמות שהם יתעלו לעתיד בעצמות ממש.^{[דרושה הבהרה][דרושה הבהרה]}

• תענוג עצמי - בדרגת התענוג עצמו ישנם ב' מדרגות תענוג שבא באופן מורגש ותענוג הבלתי מורגש^{[דרושה הבהרה]} ושניהם יתגלו לעתיד. תענוג המורגש יתגלה בביאת המשיח (בתקופה הא'), אולם תענוג הבלתי מורגש יתגלה בזמן התחייה דווקא. וסיבת החילוק ביניהם הוא לפי שבזמן התחייה יתגלה התענוג כפי שהוא בעצמותו - "תענוג עצמי" - שאינו בא במורגש. (ואילו בימות המשיח יתגלה דרגה נמוכה יותר - תענוג הנעלם). החילוק בין דרגות אלו בדרגות באור אין סוף הוא החילוק בין דרגת האור שהייתה בגילוי קודם הצמצום לדרגה שלמעלה לגמרי מגדר אור אפילו מעצם האור אלא הוא 'העלם העצמי'

על ב' אופנים אלו נמצא במדרשי חז"ל תיאורים סותרים שבמדרש אחד אמרו:"עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים"ואילו במקום אחר דרשו:"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה" והביאור הוא על פי האמור שבימות המשיח יתגלה התענוג במורגש (בפנימיות?) וזו כוונת חז"ל בסעודה. ואילו בזמן התחייה יתגלה התענוג הבלתי מורגש - "אין בו אכילה ושתיה.

על זה אמרו חז"ל "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח"^{[דרושה הבהרה]}

• תענוג בורא - יתגלה גם דרגת התענוג (תענוג בורא) שעליו נאמר "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" (ראה לקו"ת ראה כח, ד לקו"ש חלק ה ע' 243 ואילך)

• עוה"ב מצ"ע הוא רק ש"י עולמות, וע"י המצוות נמשך תר"ך = פי שתיים (וככה הגדול - תרל"ז) וביאורו,

• ביאור באו"א לגמרי - שיחת עקב תשמ"ט סעיף ג (ומ"מ בהערה 16)

גילוי התענוג שישראל עצמם

• מאמר "להבין מ"ו"

אופנה

הגלוי לנשמות ישראל

• ריבוי דרגות בג"ע ובזמן התחייה (בכללות) דרגה אחת. כמו"כ יש עליות וירידות והכל משום שגדרו הוא "אור" ושיך קירוב וריחוק משא"כ בעצם (זה היום ס"ו) (בלהבין טעם נוסף בזה שהאור בא בהתלבשות יל"ע) (יל"ע בלהבין האם גם בימות המשיח יהיה עליות ודרגות והטעם (שלכאורה אז זה לא בגדר אור))

• הגילויים של תחיית המתים יהיה לכל עם ישראל בשווה. ולכן אמרו חז"ל: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" ללא יוצא מהכלל ומשמע שאין צורך בזיכוך מיוחד כפי שהוא בגן עדן שאף הוא תשלום שכר ותוצאה מעבודת היהודי בעולם הזה והגילויים מחולקים. שבגן עדן עצמו יש הרבה דרגות גן עדן העליון וגן עדן התחתון. בהם עצמם ריבוי בלי גבול של דרגות וכל אחד משיג לפי דרגתו דווקא.
• (לקו"ת שלח מו, ד בטעם הדבר) (שווה - בעיקר מצד התענוג שבישראל עצמם - "להבין מ"ו")

• (זה ששיך התגלות עצם 'התענוג שבמצוות' לנשמות להיותם עצמיים לקו"ש ח"ה ע' 244)
• (נשמות ישראל יתעלו בעצמות הרחבה - זה היום סו)

הגילוי בגוף

• הגילוי יאיר 'גם' בגוף היות ויהיה גילוי מאור הסובב.^{[דרוש מקור]}
• הגילויים של זמן זה יהיו 'דווקא' נשמה בגוף גשמי היות והגילוי הוא עצמיות התענוג הנמשך מצד הדרגה התחתונה ביותר מצד שנעוץ תחילתן וכו' (ראה שלח מז, ד ועוד.) והוא על ידי עבודה זו
• הגילוי (של התענוג שבישראל עצמם) הוא בגוף מפני שגם בו יש בחירת העצמות.(להבין מ"ו)

הגילוי בעולם

• ראה במאמר "להבין" ובהערה 25 באיזה אופן ואילו דרגות יאירו בעולם על ידי ישראל.

