חטא עץ הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משמעותו הפנימית: הרחבה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הסיבה לגירושו של האדם מ[[גן עדן]] לאחר החטא מוסבר ב[[חסידות]] במקומות רבים הוא מכיון שב[[גן עדן]] לא שיך מציאות וקיום ל-[[רע]] וב[[חטא]]ו המשיך אדם הראשון עליו רע. | הסיבה לגירושו של האדם מ[[גן עדן]] לאחר החטא מוסבר ב[[חסידות]] במקומות רבים הוא מכיון שב[[גן עדן]] לא שיך מציאות וקיום ל-[[רע]] וב[[חטא]]ו המשיך אדם הראשון עליו רע. | ||
==העונש על החטא== | |||
בעקבות [[חטא]] זו נענש [[אדם הראשון]] וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של [[מוות]] - פטירה מהעולם, הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא, מכיוון של ידי החטא (החטא הראשון מבריאת העולם) ירד רע לעולם והתערב בטוב, דהיינו העולם והאדם נהיו כלולים מרע, ממילא העונש - מוות נועד כדי שלא יהיה נצחיות ל[[רע]], (המעורב בכל אדם). | |||
ב[[גאולה]] יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע ב[[זמן הגאולה]] כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק [[טוב]] מוחלט. | |||
==תיקונו== | ==תיקונו== | ||
גרסה מ־16:51, 24 ביוני 2015
חטא עץ הדעת הוא החטא שחטא בו אדם הראשון, ובעקבותיו גורש מגן עדן. שהקב"ה ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מעץ הדעת, וחוה תחילה עברה על איסור זה, בעקבות פתיונו של הנחש, ואחר כך חטא בו גם אדם הראשון.
על ידי החטא הסתלקה השכינה מהארץ לרקיע הראשון.
משמעותו הפנימית
על ידי החטא פגם אדם הראשון ב"הרגשה", זאת אומרת, גם לפני החטא היה לאדם את שלימות ההשכלה ברוחניות ובאלוקות אך הבעיה היתה שהוא רצה שזה יהיה מורגש במשהו ממשי וגשמי, ולכן רצה לאכול מעץ הדעת (שכשמו כן הוא דעת והשכלה) וכמו שכתוב[1] "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל" דהיינו שהעץ ממחיש ונותן את ההשכלה הרוחנית, בגשמיות. ובכך פגם גם לדורות בכללות ענין ה-רגש, שלא יוכל להיות בעבודת ה' רגש ותענוג מושלמת ונקיה מיניקה של רגש ותאווה לענינים שלילים גם.[2]
הסיבה לגירושו של האדם מגן עדן לאחר החטא מוסבר בחסידות במקומות רבים הוא מכיון שבגן עדן לא שיך מציאות וקיום ל-רע ובחטאו המשיך אדם הראשון עליו רע.
העונש על החטא
בעקבות חטא זו נענש אדם הראשון וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של מוות - פטירה מהעולם, הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא, מכיוון של ידי החטא (החטא הראשון מבריאת העולם) ירד רע לעולם והתערב בטוב, דהיינו העולם והאדם נהיו כלולים מרע, ממילא העונש - מוות נועד כדי שלא יהיה נצחיות לרע, (המעורב בכל אדם). בגאולה יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע בזמן הגאולה כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק טוב מוחלט.
תיקונו
מבואר כי תיקון חטא עץ הדעת הוא בפרט על ידי מצוות ערלה. שאדם הראשון נצטווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, ונצטווה בשעה התשיעית, ובשעה העשירית עבר, ואילו היה מחכה שלוש שעות עד שבת היה כל פריו קודש. וכנגד זה אנו מצווים לחכות שלוש שנים בנטיעה להיות פירות העץ אסורים באיסור ערלה.