משה אקסלרוד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:משה אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרה"ח משה אקסלרוד]]
-הרה"ח '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, בעיירה דאקשיץ שברוסיה הלבנה. אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרה"ח ר' שאול שהיה מחסידי ה"[[צמח צדק]]".
+הרה"ח '''משה אקסלרוד''' נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, בעיירה דאקשיץ שברוסיה הלבנה. אביו נסע ל[[אמריקה]] ושם נפטר כשר' משה היה בגיל 9. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול שהיה מחסידי ה"[[צמח צדק]]".
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד ב[[ליובאוויטש]], ומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' ב[[תומכי תמימים הורודישץ|האראדיטש]] שעמדה תחת השגחתו של הגה"ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]] ע"ה, שם גם נערכה חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו"ח ששלח הרה"ח זלמן הבלין לכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד. לאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, שם קנה דעת ויראת ה' ושם גם עוצבה דמותו הרוחנית-[[חסיד]]ית.
-עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין כ"ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא בכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אב רוחני, וידוע שכ"ק אדמו"ר הרש"ב גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד הרה"ח ר' [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו"ר המהר"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו "די מאמע פון די בחורים" (=האמא של בחורי הישיבה)... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות.
+עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין כ"ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא בכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אב רוחני, וידוע שכ"ק אדמו"ר הרש"ב גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו"ר המהר"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו "די מאמע פון די בחורים" (=האמא של בחורי הישיבה)... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות.
 ר' משה היה מקורב למשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על התניא.
 ===רבנותו===
-בשנת [[תרע"א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הרה"ג הרה"ח ר' [[דוד יעקובסון]] ע"ה. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו לליובאוויטש, ל[[ראש השנה]] [[תרע"ה]], נכנס ל[[יחידות]] לרבי הרש"ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'תמים' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיא התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, "יהיה היתר". מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות.
+בשנת [[תרע"א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הרה"ג הרב [[דוד יעקובסון]] ע"ה. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו לליובאוויטש, ל[[ראש השנה]] [[תרע"ה]], נכנס ל[[יחידות]] לרבי הרש"ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'תמים' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיא התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, "יהיה היתר". מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות.
 באותו זמן התקבלה ידיעה שבעיירה [[בליוב]] בפלך טולא מחפשים [[רב]], ר' משה שאל את חוות - דעתו של הרבי, וכשקיבל את ברכתו הק' נסע לשם והוכתר לרב הקהילה. בבליוב שהה ר' משה מספר שנים בלבד ומשם עבר לפי הוראת אדמו"ר הרש"ב ל[[ז'לובין]]. התברר שהרב שכיהן בז'לובין לפניו, נאלץ לעזוב את העיר בגלל סיכסוך עם הקצבים. "ואילו אתה", אמר לו הרבי, "הנך מסוגל ללכת עם כולם במועצות חכמה, בתקיפות ובנועם כאחד, ולבטח תמצא את הדרך שכולם יקבלו אותך".
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ===פעולותיו ביהדות ברוסיה===
-באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר מוהרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם המשפיע הרה"ח ר' [[זלמן הבלין]] ע"ה ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], בעין יעקב וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור.
+באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר מוהרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם המשפיע הרב [[זלמן הבלין]] ע"ה ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], בעין יעקב וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור.
 בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל בית אדמו"ר הריי"צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד תשעה חסידים שנקראו אל הרבי הריי"צ, וכל העשרה נשבעו אמונים שהם מוכנים ללכת באש ובמים כדי לעמוד על משמר היהדות בכל רחבי רוסיא. למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר סוראסז', ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרה"ת [[ישעיה אבלסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת.