14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – " – " ב־" - "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:גרביצר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה החדשה של הספר]] | [[קובץ:גרביצר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה החדשה של הספר]] | ||
הספר ''''חיים גראביצער | הספר ''''חיים גראביצער - סיפורו של נופל'''' הינו סיפור עלילתי על רקע היסטורי שנכתב על ידי ד"ר [[פישל שניאורסון]], המתאר את חיפושיו ותהיותיו של [[חסיד חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר ה'צמח צדק']], שנופל ממדרגותיו הרוחניות, ונודד בחצרות ובפלגים אחרים של היהדות החרדית, ומחפש מרגוע לנפשו. | ||
==הוצאתו לאור== | ==הוצאתו לאור== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==עלילת הספר== | ==עלילת הספר== | ||
===חלק א' | ===חלק א' - מעולם חסידי חב"ד=== | ||
חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור דמותו של חיים גראביצער, כ[[משפיע]] חסידי מורם משכמו ומעלה, העולה ומתעלה במעלות החסידות, המצליח לקשר [[דעת]]ו ומחשבתו ב[[אחדות ה'|ייחוד האלוקי]], וסוחף אחריו את כל תושבי הכפר ב[[ניגון]] נלהב ובשירה עמוקה המכריזה כי '[[אין עוד מלבדו]]' ואין שום מציאות אחרת מבלעדי ה'. | חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור דמותו של חיים גראביצער, כ[[משפיע]] חסידי מורם משכמו ומעלה, העולה ומתעלה במעלות החסידות, המצליח לקשר [[דעת]]ו ומחשבתו ב[[אחדות ה'|ייחוד האלוקי]], וסוחף אחריו את כל תושבי הכפר ב[[ניגון]] נלהב ובשירה עמוקה המכריזה כי '[[אין עוד מלבדו]]' ואין שום מציאות אחרת מבלעדי ה'. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר [[קדיש]] אחר בנו, ומותיר את אשתו עגונה וגלמודה. | השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר [[קדיש]] אחר בנו, ומותיר את אשתו עגונה וגלמודה. | ||
===חלק ב' | ===חלק ב' - היאבקות הנופל מעולם החסידות=== | ||
בחלקו השני של הסיפור, חיים נרדם בקצה היער וחולם חלומות מבעיתים, בהם הוא עושה עם עצמו [[חשבון נפש]] כיצד הוא נפל ממדרגותיו, והיכן הוא טעה בדרך הסלולה בה צעד. | בחלקו השני של הסיפור, חיים נרדם בקצה היער וחולם חלומות מבעיתים, בהם הוא עושה עם עצמו [[חשבון נפש]] כיצד הוא נפל ממדרגותיו, והיכן הוא טעה בדרך הסלולה בה צעד. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ר' חיים המאוכזב מהשמחה הפשטנית של חסידי פולין, ומהאופן הפשטני בו הם מתייחסים לכל דבר וענין, כשאף הערצתם לרבם מתבטאת ברתימת עצמם למושכות העגלה בה נוסע האדמו"ר, נכנס אל האדמו"ר מצ'רנוביל, אך גם האדמו"ר אינו מבין לנפשו, וחיים נס על נפשו לחפש לעצמו מקום אחר. | ר' חיים המאוכזב מהשמחה הפשטנית של חסידי פולין, ומהאופן הפשטני בו הם מתייחסים לכל דבר וענין, כשאף הערצתם לרבם מתבטאת ברתימת עצמם למושכות העגלה בה נוסע האדמו"ר, נכנס אל האדמו"ר מצ'רנוביל, אך גם האדמו"ר אינו מבין לנפשו, וחיים נס על נפשו לחפש לעצמו מקום אחר. | ||
===חלק ג' | ===חלק ג' - הנופל בצידי הדרכים, מעולם המשכילים=== | ||
בחלקו השלישי של הספר, מתוארת נטישתו של חיים את עולם החסידות, והמשך נידודיו לישיבת וולוז'ין, מעוזם של ה'[[מתנגדים]]'. אך תוך כדי הליכתו ונידודיו, על אם הדרך, פוגש בו הפריץ היהודי ה'[[משכיל]]' שמציע לו ללון בביתו{{הערה|1=תוך כדי הנסיעה בעגלה מתפתחת שיחה מעמיקה בין השניים, כאשר הפריץ משווה את עצמו לאדמו"ר מרוז'ין הנוסע אף הוא במרכבות מפוארות, ובתשובה, ר' חיים משווה אותו לחתול הרובץ על אדן החלון, ומחשב שאין כל הבדל בינו לבין האנשים היושבים בתוך הבית, אלא שהם אוכלים את השמנת כשהיא מכוסה, והוא אוכל אותה כשהיא מגולה, והחתול מתייחס בביטול לעיסוקים ה'טפלים' הנוספים שיש לבני האדם. | בחלקו השלישי של הספר, מתוארת נטישתו של חיים את עולם החסידות, והמשך נידודיו לישיבת וולוז'ין, מעוזם של ה'[[מתנגדים]]'. אך תוך כדי הליכתו ונידודיו, על אם הדרך, פוגש בו הפריץ היהודי ה'[[משכיל]]' שמציע לו ללון בביתו{{הערה|1=תוך כדי הנסיעה בעגלה מתפתחת שיחה מעמיקה בין השניים, כאשר הפריץ משווה את עצמו לאדמו"ר מרוז'ין הנוסע אף הוא במרכבות מפוארות, ובתשובה, ר' חיים משווה אותו לחתול הרובץ על אדן החלון, ומחשב שאין כל הבדל בינו לבין האנשים היושבים בתוך הבית, אלא שהם אוכלים את השמנת כשהיא מכוסה, והוא אוכל אותה כשהיא מגולה, והחתול מתייחס בביטול לעיסוקים ה'טפלים' הנוספים שיש לבני האדם. | ||
מאנקדוטה זו ניתן ללמוד, כי אף שחיים עצמו עזב את דרך החסידות, אין זה מפני שמצא בה פגם בפני עצמה, או שהגיע למסקנה שדרכה זו הינה מוטעית מיסודה, אלא מפני שהיה סבור שאינה מתאימה לו, מעצם היותו 'נופל', וכאשר זלזל אי מי בדרכה של החסידות | מאנקדוטה זו ניתן ללמוד, כי אף שחיים עצמו עזב את דרך החסידות, אין זה מפני שמצא בה פגם בפני עצמה, או שהגיע למסקנה שדרכה זו הינה מוטעית מיסודה, אלא מפני שהיה סבור שאינה מתאימה לו, מעצם היותו 'נופל', וכאשר זלזל אי מי בדרכה של החסידות - יצא חיים במלוא מרצו להגן עליה.}}. | ||
בביתו של הפריץ מתקיימת חגיגה, ובשלב מסויים מצטרף גם ר' חיים לחגיגה זו, ומתעלה פעם נוספת מעל עצמו, ויוצא במחול נלהב של 'אין עוד מלבדו' הסוחף אחריו את כל באי האחוזה. אך גם כאן, כמו ב'תהלוכה' בחלקו הראשון של הספר, התלהבותו של ר' חיים פוסקת באחת, והוא חוזר לחדרו להמשך מנוחת הלילה, ובחזיונו הוא נפגש ומשוחח עם [[הבעל שם טוב]]. למחרת עוזב את האחוזה בדרכו לוולוז'ין. | בביתו של הפריץ מתקיימת חגיגה, ובשלב מסויים מצטרף גם ר' חיים לחגיגה זו, ומתעלה פעם נוספת מעל עצמו, ויוצא במחול נלהב של 'אין עוד מלבדו' הסוחף אחריו את כל באי האחוזה. אך גם כאן, כמו ב'תהלוכה' בחלקו הראשון של הספר, התלהבותו של ר' חיים פוסקת באחת, והוא חוזר לחדרו להמשך מנוחת הלילה, ובחזיונו הוא נפגש ומשוחח עם [[הבעל שם טוב]]. למחרת עוזב את האחוזה בדרכו לוולוז'ין. | ||
===חלק ד' | ===חלק ד' - סופו של הנופל=== | ||
בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם הוא בטוח כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ומשם אין ביכולתו ליפול שוב, כיון שתמיד יוכל להיאחז ביסודותיה האיתנים של ה[[הלכה]] ו[[לימוד התורה]], שלא נותנים לאדם לסטות מדרך המלך הרחבה. | בחלקו הרביעי של הספר, ר' חיים מתקבל כתלמיד מן המנין ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם הוא בטוח כי הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, ומשם אין ביכולתו ליפול שוב, כיון שתמיד יוכל להיאחז ביסודותיה האיתנים של ה[[הלכה]] ו[[לימוד התורה]], שלא נותנים לאדם לסטות מדרך המלך הרחבה. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם. | בשלב זה מתערב ר' חיים בדיון, ובהפגינו גאונות ובקיאות עצומה, הוא מצליח לפרוך את כל קושיותיהם של תלמידי הישיבה, ולהסביר את הסוגיה בצורה ברורה ומובנת לכולם. | ||
במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים | במקום נוכחים שני אברכים מעיר סמוכה שבאו לחפש ראש ישיבה לישיבה המצויה בעירם, ולאחר שנוכחו בגאונותו וכח הסברתו של חיים - הם מציעים לו את המשרה, והוא נענה לבקשתם. | ||
לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן כ[[ראש ישיבה]] בעיר הסמוכה לוולוז'ין, ולוקח תחת חסותו יתום עילוי, מתעוררת מחלוקת בינו לבין ראש הקהל, המחליט לנקום בו, ולחטוף את היתום שאימץ כ[[קנטוניסט]] לצבא הרוסי. הדבר משפיע קשות על ר' חיים{{הערה|הוא טוען שלמעשה חוטפי הילדים מגינים על הקהילות היהודיות מגזירות אחרות, ואלו תומכות בחסידות שבליובאוויטש ובתורה שבוולוז'ין, כך שלמעשה [[גזירת הקנטוניסטים]] השפלה - היא הכרחית עבור הרוממות. ואי אפשר לרוממות בלא שתגרור אחריה שפלות. בקטע זה מתבטא שוב רעיונו ההגותי של הסופר, שככל שהאדם עולה גבוה יותר הוא עלול ליפול נמוך יותר, ולכן ההתעלות הרוחנית בליובאוויטש וולוז'ין קשורות בהכרח עם מעשים שפלים דוגמת הסגרת ילדים חסרי ישע והפיכתם לקנטוניסטים.}}, ובסופו של דבר הוא נוטש את הישיבה וחוזר לליובאוויטש. | לאחר תקופה ארוכה בה הוא מכהן כ[[ראש ישיבה]] בעיר הסמוכה לוולוז'ין, ולוקח תחת חסותו יתום עילוי, מתעוררת מחלוקת בינו לבין ראש הקהל, המחליט לנקום בו, ולחטוף את היתום שאימץ כ[[קנטוניסט]] לצבא הרוסי. הדבר משפיע קשות על ר' חיים{{הערה|הוא טוען שלמעשה חוטפי הילדים מגינים על הקהילות היהודיות מגזירות אחרות, ואלו תומכות בחסידות שבליובאוויטש ובתורה שבוולוז'ין, כך שלמעשה [[גזירת הקנטוניסטים]] השפלה - היא הכרחית עבור הרוממות. ואי אפשר לרוממות בלא שתגרור אחריה שפלות. בקטע זה מתבטא שוב רעיונו ההגותי של הסופר, שככל שהאדם עולה גבוה יותר הוא עלול ליפול נמוך יותר, ולכן ההתעלות הרוחנית בליובאוויטש וולוז'ין קשורות בהכרח עם מעשים שפלים דוגמת הסגרת ילדים חסרי ישע והפיכתם לקנטוניסטים.}}, ובסופו של דבר הוא נוטש את הישיבה וחוזר לליובאוויטש. | ||