יונה איידלקופ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־22:45, 30 במרץ 2015

הרב יונה איידלקופ עם ילדי מוסד חדרי תורה אור

הרב יונה איידלקופ שכונה בפי חסידים "ר' יונה רוסטובע'ר", וכונה על ידי הרבי בשם "ר' יונה עושה אידישקייט", היה עסקן רב פעלים ברוסטוב ובתחום החינוך בארץ הקודש וניהל את רשת מוסדות חדרי תורה אור. לאחר פטירתו כתב עליו הרבי "ורבים השיב מעוון".

תולדות חיים

"'ר' יונה עושה אידישקייט' כינה אותו הרבי, וזאת על שום פעילותו הכבירה בכל התחומים, לאחר פטירתו כתב עליו הרבי ורבים השיב מעוון, תואר המסמל יותר מכל את עשייתו הברוכה. הוא פעל בתחום החינוך עסק במבצעים ותרם למען התפתחות כפר חב"ד. למרות עיסוקיו הרבים מצא זמן לפעול רבות למען הפרט. כשהיה רואה את אחד מתושבי כפר חב"ד ופניו אינם כתמול שלשום, היה מברר את אשר על ליבו ועוזר לו כפי יכולתו".

מתוך הכריכה האחורית לספר גזע חסידים}

ר' יונה נולד בניקולייב שבאוקראינה. ובצעירותו העתיקה משפחתו את מקום מגוריה לרוסטוב, שם נתוודע לעדת חסידי ליובאוויטש. בתוך תקופה לא ארוכה היה לחסיד נלהב. לאחר נישואיו קבע את מגוריו ברוסטוב והתגורר שם יחד עם רעייתו מרת ויטא עד למלחמת העולם השנייה. ברוסטוב השתתף בהעברת ה'ציון' של אדמו"ר הרש"ב לפי הוראות הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

עסקן חינוכי בארץ הקודש

ערך מורחב – חדרי תורה אור

לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את ברית המועצות, ולאחר נדודים הגיע לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד. בארץ מצא כר נרחב לפעילות בהפצת המעיינות חוצה. יחד עם הרב משה ירוסלבסקי אירגן את הקמת חדרי תורה אור בכל רחבי הארץ. בחדרי תורה אור למדו תלמידים רבים תורה. כמו כן פעל בתחום החינוך בדרכים מגוונות.

במסגרת פעילותו הרבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. היתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב"ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס ליחידות לרבי. כששמע כי שר או פקיד בכיר נוסע לארצות הברית היה מתייצב בלשכתו ומדבר על ליבו להיכנס ליחידות.

קשרים אלה ניצלו ראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש למען הפצת המעיינות והמבצעים.

תפקיד מוגדר לא היה לו אבל השמחה שלו והחביבות שלו קנו את כולם. כשהיו מגיעים ראשי השלטון לכפר חב"ד היה תמיד בין מקבלי הפנים, כשהיו ראשי העסקנים והרבנים מבקרים אצל הנשיא שזר היה הוא תמיד מצטרף למשלחת ולא בכדי. הנשיא שז"ר התבטא לא אחת כי הוא מחבב את ר' יונה.

פעילות מאחורי מסך הברזל

קשר מיוחד וחשאי היה לו לר' יונה עם יהדות ברית המועצות. הוא שלח לחסידים שהתגוררו מאחורי מסך הברזל, חבילות ובהם אוכל כשר ותשמישי קדושה, וכן דאג בדרכים שונות לקברי רבותינו נשיאינו. פעולות אלו הסתיר מכל הסובבים אותו, ורק בין השורות במכתבים שכתב לו הרבי אפשר ללמוד על פעולות חשאיות אלו.

שנותיו האחרונות

ר' יונה היה משכים בבוקר מוקדם ויוצא את ביתו ורק בערב היה שב. כל היום עסק במבצעים, חינוך, מבצע תפילין ועוד. על אף גילו המתקדם תמיד רץ לעסוק במבצעים. את מבצע תפילין החל עוד שנים רבות, לפני שהרבי הכריז על המבצע.

נפטר בתחילת שנת תשכ"ז. בשנה זו החל מבצע תפילין, ותמונתו מניח תפילין עם עוברים ושבים, התנוססה בעלון הראשון של מבצע תפילין.

משפחתו

בנו, ר' זאוויל איידלקופ.

לקריאה נוספת

שניאור זלמן ברגר, גזע חסידים, בהוצאת המשפחה, תשס"ז.

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==תולדות חיים==
+{{חלונית
+|תוכן= "'ר' יונה עושה אידישקייט' כינה אותו הרבי, וזאת על שום פעילותו הכבירה בכל התחומים, לאחר פטירתו כתב עליו הרבי ורבים השיב מעוון, תואר המסמל יותר מכל את עשייתו הברוכה. הוא פעל בתחום החינוך עסק במבצעים ותרם למען התפתחות [[כפר חב"ד]]. למרות עיסוקיו הרבים מצא זמן לפעול רבות למען הפרט. כשהיה רואה את אחד מתושבי [[כפר חב"ד]] ופניו אינם כתמול שלשום, היה מברר את אשר על ליבו ועוזר לו כפי יכולתו".
+|מקור=מתוך הכריכה האחורית לספר [[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]}
+|רקע= #FFFFFF}}
 ר' יונה נולד ב[[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]]. ובצעירותו העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל[[רוסטוב]], שם נתוודע לעדת חסידי ליובאוויטש. בתוך תקופה לא ארוכה היה לחסיד נלהב. לאחר נישואיו קבע את מגוריו ברוסטוב והתגורר שם יחד עם רעייתו מרת ויטא עד ל[[מלחמת העולם השנייה]]. ב[[רוסטוב]] השתתף בהעברת ה'ציון' של [[אדמו"ר הרש"ב]] לפי הוראות הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.