תורתו של משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 39: שורה 39:
* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&st=&pgnum=196 מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.
* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&st=&pgnum=196 מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218 לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג)]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218 לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג)]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

גרסה מ־14:38, 21 ביולי 2015


בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל עם ישראל וכדברי הרמב"ם[1]:

שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.

וכפי שביאר רש"י את הפסוק בשיר השירים[2] "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה...וזהו ישקני מנשיקות פיהו". זה ש"באותו הזמן" בני ישראל "יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים"[3] יהיה זה על ידי שמשיח ילמד את כל העם.[4]

דרגת התורה

התורה שהתגלתה במתן תורה היא תורת הנגלה העוסקת בהלכות בענייני העולם ברמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, וכל עסק חכמת התורה היא בהלכות אלו העוסקים באיסור והיתר. (וגם לימוד פנימיות התורה בגן עדן היא אפס קצהו מסוד פנימיות התורה) והוא מפני שהתגלות התורה בזמננו הוא מחיצוניות החכמה - "נובלות חכמה", ופנימיות אור החכמה של הקב"ה שהוא סוד טעמי התורה לא התגלתה (אפילו לא למשה רבינו) והיא תתגלה לעתיד לבוא בימות המשיח. ובאמת על ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - חכמה סתימאה והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה.

פנימיות התורה היא בלי גבול אמיתי בעוד שתורת הנגלה יש לה גבול, על פנימיות התורה שתתגלה על ידי משיח נאמר:[5] "ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים"[6]

ובהכרח לומר שהתורה שמשיח יגלה תהיה פנימיות וסודות התורה מפני: א. לעתיד לבוא כשיתקיים היעוד[7]: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" לא יהיה צורך בלימוד הלכות התורה איסור והיתר. ב. איך ישפיע לכל ישראל שיהיו אלפי אלפים ורבבות לאין שיעור (לאחרי תחיית המתים) את תורת הנגלה.(משאין כן פנימיות התורה שתתגלה על ידי משיח תתגלה ב'ראיה' לכל ישראל. כדלהלן). ג. מכיוון שיקומו בתחיית המתים גם משה רבינו ויהושע, ומשיח ילמד תורה את כל ישראל מה ילמד אותם המשיח הרי הם יודעים כל התורה הנגלית כולה. [8]

אופן הלימוד

משיח ילמד תורה באופן של ראיה (על דרך ראית עיני השכל) משום שכאשר האדם לומד על ידי כח הבינה בהבנה והשגה, אור ההשכלה מתעלם בלבושי ההשגה ואפילו בדרגת החכמה שהיא נקודת ההשכלה המופשטת עדיין מפרטי ההשגה ולבושיה, עדיין היא בגדר ההשגה המעלימה על מהות הדבר. משאין בכח הראיה שאינה מעלימה על הדבר אלא רואה את מהות הדבר ללא העלומות ולבושים. (שזה הסיבה גם שיכול ב'רגע אחד' לראות דבר שההבנה שלו וההסברה לזולת יימשך שנים רבות משאין כן בראיה הוא ברגע אחד והוא משום שבראיה תופס את הדבר עצמו לא על ידי לבוש) ומשיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק[9]: "והיו עיניך ראות את מוריך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"[10] (וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך").[11] על-ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם.[12].

שייכות הלימוד למשיח דווקא

גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששורש נשמת משיח הוא מפנימיות עתיק יומין ולמעלה יותר מעצמות המאציל. והוא יהיה "מלך" שעניינו רוממות והתנשאות עצמית שמורה על דרגתו המרוממת לכן יגלה את פנימיות התורה. משאין כן משה ששורש נשמתו מבחינת החכמה (פנימיות אבא[13]) והוא נקרא "משה רבינו" ולא "מלך" הוא גילה את התורה הנגלית. אולם משיח מפני שורשו הגבוה הוא זה שיגלה את פנימיות התורה משורשו מעצמות המאציל.

אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני ש"לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם.[14]

על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "נשיא" - שהתואר נשיא "קורין אותו החכמים נשיא..הוא העומד תחת משה רבינו"[15]. ובתואר "רב"[16] ונקרא אף "רועה"[17] על שם זה שעניינו להמשיך המשכה פנימית בבני ישראל - רב - ולא רק מקיף כמלך.[4] ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך [18] לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.[19]

אך פעולה זו אינה עיקר עניינו[20]. משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ול"תקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו[21] ללמד תורה את כל העם.[22][23]

ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.
  2. א, ב
  3. רמב"ם סוף הלכות מלכים.
  4. 4.0 4.1 לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 208
  5. איוב יד, ט
  6. ראה גם בשולחן ערוך רבינו הלכות תלמוד תורה [דרוש מקור]
  7. זכריה יג, ב
  8. בשער האמונה שם שראיות אלו וכן ראיה הא' היא לאחר תחיית המתים משאין כן לפני זה נאמר אין בין ימות המשיח..אלא שיעבוד מלכיות. (ויל"ע שמשמע בכמה מקומות שתיקון העולם יהיה אפי' לפני תקופה הב')
  9. ישעיהו ל, כ.
  10. ירמיהו לא, לג.
  11. ראה בכל זה בספר שער אמונה לאדמו"ר האמצעי פרקים נ"ו עד ס"א.
  12. תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139.
  13. ראה שם בשערי אמונה פרק נ"ו [דרושה הבהרה].
  14. דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.
  15. לשון הרמב"ם סנהדרין פרק א הלכה ג. וראה בזה לקוטי שיחות חלק יט עמוד 166 בהבדל בין נשיא למלך לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 192 ואילך.
  16. דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.
  17. וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם (יחזקאל לז,כד.) ואינו נמנה בין השבעה רועים (סוכה נב, ב.) מפני שעיקר עניינו הוא המלכות כבפנים.
  18. ראה לעיל בפנים "דברי חז"ל" שפלגי קיסר שנאמר על דוד המלך הכוונה למשיח כפי שהוא "ממשיך" את עניינו של המלך דוד.
  19. לקוטי שיחות חלק לה שם הערה 27.
  20. אלא עניין המלכות. שיחת שבת בראשית תשמ"ב, התוועדויות חלק ב' עמ' 292
  21. גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).
  22. לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.
  23. ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.