בטחון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
מיסודות | |||
אחד מיסודות ה[[יהדות]] היא מידת ה"ביטחון", הנכללת במצות ה[[אמונה]] של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות [[הקדוש ברוך הוא]] ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" בו שהוא ה-כל יכול. | |||
רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא טוטאלית, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר ו[[ניסיון]] בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו. | |||
רוב קטעי ה[[תפילה]] הינם פרקי תשבחות לה' על שדואג לכל צרכי האדם, ובקשות מה' לתת יותר היכן שחסר, מכיוון שבידו תלוי הכל. | |||
ב[[חסידות]] מבואר שמעצם הביטחון שיהיה טוב, זה מה שגורם שבפועל המצב ישתנה לטובה. בחסידות המשפט "[[תחשוב טוב יהיה טוב]]" מבטא את כל ענין הביטחון ב[[הקדוש ברוך הוא]], שמכיוון שהוא הרי "טבע הטוב להיטיב" דהיינו האלוקים מצידו הוא רק טוב (אמנם לפעמים זה לא נראה בגילוי) ולכן כאשר נאמין בכך אכן כך יהיה גם בגילוי טוב מושלם. | |||
==דרגות בביטחון== | |||
בתורת החסידות מופיעים מספר דרגות בבטחונו של היהודי בה'. | |||
באופן כללי צריך היהודי לא לדאוג מטרדות הפרנסה ושאר עניני העולם ולעסוק בעניני עבודת ה'. | באופן כללי צריך היהודי לא לדאוג מטרדות הפרנסה ושאר עניני העולם ולעסוק בעניני עבודת ה'. | ||
דבר זה קיים בעצם כלפי כל דבר המונעו מעבודת ה'. | דבר זה קיים בעצם כלפי כל דבר המונעו וטורדו מעבודת ה'. ועל זה אף כותב [[רבינו הזקן]] ב[[תניא]] [[אגרת הקודש]]{{הערה|סימן י"א}} אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם. | ||
[[הרבי]] מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלוי בדרגה שממנו מגיע ביטחון זה{{הערה| מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר בשבת פרשת חוקת-בלק ([[י"ב תמוז]]) [[תשי"ב]].}} : | |||
הביטחון מגיע | הביטחון בכללות מגיע מהאהבתו של האדם לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח שהקב"ה שאוהבו - יצילנו מכל רע. | ||
* כאשר הביטחון מגיע מהאהבה של האדם הנמצאת במידת החסד שלו, אזי אף על פי שבטוח, מכל מקום, עדיין מנקר אצלו חשש - אולי מידת הדין תקטרג, הרי ישנה הגבורה החולקת על החסד. | |||
* למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מהאהבה שבמוחין, שאהבה כזו היא כל כך חזקה שאין לה מנגדים ולכן הוא בטוח שתבוא אליו הישועה. | |||
אך מכל מקום אין בטוח שיומשך, כיון שהרי ידוע ש"אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", שלכן הוא בוטח שידונו לכף זכות, אך מכל מקום, לפעמים לא ימצא עליו זכות ולא תומשך ההשפעה. | אך מכל מקום אין בטוח שיומשך, כיון שהרי ידוע ש"אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", שלכן הוא בוטח שידונו לכף זכות, אך מכל מקום, לפעמים לא ימצא עליו זכות ולא תומשך ההשפעה. | ||
* ולמעלה משניהם היא מידת הביטחון הבאה מהאהבה שבדרגת בכתר, וכמשל מובא על כך משני אוהבים שכרתו ביניהם ברית שלום, שהיא הרי למעלה מהשכל, ודוקא בה אין שינויים. וכן הוא גם באהבתו של היהודי המגיעה מעצמיותו שלו שהבטיח הקב"ה "אהבתי אתכם אמר ה'". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]] | [[קטגוריה:אמונה וביטחון]] | ||
[[קטגוריה:ערכים חסרים]] | [[קטגוריה:ערכים חסרים]] | ||
גרסה מ־08:53, 1 באפריל 2015
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
אחד מיסודות היהדות היא מידת ה"ביטחון", הנכללת במצות האמונה של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות הקדוש ברוך הוא ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" בו שהוא ה-כל יכול.
רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא טוטאלית, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר וניסיון בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו.
רוב קטעי התפילה הינם פרקי תשבחות לה' על שדואג לכל צרכי האדם, ובקשות מה' לתת יותר היכן שחסר, מכיוון שבידו תלוי הכל.
בחסידות מבואר שמעצם הביטחון שיהיה טוב, זה מה שגורם שבפועל המצב ישתנה לטובה. בחסידות המשפט "תחשוב טוב יהיה טוב" מבטא את כל ענין הביטחון בהקדוש ברוך הוא, שמכיוון שהוא הרי "טבע הטוב להיטיב" דהיינו האלוקים מצידו הוא רק טוב (אמנם לפעמים זה לא נראה בגילוי) ולכן כאשר נאמין בכך אכן כך יהיה גם בגילוי טוב מושלם.
דרגות בביטחון
בתורת החסידות מופיעים מספר דרגות בבטחונו של היהודי בה'.
באופן כללי צריך היהודי לא לדאוג מטרדות הפרנסה ושאר עניני העולם ולעסוק בעניני עבודת ה'. דבר זה קיים בעצם כלפי כל דבר המונעו וטורדו מעבודת ה'. ועל זה אף כותב רבינו הזקן בתניא אגרת הקודש[1] אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.
הרבי מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלוי בדרגה שממנו מגיע ביטחון זה[2] :
הביטחון בכללות מגיע מהאהבתו של האדם לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח שהקב"ה שאוהבו - יצילנו מכל רע.
- כאשר הביטחון מגיע מהאהבה של האדם הנמצאת במידת החסד שלו, אזי אף על פי שבטוח, מכל מקום, עדיין מנקר אצלו חשש - אולי מידת הדין תקטרג, הרי ישנה הגבורה החולקת על החסד.
- למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מהאהבה שבמוחין, שאהבה כזו היא כל כך חזקה שאין לה מנגדים ולכן הוא בטוח שתבוא אליו הישועה.
אך מכל מקום אין בטוח שיומשך, כיון שהרי ידוע ש"אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", שלכן הוא בוטח שידונו לכף זכות, אך מכל מקום, לפעמים לא ימצא עליו זכות ולא תומשך ההשפעה.
- ולמעלה משניהם היא מידת הביטחון הבאה מהאהבה שבדרגת בכתר, וכמשל מובא על כך משני אוהבים שכרתו ביניהם ברית שלום, שהיא הרי למעלה מהשכל, ודוקא בה אין שינויים. וכן הוא גם באהבתו של היהודי המגיעה מעצמיותו שלו שהבטיח הקב"ה "אהבתי אתכם אמר ה'".