מצב העולם באותו התקופה יהיה במצבו הנעלה ביותר שלא יהיה בו שום רע שהקב"ה יעביר כליל את רוח הטומאה כדברי הפסוק:^{[דרוש מקור]} "ואת רוח הטומאה העביר מן הארץ", שבעוד שעבודת האדם במשך כל זמן קיום העולם הוא להפריד את הרע מהטוב, אולם כל זמן שזה בכוחו המוגבל של האדם, אין בידו לגרשו לגמרי. ודווקא כשיבוא מצד 'הקב"ה' ובכוחו, יועבר לגמרי מהעולם.^{[דרושה הבהרה]} שאפילו קודם לכן בימות המשיח בגמר עבודת הבירורים שיופרד הרע מהטוב ויהיו היהודים במצב כמו לפני חטא עץ הדעת שלא היה תערובת רע וטוב עדיין מציאות של הרע קיימת וממילא אין הטוב הנמצא בשלימות אף שאינה מעורבת ודווקא בזמן התחייה כשיבטל הרע לגמרי יהיה תכלית השלימות בטוב העולם.

• ...אופן העברת הרע עיין פרק לז בתניא...

על ידי מעשינו ועבודתנו

• דווקא בעוה"ז, גוף, מעשה, קב"ע, וכו'
• "להבין מ"ו" גילוי התענוג שבישראל הוא לא מצד העבודה (וראה בהערה 28 ששיך לתשובה)
• על ידי מעשינו ועבודתינו - והיה עקב תשכ"ג.

יחסה למתן תורה, גן עדן, ימות המשיח

(הביאור אמור לכלול 'דרגת הגילוי' 'אופן הגילוי' (- מצד התחתון, וכיו"ב) ו'במה היא הכנה אליה'

כבר היה במתן תורה

• תניא פרק לו, סה"מ תרל"א, (וגם שם היה לגופים אף שפרחה, הרי החזירן ומרומז בתניא - מאמר של הרבי)
• הכנה לעבודה שאח"כ - ??

גן עדן

• רק ממלא, זיו, "גן" עדן, וכו' (לקו"ת שלח מו, זה היום ס"ו, להבין מ"ו, ועוד.)

א. האור המאיר בגן עדן הוא הארה בלבד מעצמות התענוג והשפעתו עוברת דרך "שערות" בלבד שהוא כמו השער שנמשך בו חיות מצומצמת ביותר (עד שחיתוך השערה אינו גורם לכאב). בשונה מזמן התחייה שיאיר עצמות התענוג.

ב. האור בגן עדן עובר דרך צמצום הנהר שהוא ספירת הבינה בשונה מלעתיד שיהיה בקיעת הנהר ויתגלה התענוג ללא צמצומים.

• דרגות, (זה היום, להבין עוד)
• הכנה לעולם התחייה (יושבת בגנים תשי"ג מלוקט ב', להבין מ"ו בסופו, ועוד)

ימות המשיח

• דרגת האור - אוא"ס הסובב (והוא שכר על המצוות אמנם אינם עיקר השכר) להבין מ"ו ועוד.

 • תענוג המורגש (סעודה) (בתחייה בלתי מורגש - העלם העצמי (אין בו אכילה) כנ"ל) והיה עקב כ"ג, בשם ס"ו ע' צז - תקכד-ה. • 

• יהיו בו דרגות (אף שאינם כהדרגות שבגן עדן) - להבין מ"ו
• הכנה לתחיית המתים - להבין מ"ו.

קיום המצוות

• תניא אגרת הקודש סי כה (?), לקו"ש ח"ה ע' 244 הערה 33,

ראו גם

תחיית המתים היא התכלית והשלמות בבריאת העולם שנבראה על מנת להיות להקב"ה דירה בתחתונים.

ולשלמות העניין בגילוי האלוקי והבריאה ופרטים נוספים ראה בערך דירה בתחתונים.

• ימות המשיח

לקריאה נוספת

• אדמו"ר מוהרש"ב - מאמר דיבור המתחיל 'כי ישאלך בנך' עטר"ת.
• אדמו"ר הריי"צ - מאמר דיבור המתחיל 'כי ישאלך בנך' ת"ש.

קישורים חיצוניים

• אדמו"ר הזקן - לקוטי תורה מאמר דיבור המתחיל אני ה' אלוקיכם שלח מו, ד.
• אדמו"ר האמצעי - דרושי חתונה חלק ב מאמר דיבור המתחיל להבין מה שבברכה וכו' - גן עדן ותחיית המתים.
• אדמו"ר האמצעי - תורת חיים פרשת פקודי, מאמר דיבור המתחיל להבין שרשי הדברים הנ"ל (ב) דף תמט, ג.
• אדמו"ר הריי"צ - ספר המאמרים תש"א - מאמר דיבור המתחיל יחיינו מיומיים - תחיית המתים (ובעבודה בנפש האדם).
• הרבי - אגרות קודש חלק ב מכתב ר' - פרטי ענייני התחייה.
• הרבי - ספר המאמרים - מלוקט, מאמר דיבור המתחיל כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא - תשל"ג (בטקסט)
• הרבי - ספר המאמרים - מלוקט, מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים - תשמ"ו. (בטקסט)