משה גולדשמיד (חברון) – הבדלי גרסאות

הרב '''משה גולדשמיד''' הי"ד, נולד בשנת [[תרנ"ח]] בעיר יקטרינוסלב [דנייפרפטרובסק]. מילדותו שקד על לימוד התורה, ובעודו רך בשנים נדד ל[[ליובאוויטש]], שם למד בתחילה ב'חדר' ואחר כך בישיבת [[תומכי תמימים]]. כשבגר הקים בית חסידי, התפרסם במעשי החסידות, ונחשב כ'[[עובד]]'.  

חינוך ילדיו נגע לליבו עד מאוד, שכן בברית המועצות שלטו אז הקומוניסטים, לכן החליט לעלות לארץ הקודש. המשימה הלא קלה שנטל על עצמו הצליחה, ובשנת תרפ"ה עלה לארץ בתחילה לבדו, ואחר כמה חודשים העלה את רעייתו ושלושת ילדיו.  

הוא התיישב בחברון ומונה לשוחט, ותוך זמן קצר היה הוא לרוח החיים של קהילת [[חב"ד]] בחברון שבאותה תקופה היתה קטנה למדאי. מידי שבת בשבתו, בעת [[רעוא דרעוין]] השמיע בפני הקהל [[מאמר חסידות]]. בשנת תרפ"ו מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל [[אדמו"ר הריי"צ]].

במהלך ביקור כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון ובירושלים. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול בשר בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד. ביום חמישי ט"ז מנחם אב נפרד מהרבי הריי"צ.  

שבת, י"ח מנחם אב. הפורעים שוברים את דלת בית משפחת גולדשמיד, מתפרצים פנימה, מתנפלים עליו; הרה"ח משה גולדשמיד מחזיק בידי ראש החבורה, נאבק עמו. הפורעים רוצחים אותו באכזריות זוועתית שקשה לתאר בכתב, ואת רעייתו ובתו פצעו באכזריות.

לאחר שיצאה נשמתו אל בורא עולם, שקט השתרר בבית, ורעייתו מרת מינא ששכבה ללא נוע, חשבה כי הפורעים עזבו, לכן ניסתה לעמוד על רגליה בכדי לראות מה עוללו שליחי השטן והנה התכופף אליה ערבי ונעץ בתאוה אכזרית סכין בצלעותיה. מיד כאשר אחרון הפורעים עזב את הבית, נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש.